כל מה שחשוב ויפה
אופיר פינקלשטיין, ברברי וולף
אופיר פינקלשטיין, ברברי וולף

בוגרים 2021 // תקשורת חזותית, מכון טכנולוגי חולון

לצעוק ולשחרר לחצים, רגשות אשם, שיער גוף, צוק איתן, החלום להתחתן, אסירת ציון מאתיופיה. שמונה פרויקטים בולטים

אופיר פינקלשטיין / ברברי וולף

שיער הגוף שלנו משקף ומייצג אותנו ומהווה חלק בלתי נפרד מהזהות שלנו. בפרויקט הגמר בחרתי לעסוק בטרנספורמציה האישית שעברתי עם שערות גופי: תהליך שהתחיל בנשירת שיער הראש והגיע לצמיחת שיער אינטנסיבית בשאר אזורי הגוף. עבורי היה זה תהליך עמוק שהיה כרוך בהשלמה ובהתמודדות דומה לאובדן, שהפך באמצעות עבודה עצמית ואומץ לחגיגה של עוצמה ויופי. בפרויקט אני שם דגש על הדואליות בין נשירה לצמיחה, רגעי הבושה והגאווה, הרצון לשלמות וזוהר אל מול האותנטיות והברבריות.

בחרתי להפוך את חלל התצוגה למעין מספרה, שבה במקום מגזיני יופי המציגים בדרך כלל דימויי יופי סטנדרטיים מן השורה, נפרסים תצלומים מתוך הביוגרפיה האישית שלי; דרך אמנות רחוב ואקטיביזם ועד להפקות אופנה סוערות ושעירות, עם תצלומים שנוגעים במושגים כמו קבלה ודימוי עצמי, משטור ואידיאליזם, הומור וביקורת. הפורמט שבחרתי הוא ספרון קטן ואישי המכיל חומרים ויזואלים שנאצרו והופקו במיוחד לפרויקט יחד עם טקסטים שאספתי בתהליך המחקר.

אופיר פינקלשטיין / ברברי וולף

אופיר פינקלשטיין / ברברי וולף


טל לינדנפלד / Scream and LetGgo ״Void״

כאישה מערבית (וסטודנטית), אני חיה חיים לחוצים, וכמוני עוד הרבה. השיטה שמצאתי לעצמי לשחרר לחצים – היא לצעוק. חקרתי את הצעקה והשחרור בתרבויות שונות. מצאתי את ההזמנה לצעוק עוד בסין העתיקה, שם צעקה נחשבה לתרופה לכל דבר ובימינו ישנו טיפול בצעקות ובבכי שנקרא Primal Therapy. 

לשם כך יצרתי את Void, חלל אינטראקטיבי שמאפשר למשתתף.ת לצעוק במטרה לשחרר לחצים. כתגובה החלל מעודד את הצעקה להיות עוצמתית וארוכה. האלמנטים הגרפים שמלווים בכל החוויות הם מעין חלקיקי שחרור, בין האורגני לדיגיטלי, שמגיעים עם תחילת הצעקה בהתאם לחוויה שנבחרה על ידי המשתתף.ת. התנועתיות של החלקיקים מבוססות על שלושה טקסים מתרבויות שונות – מדיטציית הסיבוב של הסופים, טקס התשליך היהודי וטקס מנדלת החול של הנזירים הטיבטים. 

טל לינדנפלד / Scream and LetGgo ״Void״

טל לינדנפלד / Scream and LetGgo ״Void״


אלינור באבו / יהונה יהון 

יהונה יהון (באמהרית; בעברית: בכל מחיר) הוא סרט אנימציה קצר הממחיש את עדותה של אימי, אסירת ציון. כשהייתה נערה בת 16 היא הגשימה את החלום שלה, חלום של קהילה, של עדה, להגיע לארץ ישראל. בדרך היא עברה דרך מדינה קומוניסטית ומוסלמית שלא בחלה באמצעים נגד אנשים, נשים ובעיקר יהודים. הסרט מתאר את הדרך לישראל, התלאות, מעשי הגבורה, האומץ, המאסר, העינויים ולבסוף הגשמת החלום.

הבחירה לעסוק בנושא החלה כשהייתי חיילת: רק אז גיליתי שאימי אסירת ציון. כנערה מתבגרת זו הייתה נקודת מפנה משמעותית: לגדול להורים עולים בחברה הישראלית זו חוויה שיש בה לעיתים בושה והסתרה. בגיל ההתבגרות מצאתי את עצמי, כאישה וכאישה שחורה בחיפוש מתמיד אחר דמות לחיקוי. הגילוי שאמא שלי, גיבורה היה משמעותי עבורי. בהמשך גיליתי שישנן נשים רבות בקהילה שחוו חוויות דומות ואף קשות יותר. אך קולן לא נשמע, לפעמים מבחירה ולפעמים כי אף אחד לא שאל. זהו סיפור אישי שמספר את סיפורן הקולקטיבי של נשים בקהילה האתיופית. 

אלינור באבו / יהונה יהון

אלינור באבו / יהונה יהון


לינוי סקיזדה / עוד השנה, בעזרת ה׳

אמנם אני רק בת 26, אבל אני דתיה. במגזר שלי מקובל להתחתן מוקדם. גיל הנישואים הממוצע בקרב בחורות דתיות לאומיות הוא 20 וגם אני רציתי, מאוד רציתי, כבר שש שנים שאני מנסה: יוצאת לדייטים, רשומה באתרי הכרויות, מסכימה לשידוכים, נמצאת בקבוצות פנויים־פנויות, מתפללת, נוסעת לקברי צדיקים, מפרישה חלות, קוראת סגולות ומדליקה נרות.

״לינוי בת רונית, שתזכה לזיווג הגון משורש נשמתה״, בירכו אותי. ״עוד השנה, בעזרת ה׳״, הם הוסיפו. כך בתשע״ו, בתשע״ז, בתשע״ח, בתשע״ט, בתש״פ ובתשפ״א, אולי גם בשנה הבאה. השחיקה של הברכה הזו משתווה רק לשחיקה שלי מתהליך החיפוש המייגע. המסע הזה מלא בקשיים ותסכול, רצוף בכשלונות ואכזבות, ברגעי אושר ותקווה שנגמרים מהר מאוד ומטיחים אותי בכל פעם מחדש לנקודת ההתחלה ובכל זאת אני עדיין מאמינה. תלויה בין אופטימיות וציפייה – בין ייאוש וכאב שנמאס לי להסתיר.

לינוי סקיזדה / עוד השנה, בעזרת ה׳

לינוי סקיזדה / עוד השנה, בעזרת ה׳


ענבר ליבר חזות / אופס

לכל אדם יש רגשות אשם, אך יש הסובלים מרגשות אשם מוגזמים המשחקים להם בראש ויכולים להוציא אותם מדעתם. הם מדמיינים את התרחישים הגרועים ביותר שיכולים לקרות, ובטוחים שלמעשים שלהם יש השלכות נוראיות על הסובבים אותם. אני סובלת מרגשות אשם מוגזמים, אני מוצאת את עצמי מנתחת סיטואציות שקרו לי ומנפחת כל משפט שאמרתי או פעולה שעשיתי למשהו נוראי וקריטי, שיש לו השלכות קיצוניות על אחרים.

בחרתי להציג את הנושא בסרטון אנימציה, שבו יצרתי שפה חופשית ודמיונית שמצליחה להעביר את מה שעובר בראשה של הדמות הראשית, הסובלת מרגשות אשם מוגזמים. מטרת הפרויקט היא להציב מראה לכל אותם אנשים הסובלים מהתופעה, ולגרום להם להבין את חוסר ההיגיון שיש בה. בחרתי להשתמש בהומור על מנת לצחוק על אותן סיטואציות ולהגחיך את התופעה.

ענבר ליבר חזות / אופס

ענבר ליבר חזות / אופס


birds


אבנר אדן / העולם הזה

צומח פה דור חכם ודעתן שרוצה להתעדכן ולהיות מעורב פוליטית, אבל פשוט אין לו איך. עכשיו, 30 שנים אחרי שנסגר, ״העולם הזה״ מתעורר לחיים כממשק חדשות עכשווי ומרענן, שמותאם לאופן שבו הדור שלנו רגיל לצרוך בו תוכן. עיצוב הממשק החדש נשען על ה־DNA הוויזואלי והרעיוני של השבועון המקורי וכולל החייאה של מדורי השבועון, עיצוב פונטים בהשראת הכותרות הסנסציוניות שלו, וטוויסט עכשווי עם גיפים מונפשים ודימויים מתרבות האינטרנט.

אבנר אדן / העולם הזה

אבנר אדן / העולם הזה


אייל עבאדי / גיבור

צעיר הנזכר בארועי הצבא שמעולם לא הניחו לו ומשפיעים על חייו – האם הוא גיבור? האם זה פוסט טראומה או חלק מהזכרון הישראלי הקולקטיבי? ״גיבור״ הוא סרט אנימציה קצר המציג סיפור אישי על חוויותי מהשירות הצבאי והשתתפותי במבצע צוק איתן. עבורי הסרט מהווה סגירת מעגל, משום שהפרויקט הראשון שלי בשנה א׳ נקרא גם הוא גיבור, ועסק בנושא השירות הצבאי. כעת לאחר התבגרות וחלוף השנים מהמלחמה הסרט גיבור מגיע ממקום אישי וחשוף יותר.

אייל עבאדי / גיבור

אייל עבאדי / גיבור


מאיה דרור / מרחב בטוח?

ספר המציג בפני קוראיו את המושגים, ההקשרים וההתמודדויות היומיומיות של אנשים שמזדהים בתור א־בינארים וג׳נדרקווירים – אנשים שהזהות המגדרית שלהם נמצאת מחוץ לתחומים הבינאריים הפשוטים המוגדרים על ידי החברה של גבר/אישה.

מאיה דרור / מרחב בטוח?

מאיה דרור / מרחב בטוח?

*כוכבית מייצגת שדות חובה

תגובה אחת

  1. תמרה

    תודה על השיתוף, בחרתם פרוייקטים מאוד טובים ומעניינים והיה כייף לקרוא עליהם.
    הערה קטנה לגבי אחד מהם, שדומה מדי לעבודות של סייגמאסטר אנד וולש:
    אני מבינה את השימוש של סטודנטים במקורות השראה, אבל נראה שבמקרה הזה הסטודנטית כמעט ולא יצרה דימויים מקוריים אלא נשענה על כמה עבודות מאוד מוכרות של הסטודיו שציינתי.
    זה קצת מוריד מאיכות הפרוייקט

Comments are closed.

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden