כל מה שחשוב ויפה
טניה יעקבלב. צילום: אלעד מלכה
טניה יעקבלב. צילום: אלעד מלכה

טניה יעקובלב מפזרת חיוכים (ומתנות) לעולם

טניה יעקובלב, מובילת עיצוב המוצר ב־Snappy, רוצה להעביר לעולם הדיגיטלי את החוויה של קבלת מתנה כמו מאמא, ״משהו רך ונעים, שעוטף אותך קצת כמו ענן של צמר גפן מסוכר, ולוקח אותך טיפה אחורה, לילדות״

כשטניה יעקובלב, מובילת עיצוב המוצר (Product Design Team Leader) בסנאפי, עבדה על גרסה חדשה למוצר עם הצוות שלה, היא מצאה את עצמה צריכה למצוא את הגבול בין הצורך שהמוצר עונה עליו, לתת מתנה למישהו או לקבוצה של אנשים, לבין האופי של סנאפי שהוא מחבק וחמוד: היכן עובר הגבול בין המוצר שצריך לתת מענה פשוט ויעיל לבין החוויה שכוללת כיף וחיבוק.

״מצאתי את עצמי שואלת ׳כמה סנאפי׳ אנחנו שמים. לרגע אחד לא היה ברור אם אנחנו מוכרים מסטיקים או מאפשרים לשלוח קולקציות של מתנות״, היא מספרת. ״התחלנו להוריד בכמות, בנוכחות, בצבעוניות, באנימציות וב׳דילייט׳.

״זה היה יכול להיות אחלה משחק לילדים, אבל אמרנו בואו ניקח כמה צעדים אחורה ונדגיש את המסרים למשתמש, שרק נחת באפליקציה. שלא יתקע ויגיד זה מגניב וחמוד, אבל לא יבין מה יוצא לי מזה וייצא. התחלנו להוריד ולראות איפה הגבול, מתי צריך לנוח טיפה בצד ואיך אנחנו יכולים לתת לך לעשות עוד שני קליקים וסיימת״. 

Snappy – שקיימת שכבר שש שנים – היא פלטפורמה להענקת מתנות מותאמות, שדרכה מקבלים רוב עובדי הענק בארצות הברית (מיקרוסופט, אובר, זום ועוד) את המתנות מהמעסיקים שלהם. יעקובלב עובדת בסנאפי מזה שלוש וחצי שנים, והיא זו שהקימה את צוות העיצוב של החברה, שבאופן שהולם את שמה המשחקי, נמנעת מלהעביר רגשות שליליים בזמן השימוש בה.

״לכאורה לא יכולה להיות שגיאה במערכת: אנחנו לא נתקשר שקרה משהו לא בסדר. הצבעוניות והצבעים אמורים לשדר לך משהו רך ונעים, שעוטף אותך קצת כמו ענן של צמר גפן מסוכר, לוקח אותך טיפה אחורה לילדות. הרגשות והמראה שסנאפי מביע אמורים לייצר לך את החוויה הרצויה ואנחנו בודקים כל הזמן שלא הגזמנו, שזה לא יותר מדי ׳קנדילנד׳, כי אנחנו עדיין ביזנס; יש גבול שצריך לבדוק בין יותר מדי פלאפי וחמוד לבין אווירה שתאפשר לך לעשות את מה שצריך״.

אנחנו בודקים כל הזמן שלא הגזמנו, שזה לא יותר מדי ׳קנדילנד׳, כי אנחנו עדיין ביזנס; יש גבול שצריך לבדוק בין יותר מדי פלאפי וחמוד לבין אווירה שתאפשר לך לעשות את מה שצריך

מה זה אומר מה שצריך?

״אנחנו רוצים לשנות את התחום של גיפטינג, ומפתחים מוצר שבעזרתו אתה יכול לקבל מתנה אישית ולחוות חוויה כיפית. חשבנו מה אפשר לקחת מהחוויה כשאתה מקבל מתנה מאימא שלך לדוגמה: זה עטוף, אתה מתרגש, לא יודע מה יש בפנים. הדקה הזו לפני שאתה פותח את המתנה זו הדקה שלך. ואת ההרגשה הזו רצינו להעביר לעולם הדיגיטלי בעיצוב, בחווית משתמש, בשירות ללקוחות״.

ואיך זה בא לידי ביטוי?

״בלפזר חיוכים ואושר – הסנאפי עצמו הוא דמות חמה ופלאפית ונעימה, ואין לו מטרה אחרת חוץ מלשמח אותך; זה כל מה שהוא רוצה לעשות. אין לנו סנאפי עצוב – יש כל מיני פרצופים שאנחנו צריכים, והכי מבאס אולי, זה כשהוא מופתע אם יש איזו שגיאה במערכת. הוא אף פעם לא עצוב״.

להתנתק לדקה מיום העבודה ולהגיד איזה כיף 

יעקובלב, בת 35, גדלה בבלרוס ולמדה מדעי המחשב. לאחר שעלתה לארץ למדה באוניברסיטת תל אביב מדעי הרוח, במקביל לווידאו וצילום אמנותי. השילוב של שני התחומים, הריאלי וההומני, הובילו לכך שברזומה היא עסקה במנעד רחב של פרויקטים – החל מ־QA, דרך מפתחת פרונטאנד, ועד למעצבת גרפית ומנהלת פרויקטים.

״בתרבות שבה גדלתי לא היה מקובל להיות אמן או מעצב, זה לא מקצוע. לפני שעליתי לארץ למדתי מדעי המחשב, והפיסול והציור היו התחביב. על הדרך כתבתי בעיתון מחתרתי ונאלצתי לעזוב את בית ספר, העניין של השפה היה חלק חשוב בזהות שלי. היא הייתה בנויה על שפה, רוסית, איך אני כותבת, מראיינת.

״כשעליתי לארץ חשבתי שאני מוכנה לצעד הזה, אבל הכי כאב לי שלקחו לי את השפה. פתאום אני זה כבר לא אני. אני זוכרת את הרגע על חוף הים בתל אביב, בת 21, מבינה שאם אני רוצה להיות חלק אני חייבת להפסיק עם הפיתוח ולשים את עצמי בסביבה שמדברת עברית. ככה החלטתי ללמוד באוניברסיטת תל אביב; ככה למדתי עברית, כשאת חייבת לעשות מבחנים ולכתוב עבודות בעברית״.

birds

בזמן הלימודים באוניברסיטה עבדה כפרילאנס בעיצוב אתרים, עיצבה ברכות לחתונה, ״כל מה שדרש עיצוב״. ובגלל שהיה לה ידע בפיתוח החלה לבנות גם אתרים. לאחר הלימודים החלה לעבוד בפיתוח סקרים במכון למחקרי שוק. ״התגלה לי עולם שלם של מחקרים סטטיסטיים, ואז נחשפתי גם לעולם ההייטק. אני בן אדם סקרן – רציתי להבין – אף אחד לא עשה לי QA, הייתי צריכה למצוא בעצמי את הטעויות ומאוד נהניתי מזה, לגלות על מה לא חשבתי״.

אחרי חצי שנה בבבילון הגיעה ב־2013 ל״סייבריזן״, ״חברה של 13 איש, ארבע שנים עבדתי שם – לפתח, לעשות QA או פרודקט כשאין פרודקט בחברה, קסטמר־סקסס. קבוצת אנשים שבאה לעשות מהפיכה ב־UI ובעיצוב בתחום הסייבר, לתת לאנשים כלים יותר אנושיים, עם מחשבה עיצובית. הייתי שם ארבע שנים וראיתי איך חברה יכולה לגדול. אחרי שהמוצר הגיע ליציבות, היה פחות אתגר, ובאופ מקרי קישרו אותי לדביר כהן, מייסד שותף של סנאפי״.

מה את עושה בחברה?

״לפני שלוש וחצי שנים המשימה הראשונה היית לקחת אפליקציה שלמה, לכתוב אותה מאפס ולעצב אותה, לא היו עוד אנשי פרודקט. על הדרך הכנסתי את החוויה הראשונה שהיתה הבסיס לגיפט סטודיוס, שאתה יכול לעשות גירוד על כל המסך. בא לי שמי שמקבל מתנה דרך סנאפי קודם יקבלו חוויה משחקית.

״וזה יכול להיות כרטיס גירוד, וידאו, משחקים, אנימציה, מעטפה שנפתחת, כמה שתרצה להיות יצירתי אנחנו יכולים לפתח את זה. אחרי שאתה מקבל את המתנה אנחנו שואלים אם בא לך להגיד תודה לשולח, וזה אחד המדדים החשובים שלנו להצלחה. לשמחתי האחוזים שלנו מאוד גבוהים, יותר מ־80 אחוז ממקבלי המתנות כותבים ואומרים תודה, כמה חיכיתי למתנה הזו, בחיים לא הייתי קונה את זה. מה שהם חווים זה אחד הדברים הכי חשובים לנו.

האם זה היה סנאפי בשבילך? האם חייכת? עד כמה הרגשת נעים או לא? כמה פעמים חזרת וגירדת או שיחקת במשחק? האם הצלחת להתנתק לדקה מיום העבודה שלך ולהגיד איזה כיף, ממש רציתי את המצלמה הזו, ולכתוב תודה

״אנחנו בודקים איך אתה מרגיש שם בצד השני: האם זה היה סנאפי בשבילך? האם חייכת? עד כמה הרגשת נעים או לא? כמה פעמים חזרת וגירדת או שיחקת במשחק? האם הצלחת להתנתק לדקה מיום העבודה שלך ולהגיד איזה כיף, ממש רציתי את המצלמה הזו, ולכתוב תודה. 

״העבודה על המוצר לא נפסקת אף פעם. אתה יכול להרים קמפיין, לשלוח מתנות לעובדים, אבל זה סייקלים מאוד קצרים של להבין, לראיין את הלקוחות, להבין מה עוד הם צריכים. אנחנו רוצים להגיע לסיטואציה שבה כמעט כל בן אדם בעולם יוכל לקבל מתנה דרך סנאפי, שגם אתה תוכל לשלוח לחבר. לכן אנחנו מפתחים מוצר שהוא קונסיומר, B2C, עם חוויות שונות״.

איך עובד כל העניין של בחירת המתנות?

״אנחנו עושים מלא אינטגרציות ושיתופי פעולה עם כל דבר באינטרנט שיש לו API שאנחנו יכולים להתחבר אליו. יש הרבה ספקים ומאגר שלם – המגוון שאנחנו נותנים מותאם לפי סוג האירוע: אמא שרק ילדה, יום נישואים וכן הלאה; והוא גם תלוי בתקציב של הלקוח.

הבנייה של התהליך וחווית המשתמש, גם עבור שולח המתנה וגם עבור מקבל המתנה, בנוי דרך מטאפורה לעולם הפיזי. מישהו רוצה לשלוח מתנה לאיזשהו אירוע, הוא בוחר תקציב, בוחר קולקציה, עוטף את המתנה, כותב ברכה ושולח. כך גם מקבל המתנה – הוא מקבל מתנה, פותח את העטיפה, קורא את הברכה, בוחר מתנה, וכותב מכתב תודה למי ששלח לו את המתנה

״ואתה יכול להתאים מתנה אישית לכל עובד. יש לזה אימפקט גדול כשאתה פתאום מקבל מתנה עם וידאו מהמנכ״ל״.

אני מניח שזה לא המנכ״ל באופן אישי בוחר מתנה ומעלה את הווידאו.

״אולי, אבל הוא יכול, זו הנקודה.

״ואם לחזור למה שדיברנו עליו, זו מערכת מאוד מורכבת, עם מאגר בקאנד, צוות שאחראי לעקוב על טרנדים, מה קורה בעולם, מה המתנות הכי שוות, מה הולך אצל אינפלואנסרס, דואג שהמוצרים הכי חמים והכי שווים יכנסו למאגר שלנו. אנחנו בקשר הדוק עם כולם, אין מצב שמישהו לא יהיה מרוצה ולא יחווה את ההאפינס של סנאפי, שלא נתייחס אליו, שלא ננסה להבין מה קרה שם בדרך: UI? אולי UX? משהו אחר? חשובה לנו חווית משתמש מקצה לקצה.

״סנאפי הוא גם השם של החברה וגם הדמות שהיא החברה, הוא חייב להיות במוצר, גם B2B וגם B2C. גם כשאתה בוחר מה לשלוח אתה יכול להיתקע, ולכן בתהליך הבחירה של המתנה והבנייה שלה אנחנו מאוד מכוונים שהמשימה שאתה צריך להתמודד אותה תהיה נעימה, בהירה, כיפית ובלי חיכוכים. שתרצה לחזור לסנאפי לשלוח עוד מתנות״.

מה זה אומר בתכל׳ס מבחינת העבודה שלך?

״אני מנהלת חמישה מעצבים ולא נגעתי בעיצוב למעלה מחצי שנה; לבנות צוות חזק ולאפשר להם לעשות את העבודה הכי טובה שהם יכולים לעשות. אני לא מאמינה במיקרו מנג׳מנט, לכל מעצב יש תחום אחריות משלו ואני נותנת תמיכה. בסוף העבודה שלי בעיקר היא לגייס אנשים שהם מספיק סנאפי…״.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden