כל מה שחשוב ויפה
רון מלר בתתערוכה פיאטרה סנטה במקום לאמנות. צילומים: טל ניסים
רון מלר בתתערוכה פיאטרה סנטה במקום לאמנות. צילומים: טל ניסים

רון מלר: אני בא למפגש עם האבן עם סוג של הקשבה וחקר. הדימוי מגיע בשלב מאוחר יותר

בתערוכת יחיד מינימליסטית במקום לאמנות, רון מלר מעביר לחלל הגלריה את הרוח המדיטטיבית ששורה על תהליך הפיסול. חגית פלג רותם, אוצרת התערוכה, על ״פיאטרה סנטה״

הגלריה במקום לאמנות בקריית המלאכה הופכת לנוף שקט ומונוכרומטי, שבשני צדדיו ניצבים פסלי אבן, על רקע אפור, המקנה לכל אחד מהם טריטוריה וממקד את המבט ותשומת הלב. הפסלים מפתים לגעת, לחוש את קרירות האבן, את העיבוד החלק או המחוספס. שבעה הפסלים בתערוכה הם חלק מגוף עבודות שנוצר במשך כשני עשורים, באבנים בנות מיליוני שנים.

בתערוכת היחיד ״פיאטרה סנטה״ רון מלר מציג עבודות שנולדו מגושי אבן שנבחרו בקפידה, לוקטו ברחבי העולם והועברו לסטודיו שלו בכפר הירוק. שם החל תהליך של היכרות ובחינה הדדית, האבן מול האמן. לפעמים הם נראים כמחוללים ופעמים אחרות כמתגוששים. לפעמים הם יושבים שעות מבלי לזוז ולפעמים מעורבים בתנועה תזזיתית. הפיסול עתיר עבודה ידנית, כוח פיזי וליטוף. מדובר בתהליכים ממושכים, אפשר לקרוא להם תהליכי עומק או חלחול.

השקט העולה מפסליו של רון מלר הוא שקט פנימי, שמקורו לאו דווקא באבן הדוממת, אלא בידו וברוחו של האמן. האבן היא מיכל להעביר אליו את הדימוי והרגש, את הכוח והעדינות הטעונים בתנועת היד המכה במפסלת. אבל האבן היא גם אלטר אגו. המשך של הראש החושב, העין הרואה והיד הפועלת. העבודה באבן היא סיזיפית כפי שהיא מדיטטיבית, קצב הדפיקות באיזמל מתאחד עם הלמות הלב.

מלר אוהב את האבן כפי שהיא, ומנהל איתה דיאלוג מתמשך. מבקש את רשותה לגעת ולשנות את צורתה. בעבודה של חודשים ארוכים הוא מלטף ומסיר שכבות, מלטש ומחליק או מטביע מרקם בפני השיש הגולמי. התוצאה היא מיזוג הרמוני בין ורידי האבן, הצבעוניות וההרכב המינרלי העמוק שלה, לבין הדמויות והגופים העולים ממנה.

הפרופורציות של פסליו הולמות מידות אדם, ברובם מתקיימים יחסים בין גופים – אנושיים או צורניים. הם משרים תחושת מוכרות, ניתן לזהות בהם גוף מול גוף ולחוש בהם סוג של מלאות רכה כמעט.

כותרת התערוכה היא הומאז׳ לעיר הפַָּסַלים פּיֵאטרָה סָנטָה (Pietrasanta), הסמוכה לקאררה באיטליה, בה נוצרו רבים מפסלי האבן המרהיבים בעולם מאז תקופת הרנסנס – ובין היתר עבדו בה מיכלאנג׳לו ובוטרו. במקום נמצאים בתי מלאכה של פַּסָלים פעילים, המארחים גם אמנים מבקרים. פּיֵאטרָה סָנטָה היא מחוז חפץ, מקור השראה ובועה של פיסול קרוב למקור האבן.

birds

רון מלר: ״בעשרים השנים האחרונות אני מפסל. אני תלמידו של הפסל נחום ענבר, וכשצברתי קצת ניסיון התחלתי לנסוע בעולם בחיפוש אחר מרכזי פיסול באבן. עברתי השתלמויות בסדנאות פיסול באבן בקאררה, איטליה; בטינוס, יוון; אליקנטה בספרד; סינטרה בפורטוגל וגוטלנד בשוודיה. אני עובד בגישת הפיסול הישיר, שבה העבודה עם האבן היא מפגש אינטראקטיבי של התבוננות ארוכה, לעתים במשך כמה ימים.

״אני בא למפגש עם האבן עם סוג של הקשבה וחקר, שמסקנותיהם מושפעות מגודל האבן, צורתה, הצבע שלה, מבנה הגבישים, מידת הקושי שלה והגיל שלה. מתוך המפגש האינטימי הזה נוצר בדמיוני דימוי של פסל.

״לאחר עיצוב ראשוני אני מתחיל בתהליך איטי של גריעה, חושף ומגלה באבן את החבוי מעיניי, ללא סקיצות, רישומים או מודלים. עיקר העבודה נעשית בכלים ידניים (פטיש ואיזמל) בתהליך ספונטני המתקדם עד לביטוי אמנותי שלם. כל אחד מהפסלים הוא פרי עבודה של כמה חודשים.

״מרבית הפסלים עוסקים בקשר וביחסים בין שניים: גבר ואשה, הורה וילדו, האבן והאמן. בפסלים אני מנסה לבטא את המתח בין ההימשכות ההדדית וחיפוש הקירבה, לבין הרצון לנפרדות ואינדיבידואליות. המשיכה המגנטית לניגוד, כדרך להגדרה עצמית וכינון המרחק הנכון.

״אני שואב השראה מעבודתו ומדבריו של קונסטנטין ברנקוזי, אחד המאסטרים הגדולים בפיסול הישיר, שאמר: אבנים ומינרלים אוצרים בתוכם נפש וזיכרון עתיק בני מיליוני שנים. הקשב להם כפי שאתה מקשיב לבעלי החיים״.


פיאטרה סנטה I רון מלר
אוצרת: חגית פלג רותם
מקום לאמנות בקרית המלאכה, שביל המרץ 6, תל אביב. פתיחה: 11.11, נעילה: 4.12.
שיח גלריה עם האמן והאוצרת יתקיים בשבת, 20.11 בשעה 12:00.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden