כל מה שחשוב ויפה
יעל פרידמן, השדה של גולדה. צילומים: מ״ל
יעל פרידמן, השדה של גולדה. צילומים: מ״ל

השדה של גולדה: הכל התחיל מחומר

מעצבת התכשיטים יעל פרידמן מציגה בשבוע האיור דימויים עירוניים שיצרה משקיות של גלידה גולדה. המנעד של זהב, כסף ונחושת איפשר את משחקי הצבעים; החומריות הרכה איפשרה יצירה שלא הייתה מתאפשרת בעבודה עם מתכות אמיתיות

יובל: הי יעל, בוקר טוב. מה שלומך? ואיזה כיף ששבוע האיור מגיע, אני מאוד מחכה לתערוכה שלך!

יעל: בוקר אור ותודה. וגם לי איזה כיף. מתרגשת ממש. זו תערוכה שאינה תערוכת צורפות ואני הרי מעצבת תכשיטים…

יובל: זה נכון! ובכל זאת את משתתפת בשבוע האיור, ואני תמיד שמח שעוד יוצרות ויוצרים מתחומי יצירה משיקים משתתפים בו. נדבר על זה עוד אחר כך אבל בואי נתחיל בשדה של גולדה: מה את מציגה בתערוכה?

יעל: התערוכה היא של דימויים עירוניים, והעיר שלי היא תל אביב, אז אלו דימויים של תל אביב. כל מיני תמונות וזכרונות שהפכתי לאוביקטים תלת ודו־ממדיים שביחד יוצרים תמונת ענק של עיר. לדוגמה, חלון בלילה עם עשים מעופפים סביבו, פח זבל גולש עם חתולים, בניין עם חבלי כביסה מלאים… וזהו, לא מגלה יותר (-:

יובל: והכל משקיות של גלידה גולדה. איך זה קרה?

יעל: אכן, הכל משקיות מתכתיות של גלידה גולדה.

הכל התחיל בתחילת השנה בתערוכת יחיד אחרת שלי (במוזיאון הגיאולוגי רמת השרון- משובצת), שבה הצגתי תכשיטים מחומרים שונים שמצאתי בבית בתקופת הסגרים, ואחד החומרים היה שקית גולדה זהובה.  יצרתי ממנה סט תכשיטים תלת־ממדיים מלאים במילוי סינתטי, שאמנם נראים כעשויים מזהב אך היו רכים. ומשם כיד הדמיון הטובה התחלתי ליצור ״ממתכות״ דימויי ענק (בשבילי, כי כצורפת הכל הוא די קטן)

יובל: התכשיטים לרמת השרון היו פיגורטיביים? צורות גיאומטריות? משהו אחר?

יעל פרידמן

יעל פרידמן

יעל: התכשיטים ברמת השרון היו צורות אמורפיות, דמו קצת לצמחים או אלמוגים

יובל: מה הייתה העבודה הראשונה שהכנת לתערוכה של שבוע האיור ואיך זה התפתח משם? מה הבנת על התוצרים תוך כדי העבודה, עכשיו רגע לפני שהתערוכה נפתחת?

יעל: העבודה הראשונה היא השדה של גולדה, תמונת ענק של סיכות פרחים ופרחים קבועים שאפשר ״לקטוף״ ולרכוש.  תפרתי פרחים ממתכות (השקיות של גלידה גולדה) ויצרתי שדה כמו של פעם, בתל אביב ליד הבית, עם כל מיני פרחים.

המשחק הצבעוני של השקיות – הזהב הכסף והנחושת – איפשר לי משחקי צבעים שמבחינתי מדהימים: כמה עושר יש רק בשלושה צבעים, כמה קומבינציות אפשריות, ואיך כל דבר נראה שונה. החומריות של השקיות איפשרה לי ליצור אובייקטים תלת־ממדים שלא יכולתי ליצור אם הייתי עובדת עם מתכות אמיתיות, והגודל והנגישות איפשרו לי לעבוד בגדול

המשחק הצבעוני של השקיות – הזהב הכסף והנחושת – איפשר לי משחקי צבעים שמבחינתי מדהימים: כמה עושר יש רק בשלושה צבעים, כמה קומבינציות אפשריות, ואיך כל דבר נראה שונה

יובל: והעבודה שזו גולדה, הרשת שאי אפשר ללכת בתל אביב בלי להיתקל בסניפים שלה, איך זה מטעין את העבודות?

יעל: כשהתחלתי את העבודה על התערוכה היו קצת פחות סניפים של גולדה… אבל האמת היא שאמנם אני משתמשת בשקיות של גלידה גולדה אבל אני משתמשת בחומר ולא בשם של החברה. השקיות היו יכולות להיות של כל חברה.

לא ביקשתי מגלידה גולדה שקיות חדשות, היה לי חשוב להשתמש בחומרים ממוחזרים, הוצאתי קול קורא לשקיות ״מבוזבזות״ ואספתי מאנשים באזור המרכז. לדעתי השתמשתי בשקיות  מכל התקופות של גלידה גולדה, כי היו שקיות עם גוונים שונים , עם לוגו בגדלים שונים, שקיות מלוכלכות, שקיות משופשפות…

אפשר לדבר על היחסים בין אדם וסביבה ותרבות צריכה, בהתייחס לשקיות של גלידה גולדה, אבל הכל התחיל מחומר

יובל: ואפשר גם לדבר על זה שהעיר שלך היא תל אביב והדימויים עירוניים וגלידה גולדה הפכה לחלק בלתי נפרד מהנוף העירוני

יעל: אכן (-:

birds

יובל: אבל בואי נחזור אלייך: מעניין אותי איפה את רואה בעבודות האלו המשך של היצירה שלך, איפה זה מתחבר לעבודות קודמות מהעבר

יעל: רוב השנים יצרתי עבודות שהיו יחידניות, שעמדו בפני עצמן. בכמה שנים האחרונות התחלתי ליצור מקבצים של עבודות שהוצגו כמיצבים; אמנם כל אוביקט היה/הינו תכשיט שמיש בפני עצמו, אבל הכח של העבודה היה בריבוי ובהצבה שלהם יחד. התאהבתי ברעיון של לעבוד בגדול , ואני חושבת שהתערוכה הזאת היא צעד נוסף קדימה. שילבתי מעט תכשיטים בתערוכה אבל זו ממש לא תערוכת תכשיטים

יובל: נראה לי שצריך גם להזכיר בשלב זה את העבודה שהצגת בביאנלה במוזיאון ארץ ישראל שאני הייתי אחד האוצרים בה, כי היא מתקשרת למקבץ, לריבוי, למיצב. תגידי עליה כמה מילים?

יעל: המעגל: תמונת ענק (120×120 ס״מ) שכולה תכשיטים עשויים פלסטיק שחור בהדפסת תלת־ממד בשילוב עם בדי כותנה צבעוניים. כל הסיכות, עגילים, טבעות, שרשראות, תליונים וצמידים בעבודה היו יצוגים של חיות: דגים, ארנבים, קרוקודילים, פילים, פרפרים… שביחד יצרו מנדלת ענק צבעונית

יובל: אכן. ואם להוסיף על הטשטוש המדיומלי היא הוצגה בביתן הזכוכית של המוזיאון

יובל: אז אם לחזור להתחלה, איפה את רואה את החיבור שלך ושל התערוכה לשבוע האיור?

יעל: העבודה מבחינתי היא איור תלת־ממדי. איור נועד להמחיש רעיון, הוא דרך להעביר מסר לצופה, וזה מה שאני עושה: אני מדברת על העיר תל אביב, על הטוב והרע שבה, דרך מקבץ דימויים תלת־ממדים שמדברים על הטבע העירוני

יובל: כאמור אני בעד ומזמן לא חושב שאיור הוא רק דו־ממד על דף. מה עוד? משהו חשוב נוסף להגיד לפני שנפרדים?

יעל: האמת שעוד משהו קטנטן: חשוב לציין שאמנם שהתערוכה היא לא בחסות גלידה גולדה, אבל הם הבטיחו לספק את הכיבוד בפתיחה


שבוע האיור 2021
18-27.11 ברחבי העיר תל־אביב-יפו
השדה של גולדה, גלריה B.Y5; אוצרת: מירב רהט
הצטרפו לסיורים של פורטפוליו בשבוע האיור 2021 >>

*כוכבית מייצגת שדות חובה

הוסיפו תגובה

תגובה אחת

  1. תמי

    איזה יופי!

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden