כל מה שחשוב ויפה
ורה קורמן. צילום: דייב סיני
ורה קורמן. צילום: דייב סיני

מגלים אוצרות // ורה קורמן

כאמנית יוצרת ורה קורמן לא רואה את עצמה כאוצרת מקצועית, ומאמינה בפורמט האוצרותי של פסטיבל מוסררה מיקס שיפתח היום בירושלים: יצירה ואוצרות, אוצרות ויצירה, שמטשטשת גבולות במובנים רחבים

הפעם הראשונה

המהלכים האוצרותיים שלי החלו בהתמסרות שלי כמרצה וכמורה בתיכון לאמנויות. במהלך שנותי כמרצה התחלתי ללוות סטודנטים בתהליכי עבודה אישיים, כמו גם ליווי לקראת תערוכות הגמר שלהם. התוודעתי לעניין שיש לי באוצרות דרך ההזדהות שיש לי עם הסטודנטים כיוצרת, ובמקביל כפדגוגית המחקר התימתי המוזיאולוגי נפתח בפני. הייתה לי קרקע לבחון לעומק איך תהליכי עבודה עמוקים עובדים יחד עם מחקר של שדה האמנות ומפורשים להפקה ביצועית בחלל.

הצעד המקדים והראשוני שלי בשדה היה ספונטני והוא נעשה עם סטודנטים שלי. פשוט התענגתי מעבודותיהם ובכלל מהליווי האישי, וביקשתי לעשות להם תערוכה לאורך הקיץ בגלריה בנימין בתל אביב. הם החליטו לקרוא לה ״חור בהשכלה״. התרגשתי מהאפשרות לערער על המקום של מורה ותלמיד ולנסות לחוות עם הסטודנטים שלי פעולה שיתופית ולא היררכית. קשה לי לומר שזה ממש צלח: במובן הזה הם ציפו ממני שאנחה את הכל ולי היה קשה גם לשחרר ולתת לתמימות ולחוסר הניסיון שלהם להשתחחר בחלל, אבל במובנים רבים אופן הפעולה האוצרותי שאני מתווה בפסטיבל החל שם. 

לאחר פעולה זו הוזמנתי לאצור תערוכה לווינית בתוך פסטיבל מוסררה מיקס 18, בחלל הגלריה החברתית של בית הספר. את הפסטיבל אצרה שרון הורודי כשהתמה המרכזית, ״תפנית נשימה״, עסקה במושג אי הוודאות לצורותיו. 

התערוכה P0.5, מוסררה מיקס 18. צילום: טלי קצורין

התערוכה P0.5, מוסררה מיקס 18. צילום: טלי קצורין

רנה ואן טרייר. צילום: מיכל רביבו

רנה ואן טרייר. צילום: מיכל רביבו

לתערוכה קראתי P=0.5, מושג מעולם ההסתברות, המייצג את ההסתברות הגדולה ביותר לאי ודאות שבין 0 ל־1. כיוצרת בעולם דיגיטלי ויוצרת במחלקה לניו מדיה ומרצה לווידאו ארט, עניין אותי להזמין יוצרים שבוחנים את האופן שבו אנו מבקשים לארגן את סביבותינו בעולם המידע דיגיטלי, כאלו שעסוקים במכונה ובתופעות דיגיטליות, משתמשים באפליקציות ממפות מידע או לחלופין שמים דגש על אי ודאות במערכות בינריות חברתיות המופקדות על שליטה בגוף.

באיזשהו אופן ניסיתי ליצור הקבלה בין שפת המחשב הבינרית לבין השפה הממסדית המסדירה את גופנו ולהתייחס לפעולת האמן ככזאת המנסה למפות את אזורי אי הוודאות במערכות אלו. התערוכה נפתחה במאי 2018 בפסטיבל מוסררה מיקס ונסגרה במהלך אוגוסט 2018. בין משתתפי התערוכה: כרם נאטור, אינגה פונר קוקוס, אלינור סולומונס, ליאת סגל, יונתן בן שימחון, אדר גולדפרב, יעל מאירי ואמנית הולנדית רנה ואן טרייר.

התחנה האחרונה

התערוכה האחרונה היתה בפסטיבל מוסררה מיקס ה־21, ושלא בשגרה הוא התקיים בדצמבר במהלך החורף. ברגיל הוא תמיד בסוף מאי ובעקבות הקורונה נאלצנו לדחות אותו לסוף השנה; החלטנו להמר ולקיים את הפסטיבל פעמיים בשנה קלנדרית, וזאת כדי להחזיר את הנוכחי לשגרת הקיץ.

פסטיבל מוסררה מיקס 21 היה חוויה מלאה בחששות, אי וודאות והמון הימורים. זה היה לאחר כמה גלים של סגרים ושינויים מהיום למחר בחוקי הקורונה, וריאנטים למיניהם ומזג אוויר חברתי ואקולוגי סוער. בעקבות כך החלטנו לקיים את הפסטיבל סביב התמה של מחאות וליצור לו שני פרקים. הפרק השני והנוכחי עסוק במחאות בדגש על השפעת הדיגיטציה על משטור והתנגדות.

רעש ורוד, המכון לחקר החופש מוסררה מיקס 21. צילום: אורי ברקת

רעש ורוד, המכון לחקר החופש מוסררה מיקס 21. צילום: אורי ברקת

רועי מנחם מרקוביץ, מוסררה מיקס 21. צילום: אורי ברקת

רועי מנחם מרקוביץ, מוסררה מיקס 21. צילום: אורי ברקת

בעקבות הנושא ולאחר שנה ומשהו של סגרים ופסטיבל אחד אונליין (מוסררה מיקס 20) השתוקקתי להתרכז בפסטיבל במופע החי ובמפגש של האמנים עם הקהל. גם זה היה הימור גדול, ופסטיבל שהמוקד שלו פרפורמנס היה מאתגר למדי. 

התהליכים היום ארוכים והמרחבים והתקציבים הצטמצמו בעקבות הקורונה. בדיעבד אני שמחה על ההתעקשות ועל אירועים מרגשים כמו הרדיו הוורוד של ״מכון לחקר החופש״, פרפורמנס אחד על אחד של מאיר טאטי, שיעור בערבית מחסומית עם מאנר זועבי, מיצב של אנה ווילד, עבודת וידאו פרפורמנס גאונית של רועי מנחם מרקוביץ, פרופרמנס מתמשך במשרד הקבלה של נעה רשף, מרקחות מכל הטוב הגדל בשכונת מוסררה מידיה של הלה הראל, עבודות פרופורמנס של כנרת חיה מקס, שחר מרקוס וחיה רוקין ברקמן, מציב וידאו של חן כהן ואיה צייגר, סיור וידאו של דניאל אלחסיד, פרפורמנס ולחמים של טל מיכאליס, מופע ומיצב סאונד ווידאו של אלכס דרול ואיציק אביזוהר, ובוגרים כמו אלינורה שוורץ ואמין אבו זהרה.

פסטיבל מוסררה מיקס 22, מוסיף נדבך נוסף לעיסוק במחאות ובצורות מחאה באמנות, ויתמקד בשאלה איך הטכנולוגיה משפיעה על התנגדות, ובהתאמה כיצד מגיבה האמנות לטכנולוגיה, כמו גם לכוח ופריבילגיות הגלומים בה

ועכשיו בפסטיבל מוסררה מיקס 22, החלק השני של ״טונים גבוהים״ מוסיף נדבך נוסף לעיסוק במחאות ובצורות מחאה באמנות, ויתמקד בשאלה איך הטכנולוגיה משפיעה על התנגדות, ובהתאמה כיצד מגיבה האמנות לטכנולוגיה, כמו גם לכוח ופריבילגיות הגלומים בה. כיום יותר מאי פעם המחאה אינה מותנית במרחב הפיזי ואף יכולה לחתור תחת המדיום הדיגיטלי, שהפך גם לכלי מחאה וגם לכלי משטור.

לפסטיבל הוזמנו אמנים שעסוקים בשאלות אלו, כמו האמנית חנה מנהיימר שיצרה פרויקט ניו מדיה יוצא דופן בשיתוף תלמידי המחלקה לניו מדיה בשם ״מצודת לילה״, העוסק בשאלות של יצוג המציאות באווטרים ויצוג האווטרים במציאות הפוליטית המקומית. דוגמאות נוספות הן העבודה של נמרוד גרשוני, מופע אודיו־ויזואלי העסוק בדימוי חוזר בתרבות הראווה והקטסטרופה; הרצאה פרופורמטיבית של יונתן עומר מזרחי על המציאות של עובדי הקטיף, מהגרי העבודה מתאילנד וחייהם סביב עוטף עזה; מתן דסקל ודניאל גרוסמן במיצב סאונד; עוז מלול עם המופע החי האודיו־ויזואלי שלו ״האמת האמיתית על NSO״; וקבוצת פסטיבל הפנזינים המביאים איתם פנזין ופעולה אנטי דיגיטלית המציעה מציאותית אלטרנטיבית למחאה הדיגיטלית.

חנה אנושיק מנהיימר, TheRealLifeShow, מוסררה מיקס 22

חנה אנושיק מנהיימר, TheRealLifeShow, מוסררה מיקס 22

רדיו בגדד. צילום: אורן זיו

רדיו בגדד. צילום: אורן זיו

רותי סלע, SelaImage Blockade

רותי סלע, SelaImage Blockade

רותם וולק

רותם וולק

מכל מלמדי השכלתי

יש רשימה גדולה של אוצרים שאני מעריכה אבל בגדול אני לא רואה את עצמי כאוצרת מקצועית במובן של ממשיכה מסורת של אוצרות ומושפעת מרעיונות אוצרותיים. האינטואיציה האוצרותית שלי באה מתוקף היותי אמנית יוצרת ומרצה. המשולש של אוצרות, הוראה ויצירה הוא שלם שמפרה את כל חלקיו.

כאמנית יוצרת תמיד רציתי להיות יותר שותפה פעילה במרחבים החברתיים והפוליטיים והחלתי בשיתופי פעולה. לתקופות מצאתי שפדגוגיה, ופדגוגיה במוסד כמו מוסררה לאמנות, מפרים אותי כאדם וכיוצרת ומאפשרים לי שיח פעיל ופרשני מתוך שדה האמנות החוצה. 

מעשה האוצרות הוסיף עוד נדבך של היכולת להפיק ולממש תהליכים אלו לא רק עבורי אלא עבור אחרים. אני מתעניינת ביוצרים אוצרים ששמים את האינפוט שלהם באוצרות אבל כאוצרת אני דווקא משתמשת בהבנה והניסיון שלי בתהליכי חשיבה של אמן, כדי לאפשר לאמן להגיע לחזון שהוא רוצה לממש. ההתערבות שלי היא ממקום של קשב לאמן.

birds

תערוכת החלומות

תערוכת החלומות נשמע קצת מגלומני ביחס למונחים שבהם אני חושבת. יש כמה דברים בתחום האוצרותי שמעניין אותי לחקור. אחד הדברים שמעניינים אותי במוסררה מיקס הוא טשטוש בין מרחבי יצירה ומרחבי תצוגה, אמנות מול מחקר, התבוננות מול התנסות בחומרי היצירה. ולכן זה דגם מוצלח שהייתי שמחה להביא אותו לכדי מימוש במסגרת תערוכה שאינה פסטיבל. יצירה ואוצרות, אוצרות ויצירה שמטשטשת גבולות במובנים רחבים.

בקרוב אצלך

אין לי מושג, מקווה שזה יהיה בקריבים, ושם אוכל ליצור עם אמנים מקומיים.


פסטיבל מוסררה מיקס 2022 | טונים גבוהים #2
בית הספר מוסררה, ירושלים
24-26.5.2022 | 19:00-23:00

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden