כל מה שחשוב ויפה
Yiming Yang
Yiming Yang

רוני קרפיול וליטל בר נוי // Purge Pray Play

רוני קרפיול וליטל בר נוי מגיבות בביאנלה הדיגיטלית החמישית לאמנות לקומדיה האלוהית של דנטה, וטוענות שדווקא פה אפשר לפתור את בעיית חוסר הקשב לאמנות שקיימת היום בעולם

בעולם שטוף באלכוג׳ל, האם יש ריטואל היטהרות כלשהו שהאמנות יכולה לייצר בעצמה? פרויקט Purge Pray Play הוא ביתן (Pavilion) תערוכה המוצבת ברשת, כחלק מ־The Wrong, הביאנלה הדיגיטלית לאמנות שנערכת השנה זו הפעם החמישית. בעבודה משותפת אצרנו, עיצבנו ופיתחנו את התערוכה, הכוללת את עבודותיהם של תשעה אמניות ואמנים מרחבי העולם, במחשבה על חוויית משתמש ייחודית וגם בניסיון להגיב ליצירה קאנונית – הקומדיה האלוהית של דנטה אליגיירי והר הפורגטוריום (כור המצרף), כמשל לתקופה שבה אנו חיות ופועלות. 

הביאנלה הווירטואלית The Wrong, שסומנה בשנת 2018 על ידי הניו־יורק טיימס כמתחרה של הביאנלה לאמנות בונציה, וזכתה בפרסי עידוד שונים כמו European Union's Horizon 2020, מאפשרת ״לעקוף״ את מנגנוני הכוח של עולם האמנות המוסדי ויחד עם זאת לייצר תערוכה בינלאומית, חדשנית שמאגדת בתוכה אמניות.ים מכל העולם, שיצירתם חובקת דיסציפלינות שונות. 

רוני קרפיול

רוני קרפיול

צילומי מסך מתוך Purge, Pray, Play

צילומי מסך מתוך Purge, Pray, Play

אנחנו רוני קרפיול, אמנית העוסקת בהשפעת הטכנולוגיה על תהליכים סוציו־פוליטיים ובתווך שבין חומריות למדיה חדשה; וליטל בר נוי, אוצרת עצמאית ומעצבת מוצרים דיגיטליים בחברות טכנולוגיות. סיימנו תואר ראשון בשנקר ב־2016 – רוני במחלקה לאמנות וליטל במחלקה לתקשורת חזותית – אך לא הכרנו זו את זו, עד שנפגשנו במסגרת עבודה על פרויקט שנעצר בגלל התפרצות הקורונה, כחלק מלימודי התואר השני של ליטל בתכנית למדיניות ותיאוריה של האמנות בבצלאל. כשנה וחצי מאוחר יותר החלטנו לשלב כוחות ולפתח תערוכה עבור הביאנלה הדיגיטלית, שמשלבת את תחומי העניין של שתינו, על הגבול שבין אמנות לטכנולוגיה. 

כמי שמגיעות מרקע דתי, זיהינו בריטואלים שנבנו סביב המגיפה ממד משחקי הנובע מחוסר אונים מתמשך, שחווים אנשים ברחבי העולם למול התמשכות המצב. באופן דומה, שאפנו לייצר בתערוכה חוויה משחקית שמדמה משחק Quest המבוסס על השלבים השונים בתוך הפורגטוריום, אותו ״כור המצרף״ הנמצא בין גן העדן לגיהנום, המכיל קומות שכל אחת מהן מוקדשת להיטהרות מחטא אחר – לדוגמה גאווה, זעם, גרגרנות, תאווה ועוד. כך, החוויה הייחודית דורשת מהמשתמש.ת לצפות בכל עבודה במלואה כדי לפתוח את הנעילה ולהתקדם לשלב הבא, אך לאחר מכן כל שלב נותר נגיש לביקור חוזר. 

היה לנו חשוב לאתגר את התפיסה שעבודות אמנות דיגיטליות הן חד־ממדיות, באמצעות שאיפה להציג בתערוכה פורמטים שונים ותוך כדי גם לנסות להתמודד עם הספקות שתערוכה דיגיטלית מעוררת, כמו לדוגמה הטענה שתערוכה כזו לא יכולה לעמוד מול תערוכה ״אמיתית״ במרחב הפיזי

היה לנו חשוב לאתגר את התפיסה שעבודות אמנות דיגיטליות הן חד־ממדיות, באמצעות שאיפה להציג בתערוכה פורמטים שונים ותוך כדי גם לנסות להתמודד עם הספקות שתערוכה דיגיטלית מעוררת, כמו לדוגמה הטענה שתערוכה כזו לא יכולה לעמוד מול תערוכה ״אמיתית״ במרחב הפיזי. ניסינו לגבש את המגבלות של פורמט המובייל לכדי יתרונות, ולכן התערוכה הופכת את המבקרת למשתמשת פעילה (spect-actor במילותיו של אוגוסטו בואל) שצריכה ללחוץ על כפתורים בממשק כדי לקבל מידע, להתקדם, להפעיל עבודה, לראות סדרת תצלומים ועוד.

הטענה שלנו היא שדווקא במרחב המוביילי אפשר לפתור את בעיית חוסר הקשב לאמנות שקיימת היום בעולם, על ידי הגבלה והולכה של המשתמש באותו מסלול ״קווסטי״. זו גם היתה הנחיית העבודה שהעברנו למתכנת שעבדנו איתו על פיתוח התערוכה.

Letta Shtohryn

Letta Shtohryn

Lea Porre

Lea Porre

Adam Basanta

Adam Basanta

עיצוב התערוכה המשחקית שלנו שואב השראה משלושה מקורות עיקריים: אמנות ימי הביניים, משחקי מחשב של שנות ה־90 (ובמיוחד Tomb Raider) ואסתטיקת ה־Vaporwave, המזכירה את דימויי המחשב של שנות ה־80 וה־90. השילוב של מקורות ההשראה הללו מייצגים בעינינו את מה שהפילוסוף Žarko Paić כינה ״הדימוי ללא העולם״: דימויים, תמונות וחפצים שצצים בנוף ואין להם עוד התייחסות בזמן או במרחב; הם מתארים את חופש הייצוג ואת המלאכותיות של העולם הוירטואלי.

גם ההצבה האוצרותית מתייחסת לאותו ״דימוי ללא עולם״. כל אמן בתערוכה מציג עבודות במעין ״חדר־בריחה״ משלו, מנותק ולא מנותק משאר היצירות בתערוכה. באופן דומה, התערוכה מכנסת עבודות של אמניות ואמנים ממקומות שונים בעולם אך גם יוצרת השטחה והאחדה בצורה ימי־ביניימית כמעט שמטשטשת את ההבדל בין עבודה של אמנית מסין, לבין עבודתו של אמן מקנדה ושל אמנית ממלטה. 

גילינו המון נקודות משיקות בין אפיון חווית משתמש לעבודה אוצרותית. הפתיע אותנו לגלות איך התאמת הפורמט הדיגיטלי עבור דגמים שונים של טלפונים דומה לבחירת מסגרת עבור הצבת תמונה בגלריה הפיזית

 האתגר המשמעותי ביותר בעבודה על התערוכה היה, ללא ספק, הפיתוח המקביל של הפן האוצרותי של התערוכה – בחירת האמנים, בחירת העבודות ומיקומן בשלבי הר הפורגטוריום, לצד הפיתוח הטכנולוגי של הביתן שהיווה אתגר לא פשוט בפני עצמו. תוך כדי העבודה גילינו המון נקודות משיקות בין אפיון חווית משתמש לעבודה אוצרותית. לדוגמה, באופן שבו אנחנו ״מכוונות״ את המבקרות.ים במסלול התערוכה ואף מציבות בפניהם דרישה לצפות בכל עבודה עד תום. הפתיע אותנו לגלות איך התאמת הפורמט הדיגיטלי עבור דגמים שונים של טלפונים דומה לבחירת מסגרת עבור הצבת תמונה בגלריה הפיזית.

בנוסף, העבודה האוצרותית דרשה מאיתנו לחשוב אלו דימויים אנחנו יכולות להציג באופן דיגיטלי ואיך הכי נכון לעשות זאת. כך לדוגמה בחרנו להציג עבודה בשם Splice של האמנית יימינג יאנג בתור פסל תלת־ממד, שמובא בפורמט webGL שמאפשר להתקרב, לסובב ולהרחיק אותו באמצעות האצבעות. 

בצורה שונה, עבודתה של ליליאנה פרבר, Ebstorfer World Map, שלרוב מוצגת מודפסת וממוסגרת, מובאת בתערוכה בתור תמונה שנפתחת בפורמט מלא וגם היא מבקשת מהמבקרים בתערוכה לגלול, להתקרב ולהתרחק באמצעות אינטראקציה של מגע.

anthr0morph

anthr0morph

Yun Choi

Yun Choi

Mor Afgin

Mor Afgin

בסיום העבודה על התערוכה, גילינו שמתוך החיבור בין עבודות אמנות שונות, המוצגות בנפרד בין שלב לשלב, מתקבל מבנה מרתק, שבו באמצעות ״השילוש הקדוש״ שמתקבל ברגע החיבור בין המבקר, היצירה והחטא, נוצר מפגש אינטימי שמאפשר להגיע לרגע לתחושה של טיהור או זיכוך.

לצד המפגשים האינטימיים האלה, נוצרת גם הבנה עמוקה יותר שמתגבשת מתוך המסלול המחבר בין כל ה״חטאים״. בדומה לסיפור של דנטה, שבו עשרות הנשמות שעוברות את מסע הפורגטוריום שרות יחד מזמור שבח בצאתן מן ההר. 

אחת הסיבות שדנטה אליגיירי בחר לקרוא ליצירתו דווקא ״הקומדיה האלוהית״ היא מכיוון שהקומדיה נחשבה לסוגה אמנותית נמוכה ועממית. בענוותו, דנטה מיקם את יצירתו כ״קומדיה״, שנחשבה לסוג שירה נמוך, רחוק מהשירה הגבוהה שכתבו המשוררים היוונים הקדמונים.

בדומה לכך, גם אנו נדרשנו להתעמת עם שאלת מעמדה של האמנות הדיגיטלית, שלעתים נשפטת כ״נמוכה״. על אף התפיסה הרווחת הזו, אנחנו מאמינות שדווקא המסע הדיגיטלי, העממי, שמדמה חווית משחק, מאפשר לייצר מפגש בלתי אמצעי עם אמנות שנוצרת בעולם גלובלי. אולי דווקא בתקופה שבה הנגיף מוסיף להתפשט ו״תיירות האמנות״ נפגעת, המרחב הווירטואלי יכול לטהר ולרפא את הקשר בינינו לבין האמנות. 

birds

Purge Pray Play נפתחה ב־1.11 ותישאר מוצגת אונליין כחלק מהביאנלה The Wrong עד ל־1.3.22.
בנוסף קיימת גרסה יעודית לבעלי טלפונים ישנים עם מסכים קטנים.
פיתוח ווב: אופק נקר. משתתפים:

Léa Porré, Yiming Yang, Anthr0morph, Yun Choi, Adam Basanta, Letta Shtohryn, Mor Afgin,Yuwol June C


*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden