כל מה שחשוב ויפה
וילהטוילטמרטיןמדיצ׳יפייפרפאר. צילום: מ״ל
וילהטוילטמרטיןמדיצ׳יפייפרפאר. צילום: ליאת לוי עזרן

מרטין פאר ומאוריציו קטלן משתוללים ברומא

VillaToiletMartinMediciPaperParr: תערוכת החוצות של מרטין פאר ומגזין טוילט פייפר פשטה על הגנים של וילה מדיצ׳י

התערוכה החדשה ברחבי הגנים של וילה מדיצ׳י, בליבה של רומא, היא פרי שיתוף פעולה פרוע ומשמח בין הצלם הבריטי מרטין פאר לאמן מאוריציו קאטאלן ולצלם הסוריאליסטי פיירפאולו פרארי, המייסדים של מגזין TOILETPAPER – מגזין אמנות/צילום/תרבות הומוריסטי, רדיקלי ועוקצני.

השיח האמנותי בין השלושה החל בשנת 2020, עם הוצאת ספרם המשותף ToiletMartinPaperParr – ולא, לא התבלבלנו והשמטנו רווחים; כך נקרא המקור. וגם שמה של התערוכה ממשיך באותה רוח – VillaToiletMartinMediciPaperParr – ומרמז על אופיה הסוריאליסטי, תוצר של מפגש בין החוצפה של קטלן לבין האבחנה העוקצנית של פאר, בין קלאסיקה בריטית לסטייל איטלקי, ולהומור חסר עכבות.

ציללומים: מ״ל

התערוכה בווילה מדיצ׳י היא רק אחת מסדרת מופעי ראווה של קטלן ושל Toilet Paper. בשבוע העיצוב של מילאנו, שננעל אמש, הוצגו במקביל שני מיצבי ענק מושכי קהל – תערוכת פופ אפ אקסטרים, על טהרת המוצרים, האמנות והעיצוב שמזוהים עם המגזין, בבית שבימים רגילים משמש כסטודיו ומשרדי המערכת; ולא רחוק משם, השתלטות של דימוי המזוהה במיוחד עם טוילט פייפר על קיר (פנימי) שלם בבריכת שחייה ציבורית. ובאותה עת, קטלן מציג תערוכת יחיד מרשימה ובלתי צפויה בהאנגר פירלי ביקוקה במילאנו.

קטלן הוא אמן איטלקי מהמצליחים בעולם. עבודותיו – המציגות, לדבריו, את ״הסכיזופרניה של המציאות״ – הן בעיקר מיצבים ופסלים אירוניים ומעוררי מחלוקת (ולא פעם גם מייצרי שערוריות, עיין ערך בננה על הקיר). אך עם זאת הן גורמות לצופים בהן לתהות על מהי אמנות ומהם גבולותיה – האם בכלל יש כאלה?

בשנים האחרונות עלה קטלן לכותרות עם היצירה ״אמריקה״ – אסלת שירותים יצוקה מזהב 18 קראט – מחווה ל״מזרקה״ של מרסל דושאן. רגע לפני הקורונה גנבה את ההצגה בארט באזל מיאמי עבודתו ״הקומיקאי״- בננה טריה שהודבקה בסלוטייפ לקיר

קטלן חבר לפרארי לפני כעשור – ויחד יסדו את Toiletpaper Magazine, מגזין דו־שנתי, מבוסס אימג׳ים ונרטיבים שנויים במחלוקת, בעיקר כאלו הקשורים לצרכנות ולמדיה, לתרבות השפע והעודפות וליחסים המוזרים בין האדם לטבע. הוא עצמו מחלק את זמנו בין איטליה וארצות הברית. הוא מציג בביאנלות ובמוזיאונים נחשבים ברחבי העולם, אך רק לאחרונה חזר להציג באיטליה, אחרי תקופת היעדרות.

בין עבודותיו היותר פרובוקטיביות זכורה ״לה נונה אורה״, פסל של האפיפיור יוחנן פאולוס השני כשהוא שוכב על הרצפה, לאחר שנמחץ על ידי מטאור. את הפסל ״הוא״ – דמותו של היטלר בגודל ילד – רכש אספן יהודי אמריקאי. L.O.V.E – פסל שיש מונומנטלי, שהוצב ב־2010 מול בניין הבורסה לניירות ערך במילאנו – מציג יד עם אמה זקורה שיתר אצבעותיה חתוכות – גם הוא עורר סערה, בגלל התנועה המגונה (וגם משום שהזכיר לאנשים הצדעה במועל יד).

בשנים האחרונות עלה קטלן לכותרות עם היצירה ״אמריקה״ – אסלת שירותים יצוקה מזהב 18 קראט, שהוצבה בגוגנהיים בניו יורק ב־2017 – מחווה במלאת 100 שנה ל״מזרקה״ של מרסל דושאן. ובדצמבר 2019, רגע לפני הקורונה, גנבה את ההצגה בארט באזל מיאמי עבודתו ״הקומיקאי״ – בננה טריה שהודבקה בסלוטייפ לקיר ונמכרה בחיר אסטרונומי של 120 אלף דולר.

עטיפת הספר טוילטמרטיןפייפרפאר

עטיפת הספר טוילטמרטיןפייפרפאר. צילום: מ״ל

צילומים: מרטין פאר

צילומים: מרטין פאר

מרטין פאר, צלם ואמן מהולל, מראשי סוכנות הצילום מגנום, נחשב לאחד מגדולי המתעדים של הרגעים הקטנים בחיים. הוא מתבונן בעין ביקורתית על תרבות הצריכה, התיירות, הצילום, והתהליכים העוברים על החברה. לדידו, המקום הטוב ביותר ללמוד על המציאות החברתית־פוליטית אינו בדרמות ובקטסטרופות, בחברות שוליים ובמקומות מוכי גורל שמצטלמים מצויין, אלא דווקא בדוכני מזון מהיר (פאר התחיל לתעד סצינות אוכל כשלושה עשורים לפני הולדת האינסטגרם), בחופי הים, ברחוב, בפסטיבלים ובחנויות.

בתערוכה בפריז ב־2014, תחת הכותרת הפשוטה והישירה ״פריז״, הציג אוסף צילומים שתיעד בעיקר תיירים בפריז, המצלמים את עצמם וזה את זה, בסצינות יום־יומיות בסמרטפונים שלהם. בין היתר הוא חקר אז את המנהג החדש של צפייה באמנות ובתרבות דרך מסכים אישיים, בעידן התיעוד (העצמי) האובססיבי, המאפיין כל כך את התיירות בזמננו, ואותנו, כיצרני אימג׳ים כפייתיים.

birds

כוח העל של פאר הוא לא רק הצילום, אלא האופן שבו הוא מפנה את תשומת הלב לנקודות שוליות לכאורה. אלה שהופכות את הצילום למלא חיים, סתירות פנימיות ומתח. הרגעים הפשוטים כביכול של החיים, והדרך שבה הוא מציג את הדברים, מעבירים לצופים סיפור ויזואלי־אנושי מרתק. על חברה אנושית שעוברת שינויים מרחיקי לכת בעשורים האחרונים. הצילומים שלו משלבים הומור, אירוניה וציניות על גבול הסוריאליסטי, ובה בעת הם מדוייקים להפליא.

ב־2019 הציג בנשיונל פורטרט גלרי בלונדון, והפעם, במגרש המשחקים הביתי שלו, נגע בשאלת הזהות הלאומית של החברה הבריטית, בתקופה הרגישה שעל סף ההפרדות מאירופה ואפקט הברקזיט.

העבודות המוצגות כעת בחוצות הגנים הרנסנסיים של וילה מדיצ׳י יצאו מספרם המשותף של השלושה, והן עוסקות בשלושה נושאים: הגוף האנושי, בעלי חיים ואוכל. 40 צילומים נטולי מסגרת מוצגים על קנבסים בגדלים שונים, ומונחים בין שרידים ארכיאולוגיים ועצים ברחבי הגן.

את הווילה העירונית שבמעלה המדרגות הספרדיות, הקים במאה ה־17 המלך הצרפתי הראוותן לואי ה־14. הצגת הצילומים במרחב הפתוח שלה הוא הזמנה לציבור הרחב לטייל בעיניים – בתקופה שבה תיירות ומפגש בין תרבויות אינם מובנים מאליהם ובימים שמוזיאונים מחפשים דרכים חדשות להציג אמנות – בין היתר במרחב הפתוח – לאור הגבלות מגיפת הקורונה.

אפשר לקרוא את הדימויים בתערוכה כאמירה צינית עלינו, בני האדם – נשים, בובות, חלקי גוף, אוכל מהיר ועוד – מוצגים בקיצוניות ובהגזמה. מלחמניית המבורגר שהתוכן שלה הוא צפרדע חיה, גבר לבוש בחליפה מחוייטת ואוחז בחלקי גוף של בעל חיים, אשה מבוגרת במשקפי אובר סייז של גוצ׳י משתזפת באופן מוגזם על חוף הים (צילום שהוא חלק משיתוף הפעולה של פאר עם גוצ׳י משנת 2019).

בחלק אחר של הווילה מוצבים כסאות ים עליהם מודפסים צילומים נוספים – חלקם ידועים כסימני היכר של טוילט פייפר, כמו קערת הספגטי, ערימות של צ׳יפס, בדלי סיגריות וליפסטיק. הכול צבעוני ושמח קצת מעבר לסביר, ולכן גם מטריד, פרובוקטיבי ומצמרר, בעיקר באופן שבו הדימויים מתעמתים עם התרבות העכשווית וזו נפגשת עם המציאות.


VillaToilet MartinMedici PaperParr
וילה מדיצ׳י, רומא
נעילה: 31.10

*כוכבית מייצגת שדות חובה

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden