כל מה שחשוב ויפה
יותם גוטל ב״תל אביב״. צילומים: הלן יאנובסקי
יותם גוטל ב״תל אביב״. צילומים: הלן יאנובסקי

בסרטו של מרט פרחומובסקי, תל אביב, נוכח סערות הלב, ממשיכה בשלה

תל אביב, סרט הביכורים של במאי התיאטרון ואיש הקולנוע מרט פרחומובסקי, הוא ניסיון אמיץ לייצר וריאציה שונה של קולנוע, שמשלב וחושף אלמנטים רגשיים בעוצמה רבה

ניכר על ״תל־אביב״, סרט הביכורים של במאי התיאטרון ואיש הקולנוע מרט פרחומובסקי, שהוא שופע רעיונות, אלא שאי אפשר להסתיר את היותו דל תקציב – משום שקולנוע הוא מדיום יקר. ועם זאת כבמאי, שזה סרטו הראשון באורך מלא, פרחמובסקי מצליח לטשטש את הקווים בין היפר־ריאליזם קיצוני לתפיסת המציאות של הדמויות, ובין דיאלוג שגור לדיאלוג בימתי. זהו ניסיון אמיץ לייצר וריאציה שונה של קולנוע, מה גם שהוא מציב את עצמו במהלך הסרט, כאחת הדמויות שמייעצת לגיבור הראשי, משל נותן לה רעיונות בימוי.

במרכז העלילה שרקם פרחומובסקי, מיכאל (יותם גוטל) ודנה (מיטל נר), זוג בשנות ה־30 לחייהם, שמנסה לשרוד את האידאל של החלום התל אביבי ואת שברו. לצד הניסיון לשרוד מבחינה כלכלית את החיים היקרים בעיר, לא ברור אם העובר ברחמה של דנה ישרוד. הזוגיות של השניים מצויה במשבר ומתפוררת לנגד עיננו, כשהיא מייצרת דמויות שכמו שאולות אף הן באופיין הקיצוני, ממחזה.

מיטל נר

מיטל נר

כבר בפתיחה מופיעה המפה גאוגרפית, כשהגיבורים כמו נעים על ציריה של העיר. זו בחירה קצת מסורבלת אך יש בה אמירה על העיר הלכאורה חופשיה, שכמו מוליכה ברחובותיה את הדמויות לאובדן ולאין. גם שאלות הערך העצמי, נוכח החלום של מיכאל ליצור תיאטרון והחלום של דנה להיות נאהבת, משתרטטים בקווי הגבול האורבניים של רחובות העיר, שכמו מרחיקה את העצמי של הגיבורים.

ואם היינו מחלקים את הסרט למערכות, הרי שהמערכה הראשונה של ״תל אביב״ היא החלשה בסיפור, כשנדמה שהסרט שואב את התאוצה שלו, רק מהמערכה השנייה, אחרי ההכרות שלנו כצופים עם תלישותן של הדמויות ועם מערכת היחסים המתישה סחור־סחור שלהם. לא ברור אם כשל לוגי זה של מבנה טמון בתסריט שמאריך באקספוזיציה שלו או בעבודת העריכה, אך המערכה כמו חורצת מעט דינו של הסרט מהר מידי ומרחיקה את הצופים. כמובן שעם מעט סבלנות, הרי שהחל מהמערכה השנייה – במפגש עם אמו של מיכאל (ענת עצמון הנפלאה) ואחיו דוד (ניר שטראוס) – הסרט עולה משלב וחושף אלמנטים רגשיים בעוצמה רבה, שהולכים ומעוררים עניין במהלך הדרמטי כולו.

birds

שאלת ההיפר־ריאלסטיות של הסרט מעט מתעתעת. האם היא נובעת מהעדר תקציב או שזו בחירה אמנותית המחפה על נקודות אוטוביוגרפיות של פרחומובסקי? נדמה שגם עבודת הליהוק מסגירה במשהו תפיסת עולם אישית: הפער בין דמותו המלאה של מיכאל, תגובותיו האטומות והמנוכרות, אל מול דנה המצודדת, המשתוקקת, הדחויה והמתייסרת, מייצר ניגודים שחותרים לחיבור שנדמה שלעולם לא יתאפשר באמת. 

העיסוק במיניות של דנה והאופן שבו חלקים ניכרים וייצוגים של העיר מופעלים מתוכה, הוא בחירה לעיתים חמקמקה. לעיתים היא עובדת ולעיתים מסורבלת ולא ברורה. יש להניח שזהו ניסיון לקבע את הדימוי של סקס כחלק מהשפה של העיר הגדולה, וכחלק מניסיון הגיבוש העצמי של אישה שלא מצליחה להגיע ללבו האטום של בעלה. כלומר, מצליחה ולא מצליחה. כי יותר משהסרט נותן תשובות הוא מעורר שאלות.

ותל אביב, נוכח סערות הלב, ממשיכה בשלה. העיר הגדולה, כמו בולעת לתוכה את הפרטים בבליל יצרי ושוקק של מסעדות וברים, ואילו ברחובותיה הצרים, כמו בתיאטרון הפרינג׳ תמונע – מיכאל ממשיך בחזרות להצגה שיצר ועוסקת במטרופולין והתגובה התבונית לה. המבנה של העלאת הצגה שעוסקת בנושא הסרט עצמו, הוא מבנה מעניין, שמסייע לתפיסות העולם המורכבות במבט שמנסה פרחומובסקי להציע לנו.  התפקיד הקטן שמגלמת נעמה פרייס בדמותה של יעל – שחקנית ראשית בהצגה – הוא תפקיד מדויק, שכמו מקפל לתוכו את הפער של המציאות עם הדמיון ומערכת היחסים המעורערת בין מיכאל לדנה, כמו נתלית בו לשבריר שנייה. 

יש ב״תל אביב״ רגעים יפים וטעונים, אך כמכלול הסרט פרום. נדמה לי שעד לרגעים של כתיבת שורות אלו, לא ברור לי אם זה מכוון, כחלק מהשקפה אמנותית, השאולה מהתיאטרון ורואה באלמנט הניסויי ערך עקרוני ופילוסופי או שמה מדובר באילוץ תקציבי. כך או כך, יצירת הביכורים הזו שזכתה בפרס סרט הביכורים בפסטיבל חיפה ומוקרנת בסינמטקים ברחבי הארץ, מעידה על כך שהיוצר אינו פוחד מכלום: לא מהעברת ביקורת על העיר שבה הוא חי וכמו הופכת את חלקיה לזרים, לא מבחינת המיניות בזוגיות והעמדתה במבחן, לא מנקודות ההשקה בין תיאטרון לקולנוע, וגם לא מלקיחת סיכונים או ביקורת. כנאמן לתפיסתו האמנותית, הוא מצליח לעורר סקרנות לעבר יצירתו הבאה.


תל אביב
בימוי: מרט פרחומובסקי
81 דקות, ישראל, 2021
3 כוכבים

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden