כל מה שחשוב ויפה
צילומים: מתן שליטא, פסטיבל הקולנוע ירושלים

מועדון תרבות / פסטיבל הקולנוע ירושלים 2021

מתן שליטא עיצב את התדמית של פסטיבל הקולנוע ירושלים בקונספט העיצובי של אשליה, בהשראת הניסוי המפורסם של חלוץ הצילום אדוארד מויברידג׳ מ־1878, ושימוש נרחב בצבע הציאן ״שבולט בין אירועי אוגוסט הכתומים־צהובים־ורודים״

הבריף

פסטיבל הקולנוע ירושלים הוא אירוע הקולנוע הגדול, הוותיק והמוביל בישראל. זו השנה השנייה שאני עובד עם סינמטק ירושלים והפקת הפסטיבל על תהליך המיתוג והעיצוב, משלב הקונספט והרעיון הראשוני, ועד יישום כל מאות הפריטים והיישומים השונים. 

הבריף שקיבלתי פתוח וחופשי מלבד שני אלמנטים מוכרים החוזרים מדי שנה – דמות הסוס שמככבת בשבע השנים האחרונות כמחווה לניסוי המפורסם של חלוץ הצילום אדוארד מויברידג׳ מ־1878, שבמסגרתו הוא יצר רצף תצלומי סוס דוהר בעזרת סוללת מצלמות סמוכות, וכך נוצרה לראשונה אשליה של תנועה באמצעות צילום. אלמנט חוזר נוסף הוא כוכבים, שמעטרים את תקרת האולם המרכזי בסינמטק ירושלים. 

מיתוג הפסטיבל 2021

מיתוג הפסטיבל 2021

מיתוג הפסטיבל 2020

לא הייתה תמה ספציפית מוגדרת בבריף. בשנה שעברה עבדתי על מיתוג הפסטיבל בינואר 2020, בתקופה שבה גרתי בלונדון. הקונספט שהצעתי למיתוג היה אפוקליפסה – החגיגה האחרונה עלי אדמות. כחודש לאחר הצגת המצגת ובחירת הכיוון העיצובי, החלה להתפשט מגפת הקורונה והיה נדמה שגם החגיגה האחרונה בסכנה – פסטיבל 2020 נדחה פעמיים, ולבסוף התקיים במתכונת אונליין בלבד בדצמבר 2020.

השנה הקונספט העיצובי שהצעתי ללוות את הפסטיבל הוא אשליה. וולטר (Voltaire) כתב שהראשונה בתענוגות היא האשליה, ואולי התכוון שגם החשובה שבהן.

המדיום הקולנועי מבוסס על אשליה, והיא כל כך חזקה עד שאתה שוכח שאתה באולם, שהגיבורים הם שחקנים, שיש תפאורה ותאורה ומצלמות ועשרות אנשי צוות מסביב. האשליה הקולנועית חודרת ישר אל הלב, גורמת לך לשכוח לרגע מהצרות ולהתמסר לעולם אחר. מדובר גם על אשליית החזרה לחיים כאן בישראל, חזרה ל״נורמלי״ אחרי מגפה, מלחמה ומצבים פוליטיים קיצוניים. במקום משוגע ולא צפוי, עצם קיום פסטיבל בינלאומי נותן אשלייה של שפיות.

ההשראה

השפה הגרפית בנויה מפסי אורך בעוביים משתנים, שיוצרים אשליה אופטית של תנועה ועומק. ההשראה לקוחה ממכשיר הזואיטרופ, שגרסאות שלו הומצאו בסין במאה השנייה, ובמערב במאה ה־19, והיה מקרן הסרטים הראשון. הזואיטרופ עשוי מגליל חלול ובו חריצים אנכיים, בצד הפנימי של הגליל ישנה רצועה ובה סדרה של תמונות, וכשמציצים דרך החריצים והגליל מסתובב במהירות הנכונה, נוצרת אשליה של תנועה. נטרפתי מכמה האשלייה הזו פשוטה אבל תמיד עובדת.

השראות נוספות לשפה הגרפית נובעות מעולם האופ־ארט (OPArt) המבוסס על תעתועי ראייה, אמנים אהובים עליי כמו ויקטור וסרלי ויעקב אגם, כרזות ישנות של סרטים באוסף הנדיר של סינמטק ירושלים וסחרחרת סוסים בלונה פארק. הסידור הטיפוגרפי לוקח השראה מכרזות של ירידים ישנים ושלטי חוץ של בתי קולנוע בשנות ה־50.

תהליך העבודה

אני עובד בשיטה של מאות ואלפי וריאציות. מרגע שהתחלתי לשחק עם הפסים נפתחו לי כמה שבועות של חפירה. ניסיתי עוביים שונים של פסים, מרחקים שונים, צבעים שונים; נהניתי לשחק עם הריצוד הזה שלפעמים מפריע בעין. במקומות שהפסים משנים את הצבע כשהם פוגשים צורה נוספת, פתאום קרה הטריק הוויזואלי שחיפשתי ומקובץ שטוח לגמרי נוצרו תנועה ועומק, כמו בחרכים של הזואיטרופ שדרכם רואים תמונות סטטיות שמקבלות פתאום תנועה.

הצבעוניות – השחור והקרם – נבחרו כדי לתת הרגשה קלה של משהו נוסטלגי, והכחול־ציאן חולל אווירה של חלום־תעתוע, כמו אור שאי אפשר לדעת אם מתחיל או נגמר היום. יתרון נוסף של הציאן שהוא בולט בין אירועי אוגוסט הכתומים־צהובים־ורודים בדרך כלל, ומקרר קצת את החום בעיניים. השנה נעשה מאמץ עצום להפחית בכמוית מוצרי הנייר והפלסטיק, ובניסיון לעבוד בפורמטים קלים, וידידותיים לסביבה בכל מקום שהתאפשר. הפלטה המצומצמת איפשרה חיסכון ופשטות בהדפסה ובשמירה על אחידות.

הגופנים היפים שמלווים את הפסטיבל זו השנה השנייה הם גופן מנדטורי 18 של ינק יונטף, שנעשה בהשראת כרזות מתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל, וגופן אברהם תלת־שפתי של דניאל גרומר, שנותן רעננות עדכניות וידידותיות.

birds

מגיע קרדיט גדול להפקת הפסטיבל – מנכ״לית הסינמטק, נועה רגב, המנהל האמנותי אלעד סמורזיק, המפיקה הראשית אלה טל ומנהלת השיווק מירי קפילוטו־פדהצור. כשעובדים עם אנשים שכל כך אוהבים ומאמינים במה שהם עושים, רמת המחוייבות לפרוייקט מאוד עולה וזה הופך להיות החיים לכמה חודשים. בנוסף, נתנו בי אמון מלא; זה אחד הפרויקטים היחידים שלי שלא עברו תיקון או שינוי משמעותי כלשהו מהפרזנטציה הראשונה שהצגתי ועד ליישומים הסופיים.

בנוסף השנה עבדו איתי בצוות הסטודיו המעצבת הנהדרת מאיה בר יהודה על מגוון מוצרי פרינט ודיגיטל, האנימטור המוכשר דובב אלפרסון על אלמנטים גרפיים בתנועה, ויועצי המיתוג הכי טובים שיש: עודד בן־יהודה ושרון גסטהלטר.

הפאוצ׳ והכובע הרשמיים של הפסטיבל, עוצב יחד עם צוות בל וסו

הפאוצ׳ והכובע הרשמיים של הפסטיבל, עוצב יחד עם צוות בל וסו

עיצוב טוב

אחד הדברים האוטומטיים עבורי הוא למצוא מיליון טעויות בכל דבר שאני רואה או מעצב, בכל שלב של התהליך. מצד אחד, זו תכונה שבחלקים רבים בעבודה היא חיוניות ומצילה ת׳תחת. מצד שני, זה מתיש ונוראי לראות כל הזמן את הפאקים והפגמים. אני מנסה מאד לקבל טעויות, שינויים ומקריות בזרועות פתוחות, למרות שזה קשה לי מאוד ולפעמים עושה לי פריחה פיזית.

בעיקר אני מנסה לא לקחת את הכל יותר מדיי ברצינות. אולי זה צעד בדרך למה שהוא בעיניי עיצוב טוב – עיצוב שיש בו הומור, קלילות, ריצוד, מרד קטן, אצבע בעין; עיצוב שרוצה להוסיף שכבה נוספת על המציאות, של משחק וחלום ואשליה.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

הוסיפו תגובה

תגובה אחת

  1. Alon

    מהמם ומרתק. יופי של תהליך ותוצאות!

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden