כל מה שחשוב ויפה
רוסליה, Motomami
רוסליה, Motomami

Motomami: כוכבת הפופ רוסליה מייצרת דימוי נשי חדש

היא מתבססת על מוזיקה לטינית ופלמנקו, מצטלמת בעירום, ומנכסת לעצמה מוטיבים גבריים מובהקים. באלבומה השלישי עושה כוכבת הפופ הספרדיה רוסליה סדר ביחסי הכוחות העכשוויים

מי שלא שמעה את שמה של רוסליה בפיה לפחות חמש פעמים בחודש האחרון תיחשד כמי שחיה בפלנטה אחרת. רוסליה, אחד השמות החמים ביותר בשדה המוזיקה העולמי, היא אחת מאותן הנשים שהתמקמו במקום הנכון בזמן הנכון. המקום הוא ספרד, שעדיין לא שלחה לזירת הגלדאטורים של הפופ העולמי זמרת שקורצה מהחומר הנדרש, והזמן הוא הפריחה הסוערת שחווה המוזיקה הלטינית לסוגיה בשנים האחרונות.

אלבומה הראשון Los Angele מ־2017 היה מבוסס בעיקר על גיטרה אקוסטית, שבו ביצעה גרסאות חדשות לשירי פלמנקו מוכרים. באלבומה השני El Mal Querer מ־2018 הפכה רוסליה מפורסמת בן־לילה, ולא בכדי. היא שילבה בין מוזיקת פלמנקו, פאלמס (מחיאות הכפיים שמהוות חלק משמעותי במוזיקת פלמנקו) למוזיקת פופ, כשרגליה עוד נטועות חזק בספרד.

שכנה שיודעת לחגוג

הספרדית שולטת היום במיינסטרים המוזיקלי: מזה שנתיים שמגזין המוזיקה האמריקאי פיצ׳פורק, הידוע בסיכומי השנה המקיפים שלו, כולל גם את המתרחש במוזיקה הלטינית; זמרים פופולריים רבים כמו בילי אייליש, SZA ודה וויקנד מזמרים בספרדית שוטפת וקורצים לנתח שוק הולך וגדל של מאזינים; ספוטיפיי הקדישה את הפודקאסט הראשון בהפקתה לז׳אנר המוזיקלי הגדול של הרגע, הלא הוא הרגאטון.

אפילו להיט הניינטיז, מקרנה, זכה לרנסנס בחסות ווג, שבחרו בכוכב הפורטוריקני Bad Bunny לביצועו המחודש, כשהוא מפזז בקליפ עתיר סופרמודלס שמלווה את כל המהלך הקוריוזי הזה. ארצות הברית פתחה את התריס וגילתה שיש לה שכנה – ומדובר בשכנה שיודעת לחגוג.

Motomami הוא אלבום מהודק לחלוטין מבחינה ויזואלית: על העטיפה מופיעה רוסליה במערומיה, ידיה מצניעות את איבר המין והחזה. לראשה קסדת אופנוע, שממנה בוקעות קוקיות שיער שחור וארוך. על התמונה מרוסס כמו בגרפיטי שם האלבום בצבע אדום, כשהאותיות M עשויות פרפרים

באלבומה השלישי שיצא בחודש שעבר, Motomami, ניכרת התקרבותה של רוסליה אל העולם הגדול, בזמן שספרד ומוזיקת הפלמנקו עדיין נוכחות. עם ההגעה של האלבום אל המקום הראשון ברשימת האלבומים המושמעים ביותר בספוטיפיי, הפכה הבחירה שלה להמשיך ולשיר את כולו בספרדית למשמעותית אף יותר.

Motomami הוא אלבום מהודק לחלוטין מבחינה ויזואלית: על העטיפה מופיעה רוסליה במערומיה, ידיה מצניעות את איבר המין והחזה. לראשה קסדת אופנוע, שממנה בוקעות קוקיות שיער שחור וארוך. על התמונה מרוסס כמו בגרפיטי שם האלבום בצבע אדום, כשהאותיות M עשויות פרפרים. הצבע האדום, הפרפר והמספר 69 הם מוטיבים חוזרים בקליפים המלווים את האלבום ובהופעת הלייב בטיקטוק שהתקיימה לו. על אף שהסרטון (שאורכו 28 דקות) הוא יותר תצוגת תכלית לשירי האלבום ופחות מופע לייב – הוא עומד כיצירה לכל דבר ועניין. 

מילות השיר Hentai, ששמו מתייחס לתת ז׳אנר במנגה ואנימה המאופיין בדמויות ועלילות בעלות אופי מיני מובהק, הן בעלות אופי מיני גם כן: ״אני רוצה לרכב עליך כמו על האופנוע שלי״, ״אני מאוהבת באקדח שלך״ ועוד. הקליפ לשיר חסר נרטיב, התפתחות או נקודת שיא. הוא לא נבנה בהדרגתיות וחושף די במהירות את מהותו – התערטלות אל מול המצלמה.

רוסליה עוטה בגדים לבנים ומתערטלת על מיטה שמוצבת במרכזו של איצטדיון רכיבה על סוסים. במקרה הזה הסימבוליזם פשוט ומוכר: הלבוש הלבן מרפרר לבתולה, המיטה מסמלת את המין, והאיצטדיון את המרחב הגברי או את הגבריות בכלל. בסצנה אחרת בקליפ היא רוכבת על ״השור הזועם״ (מתקן מכאני שמדמה רכיבה פרועה ומסויטת על שור), כשתנועותיה מתייחסות באופן ברור ליחסי מין.

birds

הקליפ לשיר Candy הוא מחווה לסצנת הקריוקי מהסרט המפורסם ״אבודים בטוקיו״ של הבמאית סופיה קופולה. הסרט מתאר מפגש בין גבר ואישה אמריקאים בטוקיו הסוראליסטית, כשהקצב שלו מהדהד באופן נפלא את תחושת הבלבול והאבדון של הדמויות. לא ברור למה בחרה רוסליה דווקא ביצירתה של קופולה לשיר אהבה / בלדה טיפוסית כזו, עם מעט מילים. בקליפ לדואט שיצרה עם האמן The Weekend היא מוצגת כפרפורמרית במופע נוסח לאס וגאס, שמפתה את דה וויקנד ולבסוף תוקעת בו סכין אל מול הקהל.

כשרוסליה מציגה את עצמה דוקרת גבר לעיני קהל משולהב, רוכבת על אופנוע (בקליפ לשיר Saoko, שהוא חגיגה המוקדשת לנשיות ותרבות אופנועים) או מתערטלת במשך שלוש דקות – האם היא מסמנת דבר מה חדש? לא בהכרח. אבל בדומה למילות השיר Saoko (ששמו הוא ביטוי סלנג ל״להיט״), היא חוזרת על זה שהיא משתנה כמו פרפר.

בכך שהיא יוצרת מחווה לבמאי ספייק ג׳ונז במילות השיר Hentai (״תכין לי קלטת כמו ספייק״) או כשהיא מהדהדת את סרטה של קופולה, היא מצהירה שהיא לא כוכבת פופ סטנדרטית, אלא כזו שמושפעת מאמנות. במכוון או לא, הפרפר שמופיע כאלמנט משמעותי באלבום, הוא גם סימבולי לחיי המדף הקצרים של מוזיקה או להיטים בימינו. כמו הפרפר שחי בין שבועיים לשלושה, כך גם תרבות המדיה, האינסטגרם והטיקטוק העמוסה לעייפה בצלילים ודימויים חדשים.

סרטון הלייב בטיקטוק שהועלה לאחר שידורו ליוטיוב חשף את המדיום מבפנים, כשהתברר שהוא ערוך למדי ושהפריימים והתלבושות מתחלפות. כמו לדוגמה בשיר La Combi Versace, כשהפריים מצולם מאייפון או שנקודת הצילום משנה זויות. במחציתו רוסליה יוצאת החוצה מה״סט״, מורידה את הפאה, מדברת בטלפון עם חברה, ואז שבה לאולפן כשהצוות עורך חגיגת יום הולדת לאחת מהנוכחות.

אחרי ההפוגה המופע ממשיך להתקיים. הצופה נותר.ת לצפות בחצי השני, כשאשליית האותנטיות התפוגגה או עומדת בסימן שאלה. הסרטון, משווה מציאות של לייב, אבל אין לדעת אם הוא באמת היה כזה, שכן הוא  ערוך מא׳ ועד ת׳. בכך מוגברת הפרפורמטיביות כחלק אינהרנטי בתעשיית המוזיקה, וכן תפקידו של הקהל ככזה שמאמין באותנטיות של הכל.

רומן עם האופנוע 

האופנוע הוא מוטיב מרכזי באלבומה החדש של רוסליה. נוכחותו מתחילה בשם – MOTOMAMI – וממשיכה בכל דימוי שמלווה את האלבום; קסדת האופנוע היא הדבר היחיד שהיא  עוטה על גופה בצילום שעל העטיפה. בלייב ששודר בטיקטוק מתהפכות היוצרות כשנדמה שאת הביצוע לשיר Saoko צילמו דרך קסדת האופנוע הזו בדיוק, מה שמאפשר לצופים להסתכל עליה דרך חריץ ראייה צר. ומה עושה כלי תחבורה דו גלגלי באלבום מוזיקלי של כוכבת פופ עולמית?

רוסליה היא לא היחידה שמנהלת רומן עם האופנוע: גם זורז׳ה סמית (Jorja Smith) הבריטית רוכבת על אופנוע ובכך מדגישה את חמוקיה, ואילו קאלי אוצ׳יז (Kali Uchis), כוכבת מוכרת נוספת מהזירה הלטינית, מרבה לכלול כלי רכב דו גלגליים בקליפים שלה. לאורך מאות שנים זעקו דימויים נשיים מילה אחת – פסיביות. נדמה כי האופנוע הוא תנועת הנגד לדימויים אלו: כלי רכב הטומן בשימושו סיכון גבוה והוא שזור באתוס של חופש אינדיבידואלי. בכך, הוא מייצג דינמיות, יכולת תנועה במרחב ועצמאות מוחלטת. יכולות שלצערנו, גם בשנת 2022, לא מובנות מאליהן בחייהן של נשים רבות.

רוסליה, Motomami

רוסליה, Motomami

הופעתו של האופנוע בארסנל הדימויים החזותיים של עולם הפופ הנשי היא מגמה שגוברת גם בזכות המגיפה: כלי תחבורה דו־גלגליים בכלל ואופנועים בפרט שוטפים את רחובות הערים, תמיד במטרה לספק משלוח. האופנוע היה היחיד בעל הרשות לנוע ברחובות בימים בהם אנו נדרשנו לשבת בבית. המנהגים הצרכניים שפיתחנו באותם ימים העלו על נס את דמות רוכב האופנוע ויצרו מעמד חברתי חדש שמבסס את הקשר שבין אדם למכונה.

אבל מעל הכל, האופנוע הוא כלי תחבורה עם סקס אפיל עתידני. אם לדימויים יש תאריכי תפוגה, נדמה שהרכב הפרטי, דימוי שחוק שמקומו במאה הקודמת, נותר מאחור במירוץ נגד האופנוע. האופנוע הוא דינמי, עצמאי, מותאם בעיקר לנוסע בודד (ומי לא מרגישה כנוסעת בודדה בעולם?) ובעל צורה היברידית. מעניין לחשוב על הדמיון ההולך וגובר שבין עיצוב אופנועים לעיצוב סניקרס – שני אוביקטים שעוסקים בתנועה. גם yeezy, הסניקרס החדשות של קניה ווסט לאדידס, מתאפיינות בצורה המזכירה את חוטמו של אופנוע יפני.

באמצעות האופנוע, הצבע האדום או הבחירה לרקוד לצד רקדנים ורקדניות בעלי זהות מינית נזילה, רוסליה מבססת את מגדר הכלאיים הפרפורמטיבי שלה, שמושתת על נשיות מוחצנת לצד שימוש במוטיבים גבריים

החיבור של הלך הרוח הזה לייצוגים המסורתיים והשליליים של נשיות הוא חיבור טבעי, שמייצר דימוי נשי חדש – עצמאי, שמנתב בגופו את דרכו, לא תלוי בגורם נוסף ועל הדרך מנכס לעצמו את מה שהיה במשך שנים איקונה גברית. בחיבורו למגמות חזותיות אחרות, דוגמת עלייתו של דימוי גוף נשי עב־ירכיים והעולם הדיגיטלי־עתידני של המטאוורס, זוכה האופנוע למעמד של הסממן הכי עכשווי שניתן להעלות על הדעת.

באמצעות האופנוע, הצבע האדום או הבחירה לרקוד לצד רקדנים ורקדניות בעלי זהות מינית נזילה, רוסליה מבססת את מגדר הכלאיים הפרפורמטיבי שלה, שמושתת על נשיות מוחצנת (עקבים גבוהים, ציפורניים מלאכותיות) לצד שימוש במוטיבים גבריים. היא מנכסת חזרה את המין מבעלות גברית לבעלות נשית. אם הגבר הוא זה שכובש את הארץ, האישה ובעלי החיים, הרי שרוסליה מנסה להראות זווית אחרת, כזו שבה האישה היא הבועלת (או הרוצחת), או לפחות מנסה להגחיך את המציאות הזו. אין סוביקט אחד שאפשר לתחום –  היא נענית לחוקים לפיהם סקס מוכר, וגם מנכסת אותם אליה ובכך לוקחת שליטה.

אלבומה השלישי של רוסליה, על סך חלקיו הויזואליים, מצליח ללכוד בכמה מהלכי יח״צ פשוטים את כל מה שעכשווי: הביטים הלטיניים, הקצב המסחרר, השימוש המושכל ברשתות חברתיות ואופן ההפצה. כל אלה עובדים יחד גם כאמצעי אבל גם כמטרה. בכך, מבהיר האלבום שיחסי הכוחות התרבותיים לפעמים צריכים להיקרא מלמטה למעלה.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

תגובה אחת

  1. אורית גולדמן

    מה ? החזרנו את האישה לצילומים על לוחות שנה במוסכים לחרמנים ?

Comments are closed.

הוסיפו תגובה
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden