כל מה שחשוב ויפה
אפרת גולדברג בתערוכה בשבח הצללים, הסדנה לאמנות יבנה. צילומים: מל
אפרת גולדברג בתערוכה בשבח הצללים, הסדנה לאמנות יבנה. צילומים: מ״ל

מגלים אוצרות // חניתה אליצור

ממזוודה של זכרונות ועד בשבח הצללים, חניתה אליצור רואה את האוצרות כשליחות ורוצה לשבור את המחיצות בין מדיה דיגיטלית לאמנות סנטימנטלית

הפעם הראשונה

לאוצרות באתי מאהבה. לאחר למעלה מ־20 שנות עבודה בשירות המדינה בתפקידי מחקר והדרכה, החלטתי להפוך את הידע והאהבה הגדולה שלי לאמנות לקריירה. סיימתי את תכנית לימודי האוצרות של הטכניון לפני כעשור והמשכתי ללמוד בבית לאמנות ישראלית, במכללה האקדמית תל־אביב יפו. אלה נוספו לתואר ראשון בפילוסופיה ובשפה וספרות אנגלית ותואר שני במדעי המדינה, שניהם מאוניברסיטת תל־אביב.

בתהליך האוצרותי חשוב לי להעמיק בנושאים מאתגרים ומרתקים אמנותית ובמקביל, חשוב לי שלפחות לחלק מהתערוכות יהיה הבט חברתי הראוי להתבוננות עומק או להגברת מודעות. אני רואה חשיבות בשימוש בכלי האמנות לתמיכה במטרות ראויות. אני מקדמת אמנים צעירים בתחילת דרכם ואמנים מבוגרים, שהאמנות היא עבורם הגשמת קריירה שניה. אני מוצאת את האוצרות כעולם אינסופי שמאפשר לי לצלול לעומקם של נושאים ואמנים ובכל פעם, להיכנס להרפתקה חדשה.

חניתה אליצור. צילום: יהודה בן שלום

חניתה אליצור. צילום: יהודה בן שלום

מזוודה של זכרונות בבית הירוק, אוניברסיטת תל אביב

מזוודה של זכרונות בבית הירוק, אוניברסיטת תל אביב

האנטומיה של גריי בבית יד לבנים רמת גן

האנטומיה של גריי בבית יד לבנים רמת גן

התערוכה הראשונה שאצרתי, בדצמבר 2015, נקראה ״מזוודה של זיכרונות״ – תערוכה קבוצתית בגלריית הבית הירוק באוניברסיטת תל־אביב. את כולנו מפעילים קודים של רגשות ותחושות מהעבר, ואנו מעניקים באמצעות הזכרונות משמעות לעברנו. התערוכה הציגה מגוון פרשנויות אישיות לנושא של 16 אמנים, ביניהם שרון רשב״ם פרופ, אורן כהן ניניו, גוסטבו ולנזואלה, ויויאן בירקנפלד, פנינה שריג ועוד רבים וטובים.

ציון דרך משמעותי הייתה התערוכה הקבוצתית ״האנטומיה של גריי״, שהוצגה באוגוסט־ספטמבר 2019 בגלריית בית יד לבנים ברמת־גן. ברגע שסיימתי את הצבת התערוכה חשבתי לעצמי שהיא בקלות היתה יכולה לנדוד כמות שהיא לחלל מוזיאלי. התערוכה עסקה בנושא המעסיק את כולנו – בריאות וחולי. אמנים רבים התייחסו ומתייחסים לנושא ונוגעים בו בעבודותיהם וזו היתה תערוכה ייחודית, הייתי אומרת אפילו תקדימית, שאיפשרה לאמנים להציג זוויות שונות של העיסוק בבריאות ובחולי פיזי ונפשי.

השתתפו בתערוכה: גד אולמן, ויויאן בירקנפלד, יעל ברלב, מיכל ברנע שני, אביבה דותן מגנוס, דליה חי אקו, שולמית ישר, תמר נחשון, טלי עירוני, חוה פוליבודה, דיאנה פומרנץ צוק, שרון פידל, לילי פישר, גלי קאהן ירושלמי, דור קונפינו, חגית קזיניץ, אהרון קריצר, נעמי רבגד.

 

מלי לסקר, אקפרסיס

מלי לסקר, אקפראסיס

ציון דרך נוסף היה עבורי בתערוכת היחיד ״אקפראסיס״ של האמנית הוותיקה והמצויינת מלי לסקר – חשובה בנוף האמנות הישראלי שטרם הגיעה למקום הראוי לה. התערוכה הוצגה באוגוסט־נובמבר 2020 בבית האמנים בראשל״צ. אקפראסיס הוא תיאור של יצירת אמנות חזותית באמצעות כלי אמנותי אחר, כך שהיצירות מקבלות נדבך פרשני נוסף, מתוחכם ומעצים. בתערוכה הוצגו ציורי פסלים רכים ואנושיים. הפסלים נידמו כאילו הם ״רוצים״ להשיל מעליהם את ״עור הפסל״ ולהפוך לבני אדם.

התחנה האחרונה

התערוכה הקבוצתית ״בשבח הצללים״ מוצגת עד סוף דצמבר בגלריית הסדנה לאמנות ביבנה, בניהולו של רוני ראובן. שם התערוכה שאול מכותרת ספרו של הסופר היפני ג׳ונאיצ׳ירו טניזקי, שכותב: ״היופי אינו מצוי בדבר עצמו, אלא בדגמי הצללים, באור ובחשיכה, שנוצרים בין דבר לדבר״.

באמנות חזותית נעשה שימוש רב בצל ובצלליות כאמצעי ביטוי טכני וריגשי; קיארו־סקורו בציור הקלאסי, טכניקות גרפיות שעושות שימוש ביחסי אור וצל במקום צבע, צילומים (במיוחד צילומי שחור־ לבן), מגזרות נייר, צלליות, יצירות תלת־ממד ועבודות וידאו ואנימציה – כולם עושים שימוש בצל ובמאפייניו.

בתערוכה בשבח הצללים, טלי בן דור

בתערוכה בשבח הצללים, טלי בן דור

אתי וידר ורצר

אתי וידר ורצר

משה וולך

משה וולך

הצל מספק לנו מספר פרדוקסים. צל הוא הוכחה לקיום, אך אנו קיימים גם בלעדיו. הוא נטול זהות, פרטים או קווי מתאר קבועים ומשתנה כל הזמן, אך הוא יכול לסמן שעה מדוייקת. בלי מקור אור הוא לא קיים, אך הוא יכול לתת מחסה ולצנן מפני אותו מקור אור ממש.

לעיתים הצל או הצלליות מתעתעים ומשפיעים על תפיסת המציאות כמו ב״משל המערה״ של אפלטון, לעיתים הם משקפים פחדים והתמודדויות רגשיות ולעיתים הם משעשעים כמו במשחקי צלליות של ילדים; הצללים הם חלק בלתי נפרד מהקיום.

בתערוכה משתתפים 29 אמנים שמתייחסים לנושא בדרכים שונות, הן מבחינה טכנית והן מבחינת זווית ההתייחסות לנושא: רות אורנבך, שי אלכסנדרוני, רוני אלמגור, ענבל אסא, ויויאן בירקנפלד, גלית בכר, טלי בן־דור, יעל בן ציון, יעל ברלב, רוז בר־נור, מיכל ברנע, אפרת גולדברג, עדי הופמן, משה וולך, אתי וידר ורצר, לאה טופר, סיגל יער, זיוה כספי, רותי לוז, מלי לסקר, איה סריג, טלילה צור עברון, מרינה קוטלר, חגית קזיניץ, רובן קרפטיאן, סוזי שומוביץ׳, מירי שטראוס טללים, הני שקולניק, פנינה שריג.

מכל מלמדיי השכלתי

בעת שביקרתי לפני כשנתיים וחצי במוזיאון ארקן בדנמרק, הוצגה בו תערוכה מהמיוחדות, הלא פשוטות והמקוריות (מחשבתית ויצירתית) שראיתי אי פעם. ״עולם של אהבה״ של האמנית פטרישיה פיצ׳יניני, שמציעה חשיבה אלטרנטיבית על מינים אנושיים, בעלי חיים ואפילו חפצים. היא יוצרת ממלכה סוריאליסטית של יצורים היברידיים, איברים צומחים במקומות בלתי צפויים והכל מלא באהבה בלתי צפויה. התערוכה שהחלה בתחושת אי נוחות מסויימת הפכה בהמשך לשאלה ״בעצם למה לא?״. לא ניתן לשלול התפתחויות עתידיות טבעיות ומהונדסות גנטית שתגרומנה לשינויים כאלה ואחרים ותהפוכנה את הלא מוכר לטבעי.

פטרישיה פיצ׳יניני, עולם של אהבה במוזיאון ארקן, דנמרק

פטרישיה פיצ׳יניני, עולם של אהבה במוזיאון ארקן, דנמרק

תערוכה מרשימה ומעוררת מחשבות עמוקות. באחד הפסלים/המיצבים של פיצ׳יניני מופיע לצד הדמות הספר ״מטמורפוזה״ (הגלגול) של פרנץ קפקא. פרט קטן בתוך כל המכלול של התערוכה, אבל כל כך משמעותי, טבעי וחכם. זו היתה תערוכת אמנות שממשיכה לטלטל את המחשבה זמן רב אחרי תום החוויה הפיזית שלה. אמנית מצויינת ואוצרות חכמה ומתקשרת עם קהל המבקרים.

בקרוב אצלך

בראשית מרץ 2022 תעלה בסדנת האמנות של יבנה תערוכת יחיד של האמן הרב תחומי שי אלכסנדרוני, ״חלודים״ (שם זמני). אלכסנדרוני עוסק בתהליכי החלדה במובן הממשי ובמובן השאול. במקביל, שואבת התערוכה השראה משיר של הסופר גינתר גראס. שילוב ההשראה התמטית עם העיסוק בחלודה בחומרים שונים מוליד תערוכה ייחודית ומרתקת. אלכסנדרוני מציג בימים אלה את עבודת הוידאו ״קיארו־סקורו״ בתערוכה ״בשבח הצללים״.

birds

תערוכת החלומות

בימים אלה אני מגבשת הצעה לתערוכת יחיד של האמן המיוחד רובן קרפטיאן, המוכר יותר כאמן הרחוב #TAG, ומתמחה במדיה דיגיטלית. הצגתי עבודות חכמות וחדות של קרפטיאן בתערוכה שאצרתי בעבר (״האטריבוטים החדשים״) וכעת הוא מציג טריפטיך בתערוכה ״בשבח הצללים״.

קרפטיאן אמן מבריק ותערוכה שלו צריכה לחדור את חומת המוזיאונים. באופן כללי אמנות דיגיטלית פורצת דרך צריכה למצוא את המקום הראוי לה גם ברמה המוזיאלית לצד הדיסציפלינות הקונבנציונליות של האמנות. לשם עולם האמנות מתקדם, גם אני רוצה.

בשבח הצללים, סיגל יער

בשבח הצללים, סיגל יער

שי אלכסנדרוני

שי אלכסנדרוני

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden