כל מה שחשוב ויפה
טליה טוקטלי בזומו נהריה. צילום: שי הלוי
טליה טוקטלי בזומו נהריה. צילום: שי הלוי

הרשימה המשותפת // 12.5.22

זומו מגיע לנהריה; עמיתי בצלאל במרכז אדמונד דה רוטשילד; שתי תערוכות במוזיאון הגיאולוגי ברמת השרון; עומרי בתקילין ואריאל שפי בגלריה אלפרד; אמני טקסטיל במוזיאון לתרבות הפלישתים; עמית בן נון בבית רומנו

 זומו במפעל זוגלובק בנהריה

מחר (שישי 13.5) תפתח במפעל זוגלובק המיתולוגי בנהריה התערוכה ״מפעל<>חיים״, התחנה השישית במסעו של זומו – המוזיאון הנודד. התערוכה, שבה יוצגו כ־50 עבודות של אמנים.ות מקומיים.ות בולטים.ות, תהפוך את המפעל הנטוש, שהפך לאחד הסמלים המזוהים ביותר עם נהריה, למפעל אמנות חיוני ושוקק חיים.

זומו הוא יוזמה אזרחית־פרטית בראשות האוצרת מילנה גיצין־אדירם. היא מובלת על ידי קבוצת יוצרים, אוצרים, אמנים, אנשי חינוך ומפיקים עצמאיים שהחליטו לקחת אחריות וליצור, לאצור ולהציב בכל רחבי ישראל והעולם ספסלי שיח יצירתיים. הוא נודד ברחבי ישראל ומציג תערוכות ענק מתחלפות שנובעות מתוך העיר המארחת ובשיתוף פעולה מלא עם הקהילות המארחות. עד כה זומו ביקר בירוחם, ערד, חצור הגלילית, קרית ים ולוד והתחנה הבאה אחרי נהריה היא שכונת יפו ד׳.

המפעל ההיסטורי בנהריה, שנרכש לאחרונה על ידי קבוצת ריאליטי כמו גם העיר המארחת, מהווים את ההשראה לעבודות האמנות המוצגות בתערוכה. השנה גם הופך זומו לבינלאומי ויארח לראשונה אמנים מחו״ל, שיגיעו לנהריה כדי ליצור עבודה מבוססת עיר במיוחד לתערוכה. במקביל לתערוכת הענק יתקיימו במתחם מדי יום אירועי תרבות מגוונים: מופעי מוזיקה, הצגות לילדים, מופעי מחול, הרצאות אורח וסדנאות לכל המשפחה.

אוצרת ראשית: מילנה גיצין אדירם; אוצרות: שוע בן ארי, שחר בן־נון. משתתפים.ות: סתיו אבן זהב, אירה אדוארדובנה, שי אלפיה, מיכל בראור, דיוי בראל, ניב גפני, יצחק דה לנגה, שי דרור, אמנון וולמן, מריאן וילייר (צרפת), שי זילברמן, דור זליכה לוי, האני חטיב, קבוצת חילוף חומרים, טליה טוקטלי, שחר טישלר, תמיר יוגב, דנה כהן, דנה כהן, רקפת כנען, נועה למדן, סיגלית לנדאו, סאהר מיאערי, רונית מירסקי, אלמה מכנס קז, עוז מלול, לאה ניקל, מרב סודאי, קובי סיבוני, רון עמיר, הילה עמרם, מישל פגל (גרמניה), אמירה פודי, אבישי פלטק, שלי פרימן, אלון פרץ, גבי קריכלי, אבי קריספין, משה רואס, דפנה רון, ברוך רפיח, מעיין שחר, הילה שפיצר, הילה שפירא, רחלי שרפשטיין.

רחלי שרפשטיין. צילום: הילה מרסל קוק

רחלי שרפשטיין. צילום: הילה מרסל קוק

הילה שפיצר. צילום: מ״ל

הילה שפיצר. צילום: מ״ל

דיוי בראל

דיוי בראל


עמיתי בצלאל במרכז אדמונד דה רוטשילד

במרכז אדמונד דה רוטשילד נפתחו אמש שתי תערוכות קבוצתיות חדשות במסגרת תכנית עמיתי בצלאל. בתכנית הדו־שנתית פועלים סטודנטים ובוגרי בצלאל בבתי ספר, בתוך כיתה שהוסבה לחלל סטודיו אליו מוזמנים תלמידי בתי הספר להתנסויות שונות.

בתערוכה הראשונה, ״חומר לימוד״ (אוצרת: טל פרנקל אלרואי), מציגים הבוגרים המשתתפים בתכנית שעוסקים בעבודותיהם במונח ״חומר לימוד״, ביטוי נפוץ במרחב החינוכי הישראלי, צירוף כבול שנשתכחה משמעותו המילולית. מה הוא חומר לימוד? מהו החומר? איך לומדים חומר? אילו אפשרויות ואתגרים מעמיד החומר בפני הלימוד? האם חומר לימוד הוא מצע נתון וקבוע או נקודת מוצא גמישה לדימיון וליצירה? משתתפים.ות: אייל בלבין, נעם דהאן, אשגר זמנה, עדי יאיר, יסמין כספין גואטה, מור קסטין, נגה רוזמן, דנה תאיר.

בתערוכה השנייה, ״כח״ (אוצר: מתן אורן), מוצגות עבודות של מעל 60 תלמידות ותלמידים בהנחיה של 16 העמיתים הפועלים בתכנית. התערוכה מישירה מבט אל מרכיב הכח; זה שמפעיל אותנו כיחידים וכקבוצה; כח הדמיון אשר מאפשר להוליד וליצור דברים חדשים אל המציאות; כח הרצון שממלא את הרעיונות שלנו במעשים ובפעולות. במשך שנתיים של פעילות בצל משבר הקורונה עסקנו רבות ביחסי הכוחות בין האדם לטבע – בין הכח המאפשר ליצור שגרה של פעילות לעומת כוחה של המציאות להשבית אותה. הכח תמיד שם, איתנו או נגדנו, בכל פעולה של עשייה או הפסקה, בכל מערכת ובכל גוף הנע במרחב.

עדן דקר בהנחייה של יונתן רייזנר. צילום: מ״ל

עדן דקר בהנחייה של יונתן רייזנר. צילום: מ״ל

אייל בלבין. צילום: דניאל חנוך

אייל בלבין. צילום: דניאל חנוך


תערוכות חדשות במוזיאון הגיאולוגי

במוזיאון הגיאולוגי ברמת השרון ייפתחו מחר (שישי 13.5) שתי תערוכות חדשות (אוצר: אריאל לאביאן). הראשונה, ״בין האמת שלי לשלך״ – תערוכת צורפות עכשווית בינלאומית שעוסקת בעידן הפוסט־אמת, המאופיין בפייק ניוז, ברשתות חברתיות, ובקונספירציות שונות.

השנייה, ״ברומו של תכשיט״, תערוכת צורפות עכשווית צעירה שבה יציגו תשע צורפות עכשוויות בתחילת דרכן המקצועית. התערוכה עוסקת בנושאים כמו, לדוגמה: מהם הדברים שנמצאים ברומו של התכשיט? האם זה סוג החומר שממנו נוצר? האם קיימת עדיפות לזהב על פני עץ או פלסטיק? האם ההיררכיה בסוגי החומרים עדיין תקפה בשדה הצורפות העכשווית? ושמא סוג התכשיט, צורתו וצבעוניותו הם העומדים בראש, או דווקא המסר או הרעיון שהתכשיט טומן בחובו?

ורד בבאי. צילום: מ״ל

ורד בבאי. צילום: מ״ל

אלמה ליאון. צילום: מ״ל

אלמה ליאון. צילום: מ״ל


birds

עומרי בתקילין ואריאל שפי בגלריה אלפרד

בגלריה אלפרד תפתח הערב (12.5) ״שאיפה > < נשיפה״ – תערוכה זוגית לאמן עומרי בתקילין ולאמנית אריאל שפי (אוצרת: גל חוברה ברגמן). בתערוכה מוצגים ציורי אקריליק ושמן על קנבס בממדים משתנים, רישומים, טקסטים, ועבודת קרמיקה. לאחרונה העתיקו בתקילין ושפי את חייהם מתל אביב לווינה. המרחב הנקי, והאווירה המנומסת והרגועה השוררת בוינה, הציפו את טשטוש הגבול שבין החוץ לפנים המאפיין את העירוניות הישראלית. החוויה העירונית כורכת בין החוץ לפנים התודעתי והיצירתי גם יחד, ומלווה את שפי ובתקילין בחלל הפרטי; בבית, חלומות, בחרדות, ביצירה.

בחלל הקטן בגלריה יוצגו תהליכי יצירה או תיעוד מחשבות יומיומיות, ברגעים שבין החוץ לסטודיו. בתקילין יציג מעין ״הארות״ בזמן הליכה במרחב, שמציירות תמונת נוף אורבנית גרוטסקית וכאוטית, ושפי עוסקת בבזוי דרך מחשבה תדירה על הווסת החודשית, על הגוף הנשי, ועל שהותה כמהגרת במרחב זר.

אריאל שפי. צילום: מ״ל

אריאל שפי. צילום: מ״ל

עומרי בתקילין. צילום: מ״ל

עומרי בתקילין. צילום: מ״ל


מלאכת היעלמות במוזיאון לתרבות הפלישתים

במוזיאון לתרבות הפלישתים באשדוד תפתח מחר (שישי 13.5) ״מלאכת היעלמות״ – תערוכה קבוצתית של טקסטיל עכשווי (אוצרות: גלית גאון ותום כהן). בתערוכה משתתפים.ות 22 מעצבים.ות עכשוויים.ות, שעוסקים כולם במדיומים שונים הקשורים בטקסטיל. התערוכה מציגה עבודות חדשות המתכתבות עם ממצאים ארכיאולוגים ועם מפגש התרבויות הייחודי לאזור אשדוד, במגוון מדיומים של טקסטיל.

העבודות בתערוכה הן פירות תהליך שיתופי, שבמסגרתו נפגשו היוצרות והיוצרים עם ארכיאולוגים וחוקרות, סיירו באתרים ארכאולוגיים בעיר, העמיקו בממצאים ובטכניקות, בין מה שידוע ונחקר למה שנוכל רק לדמיין. בחודשים האחרונים פגשו המעצבים ארכאולוגים בכירים – ד״ר נעמה סוקניק, אוצרת החומרים האורגניים ברשות העתיקות, ופרופ׳ אלכס פאנטאלקין, מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב. המפגש הרב־תחומי בין ארכאולוגיה ועיצוב עכשווי, בין טכנולוגיות חדשות ומלאכות עתיקות, הוא הרקע לכל העבודות החדשות המוצגות בתערוכה.

משתתפים.ות: עינת אמיר, רמה אמיר, שלומית אריאל, תמר ברניצקי  נטע גטה ונעה ריץ׳, תמר דגני, נועם דובר ומיכל צדרבאום, דוד וקסלר, חיים חכימיאן, מאי מאירסון, סיגל מאור, רוקסי מונטאנו, מריה מרפלד, תמר ניקס, ארם עמיר פונדק ואביה חיימי, ורוניק פולקה, ליאת פופוביץ׳, טלי קושניר, חנה רוטשילד, שירה שובל, אורי שיפרין ענבי, שרון שמא.

מלאכת היעלמות. צילומים: אנטולי קרינצי

מלאכת היעלמות. צילומים: אנטולי קרינצי


עמית בן נון בבית רומנו

ביום שלישי (17.5) תפתח בבית רומנו תערוכת יחיד ראשונה לעמית בן נון (אוצרת: גל חוברה ברגמן). בן נון היא אמנית אוטו־דידקטית שבגיל 14 החליטה לעזוב את בית הספר התיכון שבו למדה ופנתה אל הציור. מאז ועד היום, ציור וכתיבה מהווים עבורה תרפיה.

בתערוכה היא מציגה ציורים גדולי מימדים שצוירו על גבי משטחי אלומיניום. עם השנים פיתחה מנהג לכתוב בכתב מראה, בכדי להקשות על הצופה להבין את הכתוב. אותה פרקטיקה הועתקה גם אל ציוריה, והיא כמו צופן סמוי בתוך המצע הציורי, לצד הדמויות שהן בבחינת דיוקן עצמי. מילות השיר ״לתמנונים יש 3 לבבות״ שנכתב על ידה מלוות את הציורים, ומוקרנות על גבי קיר החלל.

עמית בן נון. צילומים: מ״ל

עמית בן נון. צילומים: מ״ל

*כוכבית מייצגת שדות חובה

הוסיפו תגובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden