כל מה שחשוב ויפה
Corkers, נעמה שטינבוק ועידן פרידמן (סטודיו Reddish). צילום: דן לב
Corkers, נעמה שטינבוק ועידן פרידמן (סטודיו Reddish), בשיתוף עודד פרידלנד. צילום: דן לב

הזוכים בפרס אדמונד דה רוטשילד // סטודיו Reddish

נעמה שטיינבוק ועידן פרידמן מציינים 20 שנים לסטודיו Reddish. ״קשה ולא נכון להתרווח במקצוע יצירתי. תמיד צריך להמשיך להזין את התשוקה לעוד, ושהיא תזין אותנו״

פורטפוליו בשיתוף פרס אדמונד דה רוטשילד לעיצוב


בשנה שעברה הופקד בידיהם של המעצבים נעמה שטיינבוק ועידן פרידמן מסטודיו Reddish, פרויקט בעל משמעות מיוחדת: לעצב את פסלו של הפרס היוקרתי שמעניקה קרן אדמונד דה רוטשילד על מצוינות בעיצוב ועידוד יצירה חדשה. בחודש שעבר הם אחזו בו שוב, אך הפעם ממקום אחר ובנסיבות מרגשות במיוחד, אחרי שהם עצמם הוכרזו כזוכים בפרס עיצוב מוצר 2021 בקטגוריית מעצב בכיר (לצד המעצב אלכס פדואה). 

״ההתרגשות והשמחה שלנו בעקבות הזכייה היו עצומות. אנחנו עדיין חווים אותן״, אומרת שטיינבוק, תוך שהיא נזכרת באתגר הגדול שהציב עיצוב פסל הפרס, שעתה יתאזרח בביתם כמו בן שחזר לחיק הוריו. ״לתרגם מופשטות לחפץ ללא שום עוגן ויזואלי, ועוד כזה שאמור לבטא רעיון של מצוינות בתחומי עיצוב שונים זה מזה, היה משימה מאתגרת״. 

עידן פרידמן ונעמה שטיינבוק עם הפרס שעיצבו. צילום: אמנון חורש

עידן פרידמן ונעמה שטיינבוק עם הפרס שעיצבו. צילום: אמנון חורש

מתוך התערוכה אי זוגי, מוזיאון העיצוב חולון. צילום: אלעד שריג

ההשראה לעיצוב פסל הפרס, שמופעו מבוסס על יציקת פורצלן (שביצע המעצב טל בטיט) בגוון כחול המשמר את כנות החומר, נשאבה, לדבריה, מרוג׳ומים, אותם מערומי אבנים שתכליתם לסמן שבילים ומסלולים במרחבים פתוחים כמו אזורי הר או מדבריות. ״כאמצעים טבעיים המבוססים על חומרים זמינים מהסביבה, ושהעמדתם כמוה כמלאכת עיצוב בסיסית המקפלת בתוכה עקבה אנושית מובהקת, הם מייצגים משמעויות בעלות הקשרים רלוונטיים לתוכן הפרס, כמו מסלול העשייה שעוברים מעצבים כדי לסמן דרך ולהשפיע, או השאיפה לפרוץ דרכים חדשות״.

ממד סימון הדרך ופריצתה, שעמד בבסיס הרעיון העיצובי של פסל הפרס, היה, מסתבר, גם מה שבמידה רבה עמד לעיני השופטים, שבנימוקי בחירתם בשטיינבוק ופרידמן כזוכים התייחסו לדרך המייחדת את עשייתם. ״פרס אדמונד דה רוטשילד לעיצוב מוענק לנעמה שטיינבוק ועידן פרידמן – סטודיו רדיש, הודות לשפת חקר העיצוב שאותה פיתחו לאורך שנות עבודתם הרבות, ושהפכה לסמן משמעותי בשדה היצירה המקומי בתחומי העיצוב ומחקר העיצוב״, הם כתבו.

עידן פרידמן: העיסוק בפן התרבותי־מחקרי נבט מאיזה קול פנימי שהיה קיים אצלנו. עם הזמן, במקביל לעיסוק בעיצוב, וככל שהעניין ברובדי המהות שלו גבר, גם הקול הזה גבר, התחדד והתנסח לכדי חלק בלתי נפרד מתפיסת העשייה שלנו

״עבודות הסטודיו מעודנות, מוקפדות, ומקדמות את השיח אודות עיצוב בהתכתבות עם הבטים תרבותיים והיסטוריים, דרך פרשנות עדכנית ומקומית. לאורך שנות פעילותם המשותפת ניכרת מסירותם של שטיינבוק ופרידמן לשפת העיצוב הייחודית שאותה פיתחו ולחקר העיצוב המעמיק לצד חופש היצירה, ולפיתוח שפה ודקדוק פנימי לצד עושר חומרי״.

ואמנם, שטיינבוק ופרידמן הם מעצבים שעשייתם מרחיבה את גבולות הגזרה של עיסוקם אל מעבר לעיצוב במשמעות סמנטית של ״רק״ יצירת אוביקטים, ויוצקת לתוכה הבטים תרבותיים־מחקריים, רגשיים והיסטוריים. העיסוק בפן התרבותי־מחקרי נבט, לדברי פרידמן, ״מאיזה קול פנימי שהיה קיים אצלנו. עם הזמן, במקביל לעיסוק בעיצוב, וככל שהעניין ברובדי המהות שלו גבר, גם הקול הזה גבר, התחדד והתנסח לכדי חלק בלתי נפרד מתפיסת העשייה שלנו״.

חפצים מאפשרים

השנה יחגגו פרידמן ושטיינבוק 20 שנים לסטודיו שבבעלותם, שאותו הקימו ב־2002, שנה אחרי שסיימו את לימודיהם במחלקה לעיצוב תעשייתי במכון טכנולוגי חולון. ״יחד עם ההתרגשות הגדולה מהזכייה בפרס היה לי גם שוק קטן מהעובדה שהזמן עבר, ושפתאום אנחנו שייכים לקטגוריית המעצבים הבכירים״, מציינת בחיוך שטיינבוק, שלצד הפעילות המשותפת עם פרידמן בסטודיו, משמשת כמרצה בכירה במחלקה שבה רכשו השניים את הכשרתם כמעצבים.

״הוראה זו הזדמנות להשפיע, ובאופן אישי אני מנסה לתת מענה לכל ׳סוג׳ של סטודנט. לשיטתי צריך וחשוב ביותר ללמד את הסטודנטים את חשיבותה של סקרנות, ומה שמכוון אותי זה לעורר ולטפח אותה אצלם ככלי עבודה שיעניק להם השראה. גם אני לומדת דברים מהסטודנטים, וככלל, לצד העניין המחקרי, גם גחלת הלמידה היא משהו שאנחנו מאמינים בו ומשתדלים לעשות למענו ולשמור עליו״.

כברת הדרך ששטיינבוק ופרידמן עשו מאז הקימו את הסטודיו מרשימה; בגוף העבודות העשיר שהם זוקפים לזכותם, ובכלל זה עיצובים שנכללים באוספים נחשבים, ברזומה עתיר הצגות בתערוכות בארץ ובעולם, ובפרסים רבים שקטפו בתחרויות. אחד מהם, שהביאה לפריצה משמעותית בדרכו של הסטודיו, הייתה בשנת 2006, כשהשתתפו בתערוכה IMM בקלן, גרמניה, שבה הציגו את שולחן יקוזה מעוטר הקעקועים, וזכו במקום הראשון בקטגוריית חדשנות בעיצוב.  

את העניין התרבותי־מחקרי ששזור בעבודתם, מביאים איתם שטיינבוק ופרידמן לתערוכות שבהן הם מרבים להציג, כיוצרים ו/או כאוצרים, מתוך תפיסתן כקונטקסט מתאים להצגת תכנים ורבדים מסוג זה. פרידמן: ״אנחנו נהנים מהחוויה שכרוכה בתערוכות ומההזדמנות לחקור במסגרתן תמות שמעניינות אותנו. כצרכני תרבות התחושה היא שכך אנחנו גם מחזירים למערכת שמזינה אותנו והופכים לחלק ממנה״.

נעמה שטינבוק ועידן פרידמן (סטודיו Reddish), מצוי. צילום: מ״ל

מצוי. צילום: מ״ל

נעמה שטינבוק ועידן פרידמן, סטודיו Reddish. צילום: דן לב

מנורה. צילום: דן לב

ירושלים. צילום: דנה פולולניקובה

ירושלים. צילום: דנה פולולניקובה

נעשה, מתוך התערוכה לחן עממי. צילום: אחיקם בן יוסף

נעשה, מתוך התערוכה לחן עממי. צילום: אחיקם בן יוסף

בתיה חומה. צילום: מוטי פישביין

בתיה חומה. צילום: מוטי פישביין

כמי שניחנו במידה גדושה של סקרנות ומאמינים בה כמרכיב משמעותי שעומד בבסיס עשייה עיצובית, התמות ששטיינבוק ופרידמן חוקרים במסגרתן מגלמות זאת היטב; הן בעניין הרב, לא פעם מקורי ומורכב, שטמון בהן, והן בעומק המחקרי שמושקע בהן.

כך לדוגמה בתערוכה שאצרו נעשה, שהתקיימה ב־2018 בבית האמנים בתל אביב במסגרת התערוכה לחן ישראלי שיזם מכון שנקר לחקר ותיעוד העיצוב בישראל. בתערוכה הם בחנו את הקשר בין אמונה וחומר באמצעות חפצים יומיומיים שמשמשים בשגרת החיים המסורתית.

נעמה שטיינבוק: יש דברים בהם אנחנו דומים ויש גם דברים שהם שונים. העיקר, ומה שחשוב, זה שהדמיון והשוני מתנקזים לקצב זהה; ללויאליות משותפת, לרצון משותף לדייק דברים, ולתפיסה סגנונית שמגיעה מאותם מקומות

חקר התמה לא הסתיים כשהסתיימה התערוכה, שכן מאז הם ממשיכים לעסוק בנושא, לאסוף חומרים ולגבש רעיונות, בשאיפה לכנס אותם לספר שיפתח צוהר הצצה לקיים ולמתרחש בתחום. שטיינבוק: ״החפצים האלה אינם חפצי יודאיקה, אלא חפצים מאפשרים, שנועדו לספק מענה לצורכים אותם ולהקל עליהם. הם מסקרנים, לא פעם גם אניגמטיים, ומדובר בזירת תוכן דינמית שאפשר לראות דרכה תהליכים אבולוציוניים של מוצרים״.

עוד מתוך הרשימה הארוכה־ארוכה של התערוכות שבהן לקחו חלק, ועל קצה המזלג בלבד, אפשר להזכיר את המוביילים המרשימים שהציגו במסגרת התערוכה אי־זוגי, שהתקיימה ב־2019 במוזיאון העיצוב חולון. התערוכה בחנה את נושא התקשורת בין מעצבים שיוצרים פרויקט משותף, ותפיסתם הרעיונית של שטיינבוק ופרידמן, שדיברה על איזון כמרכיב חיוני בתקשורת מסוג זה, תורגמה על ידם למוביילים המושתתים על שיווי משקל שמייצר אותו.

בתערוכה אחרת, משכפלת – חפצים מייצרים חפצים, שעיצבו ואצרו בבית בנימיני ב־2016, הם העניקו רגעי עדנה לתבניות ייצור פעילות, כשהוציאו אותן ממקומן נטול הזוהר מאחורי הקלעים והביאו אותן אל קדמת הבמה. פרידמן: ״היו תבניות מובהקות שזוהו מייד, כמו ׳הסלסלה׳ של הגבינה הצפתית או זו של הסוכרייה על מקל האיקונית בדמות תרנגול, והיו כאלה שאף אחד לא חושב שהן בכלל קיימות, כמו התבנית שמשמשת לסימון הפסים במעברי חציה. עם כל כתמי הצבע שהיו עליה, על הקיר היא נראתה כיצירת אמנות ואף אחד לא זיהה מהו השימוש שנעשה בה״.

בחודש הבא הם יציגו בתערוכה ״וחייתי ביניכם״ שתתקיים בגלריה BY5, ותעסוק בנושא פרחי בר, תמה שמלווה אותם מספר שנים, שבמהלכן היא ממשיכה להתרחב ולהתפתח רעיונית ועיצובית. בנוסף, מאז אפריל האחרון הם נמנים על המעצבים שנבחרו ליטול חלק בחממת עיצוב המתקיימת בחסות מפעל הפיס במוזיאון העיצוב בחולון.

בסופה של תקופת החממה, באביב הקרוב, הם יציגו במסגרת תערוכה בינלאומית בנושא אוכל שתתקיים במוזיאון, וכדרכם נקודת המוצא לפרויקט שיציגו היא, לדבריהם, ״תרבותית מחקרית; לא עיצוב ׳פר סה׳ ולא ממקום של קולינריה״. 

לא טובים בתוכניות חומש

העבודה בשניים טובה להם. הדיאלוגים האינטנסיביים שהם מקיימים סביבה מאפשרים להם, לדבריהם, לגבש רעיונות, לדייק ולזקק אותם, וההשפעות ההדדיות מפרות אותם ומייצרות איזון.

״אין אצלנו הפרדה של ממש בין הבית והעיסוק, והשיתוף הוא לגמרי אורגני״ אומר פרידמן, ושטיינבוק מוסיפה ש״יש דברים בהם אנחנו דומים ויש גם דברים שהם שונים. העיקר, ומה שחשוב, זה שהדמיון והשוני מתנקזים לקצב זהה; ללויאליות משותפת, לרצון משותף לדייק דברים, ולתפיסה סגנונית שמגיעה מאותם מקומות״. 

לדבריה, ״עידן יותר מורכב ׳ומתפזר׳ בתהליך הרעיוני של העיצוב, וברמה הפרקטית הוא הוויזואלי בינינו, זה שנהנה לעשות סקיצות״, ופרידמן מצדו מספר ש״נעמה היא יותר ליניארית ומקדמת, ולהבדיל ממני הדברים אצלה מתגבשים ׳מבפנים׳ ורק אז, כשהם מגיעים מבחינתה לאיזה ׳ניסוח׳ פנימי, הם יוצאים החוצה״.

את הפרויקטים שלהם שטיינבוק ופרידמן בוחרים לפי העניין שהם מזמנים ומעידים על עצמם שהם ״לא טובים בתוכניות חומש״, לא רצים אחרי חידושים טכנולוגיים, גם לא כצרכנים, וטכנולוגיות הם אוהבים ככלי עבודה שמשמשים אותם, אך לא מתאהבים בהן כישויות בפני עצמן. 

Starchy. צילום: מ״ל

Starchy. צילום: מ״ל

גולם. צילום: מ״ל

גולם. צילום: מ״ל

לב. צילום: מ״ל

לב. צילום: מ״ל

גיפטד. צילום: דן לב

פרגמנט. צילום: סהר תמיר

פרגמנט. צילום: סהר תמיר

מושא אהבתם האמיתי נתון לחפצים; הם אוהבים לעצב אותם, לאסוף אותם, ומסתכלים על החיים דרכם. למרות שהסטודיו מעניק שירותים מגוונים נוספים, עיצוב אוביקטים ״בקנה מידה שבין עגיל לארון ספרים״ כפי שפרידמן מגדיר זאת, תופס נפח נכבד מסדר יומו, והאהבה שהם רוחשים להם נוכחת גם חייהם הפרטיים.

״יש לנו יצר אספני שאפשר לראות אותו כאיזה רצון להבין קטגוריות של אוביקטים״, הוא מוסיף. ״בסטודיו יש לנו ארגזים גדושים בחפצים שעברו איתנו מהמושב שבו גרנו ליפו. על חלק מהם כתוב קדוש, מפני שהם מכילים אוביקטים ׳שקדושים לנו׳, כאלה שמשמעותם חשובה ויקרה לנו במיוחד במובן הפרטי־רגשי״. 

תפיסתם את החפצים מדברת על אחריות כלפיהם, ודאגה לכך שהם ירגישו טוב עם עצמם. ושטיינבוק מבהירה: ״כשאנחנו אומרים שחפצים ירגישו טוב עם עצמם, הכוונה היא שהם יהיו ׳מצוידים׳ נכונה בכל מה שאוביקטים צריכים כדי שיוכלו לתקשר עם אנשים; שהתוכן שלהם יהיה מנומק ותלוי קונטקסט, ושהנראות שלהם תהיה קריאה ומובנת״.

birds

בתוך כך, שפת העיצוב של החפצים, מהם כאלה שמבוססים על שימוש חוזר (RE-USE), מאופיינת בשילוב של פואטיקה ופונקציה; שפה אסתטית בעלת תוכן מובנה, שמכוונת לתמצות ונמנעת ממורכבות יתר. לא פעם היא מלווה גם בהומור מרומז, שמקנה ממד של קריצה, כעוד שכבת ״קלילות״ שנועדה לסייע לאוביקטים לתקשר. 

בחיים שנעים סביב עולם העיצוב, גדושים בתשוקה אליו ובסקרנות בלתי נלאית ובלתי נדלית, העיסוק בתחום, אומר פרידמן, ״מספק לנו ׳תירוץ׳ לשוטט כדי לקבל השראה; לבקר מקומות מסוגים שונים, לנסוע בעולם, לפגוש אנשים, להיחשף לעוד ידע, ובכלל זה אל מאחורי הקלעים של דברים, ולחדד לעצמנו את ההבנה על מה אנחנו מדברים״.

נוכח 20 שנים שהניבו יריעת עשייה כה פורייה ומגוונת, אפשר להרים גבה כשפרידמן מדבר על צורך ״בחידוד ההבנה על מה שאנחנו מדברים״, והוא מספק את ההסבר: ״קשה ולא נכון להתרווח במקצוע יצירתי. תמיד צריך להמשיך להזין את התשוקה לעוד, ושהיא תזין אותנו; שהעיניים יהיו מופנות קדימה ושנהיה שלמים ושמחים עם מה שייוולד ויצמח ממה שהן רואות״.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

תגובה אחת

  1. רוחמה פרוינד

    איזה מוצרים מעניינים יש לכם,אבל כשאין קשרים אז אין תערוכות. יש לי המון דברים שיצרתי אבל לי אין איפה להציג אותם כי אני לא מהמיליה . גם כשלמדתי המורה לא עזרה בזה בכלל היא פחדה שאתחרה בה ואני בכלל עושה דברים שונים לגמרי.
    אני רב תחומית , קרמיקה פסלים, ציורים אבסטרקטיים , אהיל מעניבות וגם תמונות מכל מיני דברים כמו מפיות ישנות, מנדלות צבעוניות יפיפיות .עיסת נייר , ועוד ועוד .כולם מתפעלים, דווקא אני זו שמטילה ספק ביופיים של הדברים אותם אני יוצרת.
    אין לי במה להציג את הדברים שלי כי הם אולי פשוטים מידי מובנים מידי , הם לא כאלה שאפשר לפתח פילוסופיות לגביהם.
    אז אולי תוכלו לעזור לי בבקשה.
    רוחמה פרוינד
    0546347018

Comments are closed.

הוסיפו תגובה
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden