כל מה שחשוב ויפה
נועם בן עטר, Yiddish Displayed. צילומים: מ״ל
נועם בן עטר, Yiddish Displayed. צילומים: מ״ל

עברית, גרמנית ויידיש בפרסי העיצוב השוויצרים

פרויקט הגמר של נעם בן עטר באקדמיה לאמנות של ציריך, פרויקט מחקר טיפוגרפי שעוסק בקשר שבין העברית לגרמנית דרך היידיש, היה מועמד לפרס העיצוב השוויצרי

יובל: הי נעם, בוקר טוב. מה שלום ציריך בימים אלו?

נעם: בוקר טוב 🙂 בציריך בסדר גמור, מתמודדים עם עומס החום בלי המזגן

יובל: אל תתחיל איתי אפילו עם מזג אוויר כשפה הקיץ רק התחיל. ספר איך התגלגלת לשוויץ ומה אתה עושה שם

נעם: הגעתי לציריך לפני שלוש שנים, במה שהתחיל כסמסטר של חילופים במחלקה לתקשורת חזותית באקדמיה לאמנות של ציריך (ZHdK) שיצאתי אליהם מלימודי בבצלאל. 

לקראת סוף תקופת החילופים הבנתי שזה המקום הנכון בשבילי, עזבתי את בצלאל, העברתי את הלימודים לכאן וסיימתי את התואר הראשון בקיץ שעבר. כרגע אני לומד לתואר שני בתוכנית לעיצוב פונט ב־ecal שבלוזאן בכלל בצד השני של שוויץ

יובל: הלימודים בבצלאל היו במחלקה לתקשורת חזותית?

נעם: כן. למדתי בבצלאל את שנה א׳ וב׳ ואחר כך את השנתיים האחרונות בציריך

יובל: אתה אומר הבנתי שזה המקום הנכון בשבילי: למה הכוונה? במה זה היה שונה?

נעם בן עטר. צילום: נטע בן עזרא

נעם בן עטר. צילום: נטע בן עזרא

נעם: האמת שדי הכל היה שונה. כבר בשנה הראשונה לתואר הבנתי שהאהבה האמיתית שלי היא טיפוגרפיה והרגשתי שבבצלאל אני לא מספיק נוגע בזה. מראש בחרתי להגיע לשוויץ כי כמובן ששמעתי על העיצוב השוויצרי, אבל לא באמת ציפיתי לעיסוק הכל כך סיזיפי שלהם בתחום.

הלימודים במחלקה לתקשורת חזותית פה מתרכזים הרבה יותר בעיצוב גרפי (בין אם לפרינט או לדיגיטל) והעבודה הטיפוגרפית נעשית פה ממש בחרדת קודש. מעבר לזה הסביבה הלימודית וניהול הזמן פה היו שונים לגמרי. הקורסים התנהלו כולם כמו מיני־סדנאות עם ליווי צמוד של המרצים לאורך כל התהליך, וחלל עבודה שנראה לי שכל סטודנט היה חולם עליו.

וכמובן שאי אפשר לנתק את ציריך עצמה מכל הדבר הזה: העיר כולה סובבת עיצוב. רואים את בפוסטרים ברחוב, באריזות של מוצרים בסופר, באירועים שקורים בעיר ובמדינה. כל הנושא של עיצוב גרפי נמצא כל כך עמוק בתוך השיח היומיומי פה ובמודעות, לא רק של מעצבים, וזה כיף לדעת שלאנשים מסביב אכפת מדקויות של עבודה עיצובית

יובל: אז איך מזה הגעת לעסוק בפרויקט הגמר שלך במחקר טיפוגרפי שעוסק בקשר שבין העברית לגרמנית דרך היידיש, ועל הדרך להגיע לתחרות פרס העיצוב השוויצרי?

נעם: אחת ההתמודדויות שהיו לי כשהגעתי לכאן היתה עם השפה. היה לי רקע בגרמנית אבל לא ציפית לגרמנית השוויצרית. הגרמנית השוויצרית שונה לגמרי מהשפה הגרמנית הרגילה שמדברים בגרמניה ושאני למדתי והכרתי לפני.

כל אזור בשוויץ דובר ניב קצת אחר של הגרמנית השוויצרית וכל פעם הרגשתי שאני צריך ללמוד את השפה מחדש. אחד הדברים המעניינים בשפה הוא שהיא מדוברת בלבד ואין באמת דרך אחידה לכתוב אותה. במובן מסויים הגרמנית השוויצרית הרגישה לי כמו שפה סודית שכל פעם צריך לפענח מחדש משמיעה בלבד, וזה הזכיר לי קצת את היידיש, גם כי ווקאלית היא דומה דווקא הרבה יותר לגרמנית השוויצרית ולוקחת מילים מהגרמנית ומעוותת אותן בדרכה שלה, וגם באופי המחתרתי שלה כשפה של דיבור, של יומיום, שמייצגת אנשים ולא בהכרח פורמלית.

זה הזכיר לי קצת את היידיש, גם כי ווקאלית היא דומה דווקא הרבה יותר לגרמנית השוויצרית ולוקחת מילים מהגרמנית ומעוותת אותן בדרכה שלה, וגם באופי המחתרתי שלה כשפה של דיבור, של יומיום, שמייצגת אנשים ולא בהכרח פורמלית

בדומה לגרמנית השוויצרית, שלוקחת השראה ומילים משאר השפות שמדוברות בשוויץ (צרפתית, איטלקית ורומנש), בהתאם לאזור כמובן, גם היידיש מביאה בתוכה דברים מתוך העברית, אבל גם מכל אחת מהשפות שדוברו באזורים של היידיש המדוברת שם.

כשהתחלתי לחקור על היידיש במסגרת הפרויקט הבנתי יותר ויותר שיש קשר חזק בין היידיש לבין הגרמנית והעברית וכמובן גם לשפות אירופאיות נוספות. החיבור הלשוני היה מאוד ברור וניסיתי להבין אם כמו שהחיבור הלשוני קיים, קיים גם חיבור ויזואלי טיפוגרפי. זה מה שבסופו של דבר הביא לפרויקט

יובל: וכמה ומאיפה ידעת יידיש לפני כן?

נעם: אף פעם לא הייתי דובר יידיש, לא לפני הפרויקט וגם עכשיו לא. אבל תמיד ידעתי שקיים חיבור משפחתי לשפה ומאז שהתחלתי ללמוד גרמנית כל הזמן ניסיתי לחבר את הדברים גם ליידיש וללמוד מתוך זה. אני חושב שלמי שדובר גרמנית ועברית מאוד קל להיכנס לתוך הנעליים של יידיש

להבין 80% מהטקסט

יובל: אז מה כולל הפרויקט, מה אתה יכול לספר על התהליך ועד לתוצר הסופי

נעם: אז כמו שאמרתי, הפרויקט התחיל מתוך הניסיון למצוא את הקשר הטיפוגרפי שיידיש מהווה בין שתי השפות, עברית וגרמנית. נקודת המוצא היתה כמובן שיידיש נכתבת באותיות עבריות אבל נשמעת יותר כמו גרמנית. התהליך התחיל במחקר לשוני מעמיק של השפות ומתוך ניסיון להציג ויזואלית את הקשר הלשוני הזה.

התחלתי בהשוואה בין האופן שבו אותיות נהגות בעברית לעומת היידיש ומשם בין העברית והיידיש לגרמנית, בחינה של אוצר המילים ופענוח של המקורות של מילים מתוך השפות השונות. לבסוף אספתי למעלה מ־100 דימויים של כרזות, כריכות ספרים, עיתונים וכתבי עת ביידיש עם דימויים טיפוגרפי מסקרנים. אחד הדברים המעניינים היו האופן שבו אפשר היה לראות בבירור את הקשר שבין הדימויים הטיפוגרפיים בכל אחד מהאזורים דוברי היידיש לבין לטיפוגרפיה לטינית מקומית שנעשתה באזור באותה התקופה, אם זה באוהאוס, קונסטרוקטיבים, יוגנדשטיל וכו׳.

אפשר היה לראות בבירור את הקשר שבין הדימויים הטיפוגרפיים בכל אחד מהאזורים דוברי היידיש לבין לטיפוגרפיה לטינית מקומית שנעשתה באזור באותה התקופה, אם זה באוהאוס, קונסטרוקטיבים, יוגנדשטיל וכו׳

כשבחנתי את הדימויים הטיפוגרפיים הבנתי שרואים בבירור שהם עיבוד מלאכותי של אלמנטים מתוך הלטינית. במסגרת הפרויקט בחרתי כמה דימויים ומתוכם פיתחתי שלושה פונטים עבריים ולטיניים, כשהלטינית עוצבה מתוך ניסיון לעבוד עם חלקים של האותיות ולחבר אותן באופן לא תמיד צפוי. 

תוך כדי העבודה על הפונטים הבנתי שבסופו של דבר דוברי גרמנית שיכולים להבין את השפה המדוברת לא בהכרח יכולים לקרוא אותה, ושמחסום הכתב העברי עדיין קיים. לכן תוך כדי העבודה על הפונטים, ומכיוון שכבר פענחתי קודם את כל צירופי ההברות האפשריים ביידיש, השתמשתי ב־Open Type Features וכתבתי קוד שמאפשר ״לתרגם״ או יותר נכון להמיר טקסט עברי לתעתיק הגרמני שלו, וזה מאפשר לקוראי גרמנית להבין כ־80% מהטקסט

יובל: אתה יכול לתת איזו דוגמה ספציפית?

נעם: לדוגמא העיתון הזה מוילנה, 1919, או הכריכה הזאת, או כתב העת הזה מברלין. אלה כמה דימויים שעל בסיסם עבדתי

צילומים: הארכיון של הספריה היהודית בציריך

צילומים: הארכיון של הספריה היהודית בציריך

נעם: אפשר לראות לדוגמה את ״טאג״ מווילנה ואת האופן שבו הוא נראה לגמרי כמו עיטורים של יגנדשטיל, או את הדימוי מברלין שברור שהוא מזכיר תחילה של מודרניזם ובאוהאוס. בכל אחד מהם האות העברית נשמרת כשלד, אבל האופן שבו היא מעוצבת כמעט מתעלם ממאפיינים קליגרפיים או מהמסורת של עיצוב האות העברית. האותיות נראות יותר דקורטיביות ומזכירות פוסטרים ורפרנסים שאפשר למצוא באותם באזורים בלטינית באותה תקופה

יובל: והפונטים שאתה עיצבת? מה אתה יכול לספר עליהם?

נעם: אפשר לראות בכפולה מתוך הספר של הפרויקט שמתייחסת ל״טאג״ מווילנה. אלו הם הקומפוננטים שחילצתי מתוך הדימוי המקורי ואיתם הרכבתי מחדש את יתר האותיות וכמובן גם את האותיות הלטיניות. הפונטים שעיצבתי, שלושתם הם פונטים לכותרות והם עוצבו יותר כניסיון טיפוגרפי לראות האם הדבר הזה בכלל אפשרי, והאם דרך פונטים אפשר לספר ולהעביר את הסיפור של שפה ותרבות.

birds

כל הפונטים כוללים את הפיצ׳ר שדיברתי עליו קודם והם כולם דו־לשוניים. אחד הדברים שניסיתי לשמר הוא אחידות בפרופורציות ובגבהים, ומרקם טיפוגרפי דומה בין הלטינית בעברית. אני חושב שבאמצעות השימוש הזה בחלקים, ועבודה ממש כמו לגו עם האלמנטים, עזרו לי להגיע לצורות לא צפויות אבל לשמור על אופי אחיד בין השפות השונות

יובל: אז במובן מסוים עשית מה שמעצבים שהגיעו לישראל מאירופה לפני 100 שנה עשו כשהם עיצבו אותיות, נכון?

נעם: אפשר להגיד שכן. המטרה היתה לשמור על האופי של הדברים כפי שהם אבל כן להביא את זה למקום יותר עכשווי ותוך כדי שימור של אותו סגנון ואווירה של אז

תערוכת הפרס בציריך

תערוכת הפרס בציריך

צילומים: הארכיון של הספריה היהודית בציריך

צילומים: הארכיון של הספריה היהודית בציריך

יובל: את הפרויקט הגשת לפני שנה, איך הוא – ואתה – התגלגלת מאז? ומה קורה בתואר השני ב־ecal?

נעם: בתואר השני אפשר להגיד שאני ממשיך באותו הכיוון ומנסה לראות את הקשר שבין טיפוגרפיה עברית ללטינית, אבל גם טיפוגרפיה באופן יותר אקספרימנטלי כדימוי חזותי ללא קשר לשפה. הפרויקט בזמן הזה הוגש לתחרות פרס העיצוב השוויצרי, תחרות שנערכת מדי שנה בשוויץ על ידי משרד התרבות השוויצרי והיא מוקדשת למעצבים שגרים בשוויץ מכל תחומי העיצוב.

הפרויקט עבר את כל השלבים והגיע עד לשלב האחרון והוא מוצג בימים אלה בתערוכה של התחרות בבאזל תחת הקטגוריה design research לצד כ־40 פרויקטים נוספים מקטגוריות שונות. כחלק מהפרויקט גם עיצבתי ספר שמרכז את כל תהליך המחקר ומעביר אותו באופן ויזואלי, ולקראת התערוכה והתחרות הוצאתי את הספר לאור בהוצאה עצמית והוא היום אפילו זמין לכל מי שמתעניין בפרויקט, בטיפוגרפיה או ביידיש

יובל: נייס. מה הלאה? יש תכניות? מתכוון להישאר בשוויץ בינתיים?

נעם: כרגע נראה שזה מקום טוב להשאר בו, בקיץ הבא אסיים את התואר השני כאן ואז נראה 🙂

יובל: יפה. מה עוד? משהו חשוב נוסף להגיד לפני שנפרדים?

נעם: אולי רק להגיד שהספר זמין עכשיו ויצא במהדורה מוגבלת ואפשר לרכוש אותו כאן

*כוכבית מייצגת שדות חובה

תגובה אחת

  1. רחלי

    מהמם ומרתק!!!! כל הכבוד על העיסוק העכשווי בשפה שכבר לא הרבה דוברים. רצה לקנות!!

Comments are closed.

הוסיפו תגובה
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden