כל מה שחשוב ויפה
הכל לכדי תמונה אימפרסיוניסטית. צילומים: רפי וזאנה
הכל לכדי תמונה אימפרסיוניסטית. צילומים: רפי וזאנה

מוזיקת המחאה: רוק שנות ה־90 - התערוכה

פורטפוליו Promotion: בתערוכה חדשה בגלריית המשכן בית מאירוב בחולון מוצגים פריטים שמייצגים את תור הזהב של הרוק הישראלי. האוצרת ד״ר אביבית אגם דאלי מספרת על תהליך האיסוף והאוצרות ומה הקשר בין המוזיקה של התקופה למרד חברתי

הרעיון לתערוכה ״הכל לכדי תמונה אימפרסיוניסטית – רוק שנות ה־90״, שנפתחה בשבוע שעבר במסגרת העונה הישראלית לעיצוב בחולון בגלריית המשכן בית מאירוב, נבע אצל אביבית אגם דאלי לאחר שיחה שקיימה עם רפי ואזנה, מנהל אגף תרבות בעירית חולון, בעקבות ראיון שנתנה בתקשורת על מה שהיא מגדירה כ״תופעת בואי״. ״דיויד בואי הוא אולי ׳ה׳שגריר של מוזיקת הרוק, ואחד הראשונים שיצרו קליפים – מה שתמיד עניין אותי״, היא מספרת.

״בואי זכה בין השאר להוקרה בזכות שילוב של תחומי אמנות שונים ביצירות שלו, היה חלוץ בסגנונות מוזיקליים רבים ושילב אלמנטים חזותיים פורצי דרך בהופעות שלו. כשנפגשתי עם רפי, שוחחנו על הריאיון הזה ועל שנות ה־90 בהבט המקומי. בסוף השיחה הזו הוא שאל: למה לא תערוכה? מאז אני עובדת על המחקר, האיסוף ועל האוצרות של התערוכה הזו״.

אגם דאלי אצרה עד היום עשרות תערוכות, אבל זו התערוכה הראשונה שהיא אוצרת שהיא מגדירה כתערוכה סוציולוגית היסטורית. ״בתהליך האוצרות של התערוכה התייחסתי אל המוזיקה כאל תופעה סוציולוגית חזותית. המטרה היתה להביא לידי ביטוי את החזות החיצונית של המוזיקה מאותה התקופה: שנות ה־90 היו תור הזהב של הרוק הישראלי. במהלך העשור הזה הרוק הפך לחלק בלתי נפרד של התרבות בישראל, התבסס כז׳אנר מוזיקלי המתאפיין בכנות יצירתית ובאותנטיות.

״ערוץ המוזיקה MTV שהוקם ב־1 באוגוסט 1981 היווה נקודת מפנה עולמית משמעותית בכל מה שקשור למוזיקה ולקליפים, אבל לישראל תופעת הקליפים הגיעה מאוחר יותר – רק בשנות ה־90. זה קרה לצד השינוי המוזיקלי שעברנו, שהשפיע מאוד גם מבחינה חברתית״.

אביבית אגם דאלי. צילום: אלי נאמן

אביבית אגם דאלי. צילום: אלי נאמן

שיחת הטלפון הראשונה שעשתה היתה למוזיקאי חמי רודנר, שמבחינתה מייצג את זמרי הרוק המקומיים שהחלו לפעול כאן בשנות ה־90. ״מאז אותה השיחה הרגשתי כמו הארנב הלבן בסיפורה של עליסה בארץ הפלאות, שרץ בתוך המחילה שלו (כשעליסה עוקבת אחריו), ובסופה של המחילה שהיא כמעט אינסופית מתגלה הבית שלו שהוא הוא ארץ הפלאות״.

הפריטים שבחרתי להציג בתערוכה מאפשרים סוג של הצצה לתקופה הזו ולתופעות התרבותיות החברתיות והפוליטיות שהעסיקו את הזמרים והלהקות בעת ההיא, ומכאן ההשפעות שלהם על העולם התרבותי המקומי בכל תחומיו

בעקבותיה היא קיימה עשרות ראיונות ומפגשים עם יוצרים, זמרים, שדרני רדיו ועוד; כמעט כל מי שנגע במוזיקת הרוק המקומית. לדבריה, עניין אותה במיוחד המרדנות של הדור הזה. ״זה דמה למה שקרה בארצות הברית באותן שנים. מדובר ביוצרים שקישרו בין מוזיקה לבין מרד חברתי, הם זוהו עם תרבות הנגד וביטאו לא אחת מיניות מוחצנת, נון קונפורמיות ומחאה. מעבר לכך הרוק הישראלי היטיב לשקף את התקופה ואת המקום וחלק מהיוצרים השפיעו על הלך הרוח, סדר היום, האופנה וחיי היום יום בכלל״.

סקס סמים ורוקנרול

״בסיכומו של דבר התערוכה היא תוצר של שיתוף פעולה בין יוצרים, מעריצים, עיתונאים וצלמים. הפריטים שבחרתי להציג בתערוכה מאפשרים סוג של הצצה לתקופה הזו ולתופעות התרבותיות החברתיות והפוליטיות שהעסיקו את הזמרים והלהקות בעת ההיא, ומכאן ההשפעות שלהם על העולם התרבותי המקומי בכל תחומיו״.

מה בתהליך ריגש אותך במיוחד?

״המפגש עם יעל כהן מלהקת המכשפות ועם אלונה דניאל ששיתפה איתן פעולה. מסתבר שהן אספו בובות של מכשפות (ואולי מכאן השם של הלהקה). אלונה נתנה לי בובת מכשפה שענבל פרלמוטר נתנה לה כמתנה; הבובה הזו כמובן מוצגת בתערוכה. פרלמוטר, כזכור, נהרגה בתאונת דרכים כשהיא בסך הכל בת 26. היא נהגה תחת השפעת סמים – עוד תופעה שאפיינה את הרוק הישראלי באותה התקופה – סקס סמים ורוקנרול.

״גם השיחות עם יואב קוטנר היו מעמיקות וייחודיות. קוטנר, עורך מוזיקה ושדרן רדיו, נחשב לאחד מעמודי התווך של המוזיקה הישראלית. הוא מקור של ידע בלתי נדלה. לתערוכה צילמנו איתו ריאיון מיוחד, שבו הוא סוקר את התפתחות מוזיקת הרוק הישראלית לצד מגמות עולמיות ומקומיות במוזיקה, בחברה ובתרבות בכלל, על מקומן של נשות הרוק בישראל, עדתיות ותקשורת, פסטיבל ערד, מקומו של שדרן הרדיו ועוד״.

היה קל לקבל פריטים של הנפשות הפועלות באותה התקופה?

״כמו תמיד יש כאלה ששמרו באופן מסודר יותר וכאלה שפחות. אני חייבת להודות שברגע שפרצה השמועה שאני חוקרת ואוספת – התחלתי לקבל פניות אליי, הביאו אליי מוצגים. יש לי בבית מאות פריטים. הקדשתי לליקוט הזה חדר בדירה שלי. בסופו של דבר בחרתי עשרות פריטים שיוצגו בתערוכה. לכל פריט מצורף כמובן הסיפור שלו״.

אגם דאלי מספרת שלצורך המחקר והמפגשים, עם היוצרים, היא מצאה את עצמה נוסעת כל הזמן לאותם המקומות. ״אותם יוצרים מתגוררים עד היום בסמיכות האחד לשני, מדובר כנראה בקהילה. רובם אכן גרים בתל אביב, אבל זה באזורים ספציפיים של העיר. חלקם גרים בחיפה או בישובים קצת אלטרנטיביים כמו פרדס חנה־כרכור. גם ההרכבים שהיו באותה התקופה היו ׳צפופים׳. הוקמו הרכבים שפעלו לפרק זמן, לרוב לא ארוך וכשהתפרקו, נוצר ערבוב חדש ואותם האנשים יצרו הרכב חדש״.

מה בחרת להציג בסופו של דבר?

״בתערוכה יוצגו פריטים מקוריים של אמנים, החל מחפצים אישיים כמו בגדי הופעה של ניק מילר מסטלה מאריס, גיטרה של מרק לזר מרוקפור, ליין־אפ של הופעה וציורי מעריצים ומעריצות של ענבל פרלמוטר, הקפוצ׳ון המקורי שהופיע על האלבום ׳פצעים ונשיקות׳ של מוניקה סקס, מפוחית פה של דן תורן, מקלות תיפוף של דובי קיזלשטיין מלהקת גן חיות, תקליטי זהב של להקת רוקפור ושל ברי סחרוף, הגיטרה של ירמי קפלן, פוסטר לכבוד יום הולדת שנה לרוקסן, בובת המכשפה שקיבלה אלונה דניאל מהמכשפות ועוד. כל אלה לצד פוסטרים של להקת אבטיפוס, נקמת הטרקטור, רוקפור ואחרות, סטיקרים, הזמנות, תקליטים, דיסקים, מכתבי מעריצים, כתבות על רוק ישראלי.

birds

״יוצגו גם קליפים לשירים שממרחק של זמן אפשר לראות דרכם את הזהות הישראלית של התקופה. לדוגמה, תופעת החזרה אל שירים ישנים ששילבה גישה אירונית כלפי הסגנון המוקדם והיוותה הערה ביקורתית כפי שהתבטאה בביצוע המחודש של מופע הארנבות של ד״ר קספר לשיר ׳בשמלה אדומה׳ של להקת הנח״ל, או הביצוע של ׳מי יודע מדוע ולמה לובשת הזברה פיג׳מה׳ של להקת משינה וכן ׳קסם על ים כנרת׳ בביצוע המחודש של המכשפות״.

איך את מסבירה את העיסוק הזה בניינטיז ובכלל בעבר?

״אני מניחה שזה חלק מתרבות הרטרו שהפכה לכל כך פופולרית בקרב הרבה מאד קהלים. סוגי המדיה להעברת מידע כל כך מרובים שאפשר להגיע לכל תחום ותקופה שמעניין. אם פעם יכולנו להיחשף למוזיקה רק באמצעות הרדיו, היום מגוון המדיות רב וכל אחד יכול למצוא בדיוק את תחום העניין שלו״.

איזה קהל את מצפה שיגיע לתערוכה?

״בעיקר אנשים שמתעניינים בתרבות חזותית. יגיעו בני 40 פלוס וגם צעירים בני 20 פלוס שזה תחום עניין שלהם. הצעירים היום מגלים עניין רב במוזיקה של העשורים הקודמים. אולי בניגוד אלינו שלא ממש חיבבנו את המוזיקה שההורים שלנו האזינו לה״.


הכל לכדי תמונה אימפרסיוניסטית
גלריית המשכן בית מאירוב, חולון
נעילה: 31.8

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden