כל מה שחשוב ויפה
House of Art & Love
House of Art & Love. מתוך האתר

יערה זקס: אונליין ופופ־אפ – זה העתיד של עולם האמנות

הקורונה השביתה (ועצבנה) את יערה זקס בשיא ההצלחה, אז היא המציאה את העתיד בגלריה אונליין חדשה, שעולה לאוויר היום: House of Art and Love

חגית: הי יערה, שנה טובה! מה שלומך?

יערה: מעולה מה איתך 🙂

חגית: בסדר גמור. נראה כאילו העולם התהפך מאז שנפגשנו פעם אחרונה במוזיאון הפופ־אפ בינואר 2020. והנה את יוצאת במיזם חדש House of Art and Love – ברכות! איך זה קרה?

יערה: תודה. אחרי מוזיאון הפופ־אפ הייתי בעננים. האירוע הצליח בכל קנה מידה והתחלתי לגלגל בראש מה תהיה התערוכה הבאה ואיך אצליח להתעלות על התערוכה האחרונה. ואז הגיעה הקורונה…

וזה התחיל בכיף של כמה חודשים בבית, לנוח קצת, ועבר לחוסר ידיעה אחד גדול שנמשך מעל לשנה וחצי, ולאורך כל התקופה הזאת כל הסביבה שלי אמרה לי כל הזמן – נו יערה תמציאי את עצמך מחדש, את תמיד טובה בלמצוא את הרעיון הבא

יערה זקס ויוסי סגל. צילום: רן יחזקאל

יערה זקס ויוסי סגל. צילום: רן יחזקאל

יובל רוביצ׳ק

יובל רוביצ׳ק. הדמיות מהאתר

אור עדני

אור עדני

חגית: אם לא את אז מי? אחריות כבדה

יערה: משהו בשנה וחצי האחרונות לא איפשר לי – אפילו עצבן אותי שאמרו לי להמציא את עצמי מחדש – הרגע המצאתי את עצמי מחדש וזה הלך יופי ואז פתאום ביום אחד, בלי שום קשר למשהו שאני או מישהו עשה לא בסדר, שום דבר כבר לא היה תלוי בי.

עולם האמנות והתרבות נסגר לחלוטין ולא משנה מה ניסינו לתכנן, בכל אחת מההפוגות כשהיה נראה שהופה – הנה העולם חוזר – תמיד הגיע גל נוסף, שפשוט כמו שגל עושה, ניפץ את התוכניות והחזיר אותי לנקודת ההתחלה

חגית: את מתארת מצב שחלקנו כבר הדחקנו או נוטים לשכוח. הייתה תחושה של עצירה מוחלטת ושום דבר לא יהיה עוד כפי שהיכרנו. ואז? בכל זאת משהו חדש התחיל להתגבש אצלך…

יערה: אני תמיד אומרת שהרעיונות הכי טובים מגיעים כשאת עומדת עם הגב לקיר 🙂 אז אחרי שנגמרו המענקים מהמדינה, וכשתערוכת הפופ־אפ הבאה עם חברת אנשי העיר ונוי שי תלויה בשאלה מתי ואיפה יהיה בניין פנוי ולא יהיה עוד סגר… החלטתי שהגיע הזמן להפסיק לרחם על עצמי ועל מה שהקורונה לקחה ממני, ולנסות למצוא איזה הזדמנויות וחדשנות הקורונה כן הביאה לנו ואיך אפשר לקשר את זה לעולם שאני אוהבת ומכירה – עולם האמנות – שחווה פגיעה קשה ביותר

הזמינו אותי לשבוע האמנות בבלגרד. לא הבנתי למה הזמינו אותי ולא אוצרים מוכרים ומוערכים שיש בארצנו הקטנטונת, ואז הם אמרו שהם ראו את הפרוייקט של הפופ־אפ וישמחו שאספר עליו לאוצרים מכל העולם

חגית: אז יצרת מעין גירסה דיגיטלית של הפופ־אפ?

יערה: הרעיון היה לייצר פלטפורמה של תערוכות פופ־אפ בתלת מימד, שמאפשרות לצופה לשוטט בגלריה וירטואלית ולספוג אמנות צעירה ובועטת מכל טלפון ומחשב, ובכל מקום בעולם. האמנות נגישה לכולם בלי שום תנאי של מרחב פיזי או הגבלות למיניהם.

האמנות הדיגיטלית על כל רבדיה התפתחה משמעותית בשנים האחרונות. זה התחיל ברשתות החברתיות ובמקומות כמו אינסטגרם, שפתאום כל אחד יכול להיחשף לאמן שגר בקצה השני של העולם ולעקוב אחריו ואחרי האמנות שלו, ועד להיסטריית ה־NFT שקורה בימים אלו בעולם

בזמן שמוסדות של אמנות ״קלאסית״ הבינו שהם צריכים למצוא פתרונות חדשים להנגיש את האמנות לאנשים הסגורים בבית, ומוזיאונים כמו הלובר התחילו לסרוק את התערוכות המוצגות במוזיאון בסריקת תלת מימד, ואיפשרו לקהל להרגיש שהם מסתובבים בחלל, החלטנו לקחנו את התופעה לנקסט לבל שלה, ולמעשה הקמנו גלריה־אונליין שמציגה תערוכות של אמנים שונים מתחום האמנות הדיגיטלית

חגית: חלל וירטואלי בלבד

יערה: כן. חברתי ליוסי סגל, חבר שהתמחה במסחר אונליין, ולמעשה הקמנו יחד את House of Art & Love. זו פלטפורמה שמציגה תערוכות אונליין ומאפשרת למבקרים לרכוש הדפסים (רפרודוקציות) של היצירות שאהבו בתערוכה, לתמוך באמנים שאהבו ולאפשר להם להתפרנס מהאמנות שלהם

חגית: מי האמנים המציגים?

יערה: אמנים צעירים ומבטיחים, שיוצרים במדיות ובתחומים השונים של האמנות הדיגיטלית־ צילום, איור, תלת מימד ועוד. שהפרוייקט הוא ראשון מסוגו בארץ כפלטפורמה אחת שמרכזת כמות גדולה ומגוונת של תערוכות אונליין, ומאפשרת מכירה של היצירות במחירים נגישים. התערוכות יעלו לזמן מוגבל באתר

חגית: טוב, עכשיו לשאלות היותר קשות: מסחר אונליין כבר יש מזמן; אמנות אונליין גם. למה את אומרת ראשון מסוגו? שכנעי אותי

יערה: בהחלט, תערוכות אונליין קיימות ולא המצאנו את הגלגל. אבל עד היום בדרך כלל אמנים ומעצבים היו מעלים עבודות לאתר האישי שלהם ובזה נגמרה חווית התערוכה. גם מוזיאונים העלו תערוכה או שתיים, אבל לא התייחסו לדבר הזה כדבר עיקרי בחוויית הלקוח שלהם.

אנחנו מנסים לייצר פלטפורמה שהקהל יאמץ ויכנס באופן קבוע, פעם בשבוע שבועיים, ויוכל למצוא כל הזמן תערוכות חדשות. ואנחנו מנסים להקל את תהליך הרכישה אונליין – במקום לחפש את האתרים האישיים של אמנים שאהבת ולרכוש בנפרד, אנחנו בעצם מייצרים פה ONE STOP SHOP שנותן למבקרים גם חוויה של גלריה אונליין

מורן זקס

מורן זקס

מורן זקס

חגית: מה היתרונות לעומת הגלריות הרגילות והאתרים שלהן?

יערה: אחד הדברים שעדיין לא פתרנו בתערוכות פיזיות כמו הפופ־אפ זה איך האמן יכול למכור את היצירות שלו אחרי התערוכה בפלטפורמה שהקהל יכול למצוא את כל האמנים במקום אחד. House of Art & Love   בא למצוא פתרון לעניין ולרכז במקום אחד את האמנים הכי שווים שכדאי להכיר ולצפות בתערוכות שלהם, וגם להזמין הביתה יצירה שלהם.

שזה בעצם כמו שאת הולכת למוזיאון ובסוף התערוכה קופצת לחנות של המוזיאון, רק שעכשיו אנחנו בתקופת קורונה, שלצערנו לא תעלם מהעולם בקרוב, והפלטפורמה שלנו מתאימה לעולם ״החדש״ ולאן שעולם האמנות ילך ויתקדם בשנים הקרובות לדעתי

חגית: כל האמנים בשלב זה הם מהזירה המקומית? שלא לומר – ממוזיאוני הפופ־אפ שאצרת עם אנשי העיר בשנה שקדמה לקורונה?

יערה: כרגע יש 3-4 אמנים שהציגו אצלי בפופ־אפ והשאר עדיין לא J כל האמנים כרגע הם ישראלים. בטווח היותר רחוק המטרה היא להציג אמנים מכל העולם, ובגלל שהפלטפורמה שלנו היא אונליין אין לי בעיה להציג תערוכה של אמנים מכל העולם (לכן האתר הוקם באנגלית, גם חשיפה של אמנים ישרלאים לחו״ל וגם מקום לאמנים מכל העולם).

חגית: והעבודות במהדורה מוגבלת? מיוחדות לאתר?

יערה: אנחנו מתמקדים בפרינט – עד 50 יחידות בכל גודל שמוצע באתר. הרפרודוקציות לא ממוספרות ולא חתומות. חלק מהאמנים מוכרים בפלטפורמות הפרטיות שלהם ולא רצינו להתחרות בהם. לכן היצירות ימכרו באתר רק בזמן שהתערוכה מוצגת, וברגע שהתערוכה יורדת מהאתר – גם היצירות ירדו מהאתר ולא תהיה אפשרות לרכוש אותן דרכנו יותר

חגית: יש גם עבודות מקור, One Of?

יערה: כרגע אנחנו לא מציעים יצירות מקוריות, אבל בהמשך אנחנו מתכוונים להתפתח לכיווני ה־NFT

חגית: ברור שאני רוצה לשאול מה עם NFT – רוצה להיכנס לזה עכשיו או אח״כ?

יערה: יש לי קטע כזה שעד שאני לא מבינה משהו עד הסוף, אני לא מתעסקת איתו, עד היום זה הוכיח את עצמו בניסיון חיי, אני לומדת בימים אלה את התחום וברגע שארגיש שאני שוחה בחומר ואני באמת אוכל למכור יצירות של אמנים צעירים במחירים שיגרמו להם לחייך, אז ניכנס לזה

חגית: ובינתיים, בעולם האמיתי 😅 נראה שאפשר להתחיל לתכנן אירועים פיזיים. את מתייחסת לפלטפורמה החדשה גם כמותג הבית שלך לפרויקטים כמו מוזיאון הפופ אם?

יערה: בהחלט. House of Art & Love תעשה גם תערוכות פיזיות במרחבים שונים, כדי לשמר את החוויה של ללכת לתערוכה והמפגש של המבקר פנים מול פנים עם היצירה, זה יחיה לצד תערוכות האונליין שלנו – זה העולם החדש והעתיד של האמנות בעיני 🙂

אני ממשיכה גם לעבוד יחד עם נוי שי ואנשי העיר, ואם הכל ילך כמתוכנן צפוי לנו אירוע כפול של שני בניינים בתחילת 2022. אבל מבחינתי הפלטפורמה החדשה היא התחלה של דרך חדשה ועצמאית שלי ושל השותף שלי יוסי סגל שאיתו אני עושה את הפרוייקט – דרך שבה אני יכולה להמציא את עצמי מחדש, ללא חוקים , וללא תלות בשום דבר חיצוני או שקורה בעולם.

birds

אז כן, זה מותג הבית שלי, העצמאי ללא קשר לפופ־אפ מוזיאון, שהוא פרוייקט מהמם כשלעצמו. דרך הפלטפורמה החדשה אני רוצה לבחון את הגבולות של קונספטים חדשים, של ״חווית משתמש״ חדשה בתחום האמנות, וכל פעם לנסות לחדש לעצמי ולקהל

חגית: נראה לי שהגיע הזמן לשאול – מי את בעצם, יערה זקס? איך הגעת לאמנות ולאוצרות? מה משך אותך לכיוון האמנות הפופולרית/תקשורתית – אמנות רחוב, עיצוב ואיור, פופ ארט ופופ־אפ?

יערה: אני יערה זקס, 35, התחתנתי השנה:) יש לי עסקים בתחום האופנה והלייף סטייל מגיל 20 – שאז הפקתי ירידי מעצבים עם יונתן טרויים. אחר כך הייתה לי חנות בגדים ואקססוריז לבית בגן החשמל, ואחר כך היה לי את אחד מאתרי ה־e-commerce הראשונים בישראל עוד בשנת 2012, אחר כך הייתי head of creative של חברת moyou london ועברתי במסגרת התפקיד לשנה לניו יורק, אחר כך ניהלתי את כל החברה בלונדון והקמתי עם הבעלים את מותג בגדי הילדים sleep no more.

למדתי במנשר תקשורת חזותית אבל עזבתי אחרי שנתיים, כי כבר היה לי עסק וקיבלתי עבודות שאנשים למדו 4 שנים כדי לקבל והרגשתי שקיבלתי את הבסיס שהייתי צריכה מבחינת לימודי העיצוב. אוצרות מעולם לא למדתי, אבל תמיד הייתה לי היכולת לקחת כמה פרטים ולחבר אותם למשהו שעובד ביחד

ויטלי פרידלנד

ויטלי פרידלנד

סוניה קרשנבאום

סוניה קרשנבאום

חגית: מרוב שטף של הדברים שעשית ב־15 שנה (וואו) לא אמרתי מזל טוב, לחתונת הקורונה שהצליחה כנגד הסיכויים 👰🏻‍♀️🧑🏼‍⚖️ ואם לחזור לעניינינו – יש לך גם זוגיות מקצועית חדשה

יערה: השותף שלי במיזם – יוסי סגל – מגיע מעולמות האונליין (ניהל והקים את עדיקה ארה״ב והקים את מערכי האונליין של חברות כמו גולף אנד קו וטופ שופ ישראל) והיום מייעץ לעסקים על המעבר לאונליין.

שנינו מתחברים לאמנות הסטריט ארט והפופ ארט – יש משהו בועט וחסר מסכות ומעצורים באמנות הזאת והמסר שעובר ממנה הוא חזק ומותיר רושם. זאת אמנות שהיא פחות אליטיסטית ומתנשאת וקהל רחב יותר יכול להתחבר אליה

חגית: חשוב לך החיבור הזה לטעם של קהל רחב?

יערה: הרבה שנים לאהוב אמנות היה חלקה של חלק מאוד קטן באוכלוסיה, והיום האינסטגרם והאינטרנט ואירועים כמו הפופ־אפ מאפשרים לקהל רחב יותר להתחבר, לצרוך ולאהוב אמנות כשהיא לא תלויה במוזיאון עם חבל מסביבה שאסור להתקרב.

ההוכחה הכי טובה לזה – שהיו 24,000 איש שעמדו בישראל בתור שעתיים לראות תערוכת אמנות סטריט ארט במוזיאון הפופ־אפ בינואר 2020. אם לפני כמה שנים הייתי מספרת על זה למישהו היו צוחקים עלי בפנים

חגית: בואי באמת נתרפק עוד רגע על הפופ־אפ, מזווית קצת אחרת שמעניינת אותי מאוד: בעיקר בקשר למילה מוזיאון – זה באמת זן של מוזיאון? מה זה אומר על מוזיאונים? הפרויקט הוא חלק ממגה טרנד בתרבות של ״מוזיאוני סלפי״ / מוזיאוני אינסטה / מוזיאוני גלידה

הפופ־אפ מוזיאון – השם התחיל קצת כעקיצה על המוזיאונים הסטנדרטים שכולם מכירים. רוב האמנים שמציגים במוזיאונים האלו או שהם לא בחיים או שהם מסגנון אמנות מאוד מסויים. אני חושבת שהעולם משתנה

יערה: הפופ־אפ מוזיאון – השם התחיל קצת כעקיצה על המוזיאונים הסטנדרטים שכולם מכירים. רוב האמנים שמציגים במוזיאונים האלו או שהם לא בחיים או שהם מסגנון אמנות מאוד מסויים. אני חושבת שהעולם משתנה, וההגדרות שהיו קיימות פעם למהי אמנות השתנו, ולכן עם השינוי הזה יש צורך לייצר פלטפורמות ומקומות להציג אמנות שונה וחדשה. אז כן, הפופ־אפ מוזיאון הוא המוזיאון החדש בעיני ויש לו מקום לגמרי לצד מקומות קלאסיים ומוזיאונים שכולנו מכירים ומעריכים

חגית: עם שומרי סף מסוג חדש גם? (כוונתי לאוצרים, לא לסלקטורים)

יערה: לגמרי. יש שיגידו שאני לא אוצרת, ויש שיגידו שהתערוכות שלי נגעו ביותר אנשים מאשר תערוכות ״חשובות״ אנשים שמוגדרים ״כאוצרים״ בעולם האמנות.

אגב, אנקדוטה מצחיקה: הזמינו אותי לשבוע האמנות בבלגרד, כחלק מקבוצת אוצרים בינלאומית רשמית של הפסטיבל. בהתחלה לא הבנתי למה הזמינו אותי ולא אוצרים מוכרים ומוערכים שיש בארצנו הקטנטונת, ואז הם אמרו לי, שהם ראו את הפרוייקט של הפופ־אפ וישמחו שאספר על הפרוייקט לאוצרים מכל העולם, ואולי לדבר על שיתופי פעולה בינלואומיים.

זה רק מראה כמה התערוכות האלו אוניברסליות, ומדברות לאנשים מכל הסוגים ומכל הגילאים, וזה בעצם מה שיפה באמנות לא? שכל אחד יכול להתחבר אליה ולמצוא בה את מה שהוא אוהב 🙂

חגית: אינדיד. כבר היה בלגרד או שיחכה אחרי הקורונה?

יערה: זה יקרה באוקטובר – אני מקווה שאצליח להגיע ושלא יהיה סגר חדש

חגית: אמן. אני חזרתי זה עתה משבוע העיצוב של מילאנו. שאכן התקיים פיזית. בטח שמעו עד תל אביב את אנחת הרווחה של המארגנים…

יערה: איזה כיף לך – אני עוקבת!

חגית: אז לסיום, אולי תגידי משהו על השם שבחרתם – HOUSE OF ART & LOVE? יש רפרנס? יש איזו קריצה או בדיחה פרטית ברקע?

יערה: השם הגיע מהמקום שהקורונה הראתה לכולנו כמה אנחנו צריכים אהבה וחום. מבחינתנו אנחנו רוצים לייצר בית לאמנים ואמנות ושהאהבה והפרגון ישרו בו

חגית: באושר ועושר עד עצם היום הזה

יערה: בול 🙂

חגית: בהצלחה, גם אני עוקבת 🙂


www.houseofartand.love

*כוכבית מייצגת שדות חובה

תגובה אחת

  1. חוה ראוכר

    יערה , מרשים מאד, איך אפשר ליצור איתך קשר?

Comments are closed.

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden