כל מה שחשוב ויפה
רותי ושי וגנר, פאטה מורפוזה בגלריה BY5. צילומים: מירב רהט, עדי שבתאי פפו
רותי ושי וגנר, פאטה מורפוזה בגלריה BY5. צילומים: מירב רהט, עדי שבתאי פפו

הזדמנות אחרונה לראות // רותי ושי וגנר בגלריה BY5

עבודה משותפת של רותי ושי וגנר, אם ובנה, המוצגת בתערוכה אַנְגָּזֶ׳ה בגלריה BY5, משלבת קראפט ודיגיטל, מסורת וחדשנות, ומדלגת על פערי דורות ותרבויות

מה צריך לדעת לפני שבאות

רותי ושי וגנר, אם ובנה, מציגים את פאטה מורפוזה – עבודה משותפת במסגרת התערוכה ״אנגז׳ה״, תערוכת זוגות יוצרים בגלריה BY5. המיצב משלב בין עבודת כפיים ומסורות עבודה בחומר, לבין יצירה דיגיטלית – מדיסציפלינות היידע והטכנולוגיה החדשות, שהאוצרת מירב רהט מכנה ״הקראפט של המאה ה־21״.

רותי וגנר יוצרת מסיכות קרמיקה גדולות מידות, בתהליך עמלני רב שלבים. המסכות נראות כהכלאה בין מסכות מסורתיות מתרבויות שבטיות, כאלה שמשמשות בריטואלים וטקסים, לעבודות אמנות מודרניסטיות, בהשראתן של מסכות פולחניות. היא משלבת מוטיבים משדה עיצוב הטקסטיל בתהליכי הזיגוג של החומר, מקבעת אותו בטכניקות יישום ושריפה עתיקות. שי פועל במדיום של מיפוי דיגיטאלי, משלב הקרנה וסאונד אלקטרוני – שבשילוב עם המצע עליו הוא מקרין מפרק ומפיח חיים חדשים באובייקטים הדוממים.

במיצב המחבר את הממשי והדיגיטלי הם יוצרים תעתוע, שזכה לכותרת ההיברידית ״פאטה־מורפוזה״. המיצב יוצר שילוב בין המדיום המסורתי להקרנת שינויים ויזואליים וקוליים שהולכים וגוברים, ובתוך כך הולכים ומיטשטשים הגבולות בין החומר הפיזי לדימוי המוקרן. האובייקט משתנה שוב ושוב במקצב טקסי מכשף של תנועת הדימויים והסאונד, ומזמן למתבונן חוויה דינאמית.

רותי ושי וגנר, פאטה מורפוזה. צילומים: מירב רהט, עדי שבתאי פפו

למה כדאי להתאמץ

המסכות חבויות מאחורי פרגוד בפינת הגלריה, ומזמנות הפתעה מרגשת לצופים. פני המסכה הדוממים כאילו קמים לתחיה, כשההקרנה מחוללת על גביהן תנועה רבת הבעה. קשה לקבוע אם האור והתמונה מוקרנים על פני השטח או נוסעים מעומק המסכה, והתוצאה מהפנטת את העין ומעוררת מחשבה.

מבחינה אמנותית המיצב מציג הישג מעניין של שילוב ניגודים, השראות ומסורות מתקופות ותרבויות שונות. המרחק בין רותי, היוצרת הישראלית, לתרבויות השבטיות שמהן היא שואבת את השראתה לעיצוב המסכות, מוצא הד והשתקפות במרחק שבין עולם החומר של העבודה הפיזית לעולם האל־חומר של העבודה הדיגיטלית. העבודה המשותפת ממחישה את פער הדורות בין עולמותיהם של האם ובנה, ובאותה עת מדלגת מעליו.

התערוכה אַנְגָּזֶ׳ה

התערוכה אַנְגָּזֶ׳ה, חלק שני, מראה הצבה. צילומים: עדי שבתאי פפו

ימית סגל וגילה מילר לפידות (במרכז)

זהרה ונגה הראל

שלי השחר ויונת חמיידס

אם אתן כבר בסביבה

התערוכה השנתית של חברי עמותת אמנים יוצרים בישראל התמקדה השנה בתמה של זוגיות ושניות, מפגשים משדות רחוקים, המעניקים זה לזה משנה תוקף וריבוי־משמעויות. כל העבודות בתערוכה נוצרו על ידי זוגות יוצרים שמגיעים מתחומי עשייה שונים זה מזה, ובהתאם לתמה, התערוכה התחלקה לשני חלקים.

התערוכה נולדה בצילה של מגיפה וריחוק חברתי, בניסיון להאיר דווקא היבטים של קירבה, שנוצרו בתקופה זו כתופעת לוואי. ״הצד המקרב, השם בחזית את כוחו של חיבור בין אנשים ואת ההזדמנות של יציאה מההרגלים, ככלי להתפתחות אישית ומשותפת״, כותבת האוצרת מירב רהט. אותו הרעיון של יצירה זוגית התקיים גם בתהליך האוצרות – שיתוף פעולה של רהט עם מיכל קרסני – וגם באופן הצגת התערוכה בשני סבבים של תצוגה, בדיאלוג המעניק ערך נוסף למכלול העבודות.

בשבת (29.1) יתקיים אירוע נעילה ושיח גלריה עם האמנים והאוצרות.


אַנְגָּזֶ׳ה (סבב 2) גלריה B.Y5
אוצרות: מירב רהט, מיכל קרסני
משתתפים: ענת בראל, מיכל ברקוביץ, עמרי גורן, רונה גלעדי־וואנו, לימור דן־חנגלי, זהרה הראל, נגה הראל, שלי השחר, רותי וגנר, שי וגנר, אילת זר־שיינבוים, יונת חמיידס, גילה מילר־לפידות, מיכל ניב, ימית סגל, יעל סונינו־לוי, הדר עמית, שחר קדם, אפרת קלומק, יונית קריסטל, ריקי קרן־צבי, לילך רז, שולי שוחט, שרה שחק, מיכאל שלומוביץ׳ (ז״ל), תמר שליט־אבני, רחי שמיר

שיח גלריה ונעילת התערוכה: שבת 29.1.2022, בשעה 12:30

birds

שחר קדם, יונית קריסטל וריקי קרן צבי

איילת זר שיינבוים ומיכל ברקוביץ

*כוכבית מייצגת שדות חובה

תגובה אחת

  1. אילת זר שיינבוים

    אכן עבודה מיוחדת ויפה ובכלל תערוכה מעניינת ומגוונת

Comments are closed.

הוסיפו תגובה
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden