הפורמה: לעמוד בכל סטנדרט, מבלי לוותר על הערכים שלנו כקהילה

יובל: בוקר טוב נעמי, מה שלומך בימים אלה של שנתיים לקורונה וכאוס עולמי?

נעמי: בוקר טוב יובל, תודה על ההזמנה 🙂

בימים אלה, אני שומעת מצד אחד על כאוס עולמי ולא מאמינה שההיסטוריה חוזרת על עצמה, אבל מצד שני מנסה להוסיף טוב בעולם הזה, גם בדברים הקטנים. כמו יום שישי בבוקר, להתכונן לקראת שבת, אוטוטו להכינס למטבח ולהתחיל לבשל ולבשל ולבשל

יובל: את כותבת הדברים הקטנים אבל במקרה של הפורמה זה לא כל כך קטן – כתב עת של 180 עמודים זה לא עניין של מה בכך… מאיפה הגיע הרעיון להוציא כתב עת מודפס (!!!) לתקשורת חזותית?

נעמי: וואו, זה חתיכת סיפור, אז בקצרה איך זה התגלגל?

יובל: בדיוק

נעמי: הפורמה היא יוזמה חברתית לקידום מעצבים מהמגזר החרדי שפועלת כבר משנת 2015. עד כה נעשתה המון פעילות כמו כנסים, אירועים, ימי עיון, סדנאות, מגזין דיגיטלי, פודקאסט, ועכשיו פעם ראשונה כתב עת מודפס.

אז אחרי החגים ישבתי עם אפרת יפה, שהיא חברה וקולגה, בלוגרית, טרנדולוגית, חוקרת חדשנות, יש לה גם את הבלוג הנהדר קפה ויפה, וחשבנו, איזה פרויקט נרצה לעשות עכשיו יחד? רעיונות עלו וירדו, דברים שאפרת התחברה אליהם יותר ופחות. אפרת, כטרנדולוגית, אמרה לי כמה פעמים, שיש מגמה ברורה של געגוע לחומר, לאמיתי, למוחשי, Real life, ומשם התגלגל הרעיון, משהו אמיתי, שאפשר להחזיק ביד. ועם הפרויקט הזה רצינו להביא את כל זה, את הפיזי, את האפשרות לדפדף, להרגיש את הנייר, להריח אותו. אין תחליף לחוויה הזאת למעצבים גרפיים, ולא מצאנו דבר כזה בעברית, ובוודאי שלא לקהילה שלנו

יובל: רגע לפני שנתקדם לדבר עצמו, ספרי כמה מילים על עצמך? מה הרקע שלך ואיך את התגלגלת לתחום?

נעמי: אוקיי 🙂

אז הטייטל המקצועי זה מעצבת פרודקט, עובדת בחברת היי־טק שעוסקת בפיתוח עגלות חכמות לסופרמרקט, אוהבת את התחום מאד, את תחומי הפסיכולוגיה והעיצוב שמשולבים יחד, וגם, ראש תחום תקשורת חזותית בשלוחה החרדית של בצלאל, שזה סיפור מעניין בפני עצמו 🙂

מהצד, מנהלת את קהילת הפורמה, כפרויקט חברתי ללא מטרות רווח, ולפני הכל, רעיה ואמא לילדים מתוקים

יובל: יפה. אז יש רצון ויש רעיון ורוצות מודפס. מאיפה מתחילות?

נעמי: אז הרצון והחלום שלנו היה שזה יהיה אוניברסלי, שכל מעצב חזותי יתרגש להחזיק דבר כזה ביד, אבל מצד שני כתוב בעברית, עוסק בטיפוגפריה עברית, ביוצרים מקומיים, וכמובן שהערכים של הקהילה שלנו עמדו מול עינינו, לאורך כל הדרך.

מתחילים דבר ראשון מבחירת תמה – ״קו״. משם פונים לכותבים, למאיריים, לאוצרים, ולכל השותפים המדהימים שלנו בפרויקט הזה, שהעניין הכלכלי כל הזמן עדיין לא ברור, אבל אני תמיד מאמינה, שאם יש רצון טוב ומטרות טובות, בסוף השם עוזר ודברים יוצאים לאוויר העולם.

הרצון והחלום שלנו היה שזה יהיה אוניברסלי, שכל מעצב חזותי יתרגש להחזיק דבר כזה ביד, אבל מצד שני כתוב בעברית, עוסק בטיפוגפריה עברית, ביוצרים מקומיים, וכמובן שהערכים של הקהילה שלנו עמדו מול עינינו לאורך כל הדרך

בשלב הזה מצטרפת אלינו רבקה ינובסקי המעצבת, רינת גלבוע האוצרת של פרויקט המאיירים, שיפי רפפורט שאוצרת את פרויקט הלטרינג, ודברים מתחילים לרקום עור וגידים. ואז אני מבינה שהפרויקט הופך להיות מפלצת, משהו אדיר שהוא גדול ממני. ההתרגשות גדלה מצד אחד, שאני מבינה כבר בשלב הזה שלפרויקט הזה תהיה השפעה אדירה, מצד שני מתח גדול שיעמוד בסטדנרטים שהצבתי לעצמי

יובל: והמימון? כי זה לא זול להוציא דבר כזה. כמה עותקים הדפסתן?

נעמי: לא זול בכלל, הרבה יותר יקר ממה שבכלל חשבתי. כל השבחות הדפוס שלא וויתרנו עליהם גם גבו את שלהם 🙂

ברוך השם קרו דברים טובים בדרך, בית דפוס מקסים ״כל גרף״ שלקח חסות משמעותית על הוצאות הדפוס, כמה פרסומות שעזרו, הרשות לפיתוח ירושלים שתומכת קצת, וכמובן גם המכירות, אמורות לכסות את מה שנותר

והדפסנו אלף עותקים, כן 1,000! כבר ברכישה מוקדמת המעצבים ריגשו אותנו באמון שהם נתנו בפרויקט מראש, ונמכרו מעל 200 ספרים. ומאירוע ההשקה הגדול שהיה לפני שבועיים בערך, יש כל הזמן רכישות, וכל רכישה זה משמח מחדש, עוד איזה יוצר חזותי מתרגש מרחוק עם הפרויקט הזה 🙂

יובל: יפה. וזה בדיוק הזמן לדבר על התוכן: תני לנו כמה היילייטס ממה מחכה בתוך הגליון הראשון

הישארו מעודכנים והירשמו לניולזטר שלנו. כדאי!

הרשמה

נעמי: 16 מאמרים מכל תחומי היצירה: עיצוב, טיפוגרפיה, קריאייטיב, חווית משתמש, איור, צילום ויזמות.יש לנו ראיונות עם יוצרים מתחומים שונים, ביניהם עם עודד עזר על טיפוגרפיה כממשיכת תרבות. יש כמה פרויקטים אוצרותיים, אחד על איור והשני על לטרינג, רצינו להביא את הקול הישראל המקומי קרוב אלינו, להכיר את כולם מקרוב 🙂

יש אדיטוריאל מצולם של אפרת יפה ושושי סירקיס שעוסק בכאב, בהתמודדות מול כאב. יש לנו גם את ציר הזמן ההיסטורי של האמנות, פרויקט מיוחד של מרים. סדרת מאמרים מדהימה על תקופת הבאואוהוס. באמת יש מלא תוכן, זה ממש ספר; זה לא משהו שאפשר לסיים ביום אחד, בואו נגיד ככה 🙂

יובל: אכן. תגידי, איפה עבר או עובר הקו בין תוכן שפונה לקהל העיצוב בכלל לבין הקהל החרדי? זה משהו שהיה עליו דיבור?

נעמי: בוודאי, זה כל הזמן שם. וכאן גם נכנסת האמונה האישית שלי, שמעצב חרדי יכול לעמוד בכל סטדנרט מקצועי גבוה, בינלאומי, אוניברסלי, מבלי לוותר על הערכים שבהם הוא מאמין.

גם כאן בפרויקט הזה יצקתי את האמונה הזאת: כתב העת הזה יכול לעמוד בכל סטנדרט – התוכן, העיצוב, הכתיבה והעריכה – מבלי לוותר על הערכים שלנו כקהילה, שכל מעצב גרפי ירגיש בנוח להכניס אותו הביתה ולקרוא אותו מקצה לקצה.

מסתבר, שהתוכן הזה, כמו שהוא, מתאים לכל מעצב באשר הוא, ויעידו כל המעצבים (שהם לא מהקהילה ורכשו) והתלהבו באותה מידה. מסתבר ששפת העיצוב והתוכן על עיצוב מדבר לכולם, לכל מי שיוצר ולא משנה איפה הוא ממוקם השקפתית ואמונית 🙂

כתב העת הזה יכול לעמוד בכל סטנדרט – התוכן, העיצוב, הכתיבה והעריכה – מבלי לוותר על הערכים שלנו כקהילה, שכל מעצב גרפי ירגיש בנוח להכניס אותו הביתה ולקרוא אותו מקצה לקצה. שפת העיצוב והתוכן על עיצוב מדברים לכולם, לכל מי שיוצר, ולא משנה איפה הוא ממוקם השקפתית ואמונית 🙂

יובל: ואי אפשר בלי להתייחס לעיצוב של רבקה ינובסקי – תגידי משהו על הפורמט? העיצוב? המראה הכללי?

נעמי: וואו, לגמרי. כבר בפגישה הראשונה שלנו (אפרת, רבקה ואני – שעבדנו כשלישיה רצופה כל הזמן) דיברנו שיש כאן אתגר גדול. לעצב למעצבים שיבקרו אותך על כל בחירת פונט, רווח, איור או תמונה זה לא קל 🙂

ואז החלטנו שאנחנו בוחרות בעיצוב שיש בו משהו מאופק, אבל מדבר חזק למרות האיפוק. מכאן גם הגיע הרעיון של עמודי שער בצבע מלא, אבל עם הרבה חללים שכל חלל יספר את הסיפור שלו.

הבחירה האמיצה של רבקה בארבעה טורים אתגרה אותה לא מעט, אבל היא עמדה בה באדיקות ובגבורה עד הסוף. על הפורמט היה הרבה דיבור, האם עוברים את הגודל הסנדרטי של מגזינים, או נשארים בו, בסוף אנחנו גדולים יותר מהרגיל, והפורמט הזה עושה וואו גדול.

כן בהחלט, זה היה תהליך מיוחד, עברנו אותו יחד ואיתגרנו אחת את השניה וזה השתלם לגמרי 🙂

יובל: בהחלט. אז מי שרוצה לקנות עכשיו את הגליון – איפה אפשר?

נעמי: מממ זה ככה? באמת להניח פה לינק

יובל: ברור. איך אחרת ימצאו אתכן… ורגע לפני סיום, משהו חשוב נוסף להגיד לפני שנפרדים?

נעמי: להאמין ברעיונות ובעקרונות שלנו וללכת איתם עד הסוף; היזמות הזאת היא לא קלה אבל היא משתלמת. וכל זה לא היה קורה בלי שותפים נהדרים לדרך, אז לא לוותר על אנשים טובים שייצאו איתכם להרפתקאות, רק ככה היא הרבה יותר מאתגרת ומרגשת 🙂