כל מה שחשוב ויפה
לונאנה: יש יאק בכיתה. צילומים: סרטי נחשון
לונאנה: יש יאק בכיתה. צילומים: סרטי נחשון

יש יאק בכיתה: האושר נמצא בכפר הנידח בעולם

הסרט ״לונאנה: יש יאק בכיתה״, שצולם ללא חשמל באמצעות מצלמות עם סוללות סולאריות, מגולל את סיפורו של מורה מבהוטן שמגיע לכפר הנידח ביותר בעולם - ושם הוא מוצא את האושר

סרטו הראשון של הסופר והבמאי הבהוטני פאו צ׳וינינג דורג׳י ״לונאנה: יש יאק בכיתה״, הוא הסרט הראשון מבהוטן שהגיע למועמדות לאוסקר בקטגוריית הסרט הבינלאומי. ולא סתם: לסרט יש דופק חדש שפחות מוכר בקולנוע. אולי דווקא בגלל שצולם במקום נידח כל כך – בהיעדר חשמל, הסרט צולם במצלמות עם סוללות מוטענות מהשמש – הוא מצליח להביא סיפור ייחודי ועמוק וכולל בתוכו לא מעט נופים, פנים ודמויות שממשיכים ללוות אותנו הרבה אחרי הצפייה.

בהוטן היא אחת המדינות המבודדות ביותר בעולם, מדינה ללא מוצא לים בהרי ההימלאיה המזרחיים. הגבול שלה מצוי צפונית לטיבט ודרומית להודו, והמשטר שלה בנוי על מונרכיה חוקתית ובראש המדינה מלך (כיום מולך בה ג׳יגמה קיזר נאמגייל ואנגצ׳וק, כשהוכתר למלך בהיותו בן 17 בלבד). היא נותרה מדינה שמרנית שמקפידה על חוקי הדת הבודהיסטית. ככזו, מכריזה על עצמה האומה שהיא מרכז האושר הבינלאומי.

האושר האידאלי והערצת המורה או הגורו הם הבט חשוב בבודהיזם. בנושאים אלה עוסק הסרט, שנפתח בעיר הבירה טהימפהו – שאמנם סיגלה לעצמה חלק מהתרבות המערבית, אך התרבות בה עדיין שמרנית ונבדלת. דרך דמותו של אוגין (שראב דרג׳י), צעיר שנמצא לקראת השנה האחרונה שלו בהכשרה להוראה, חולם להיות זמר ולהגר לאוסטרליה, מנסה הבמאי לבחון מהו אותו אושר חמקמק, למה ההוראה אינה נחשקת כמו המוזיקה, ומספק לנו הצצה נדירה אל עולם חבוי.

אוגין המתגורר עם סבתו בטהימפהו, לא אוהב לקום בבוקר ולא מתחבר למקצוע ההוראה. למרות זאת, את הכשרתו במסגרת חוזה בן חמש שנים – שעליו הוא חתום בשירות המדינה – הוא כמעט מסיים. הוא ממשיך לקוות שיקבל אשרת כניסה לאוסטרליה ויפתח בקריירה של זמר. אלא שהגורל רץ מהר ממנו והוא צריך להעביר את השנה האחרונה של ההכשרה שלו בכפר הנידח ביותר בעולם – לונאנה. הוא נפרד מסבתו, זוגתו וחברו הטוב ויוצא למסע, שהוא גם מעין מסע חזרה לשורשים שהדחיק ולתרבות שדחק הצידה. על אף שלא ירפה מחלומו על אוסטרליה, סוף הסרט יעביר מסר צובט לב וחשוב מאין כמותו על מהותם של חלומות.

הסרט יוצא בישראל בטיימינג מושלם: בתקופה שבה נאבקים מורים על מעמדם ושכרם, ״לונאנה: יש יאק בכיתה״ הופך לסרט חשוב שמטרתו להחזיר לנו את ההבנה אודות כבודו, מעמדו ושליחותו של המורה

משמעות המילה לונאנה היא ״עמק שחור״, רחוק כל כך שקרן אור לא מגיעה אליו. הוא כל כך מבודד שעד היום לא מגיעים אליו חשמל או רשת סלולרית – תנאים שבגללם הייתה ההפקה תלויה לחלוטין באנרגיה סולרית. כשאוגין יוצא למסע, הוא יוצא חסר חשק, ציני וללא אנרגיות ספורטיביות מספקות כדי לצלוח אותו. את אוגין חסר המוטיבציה מלווה במהלך המסע והאתגרים הפיזיים מיצ׳ין (אוגין נורבו להנדופ), תושב לונאנה, איש פשוט ולב רחב. בבואו של אוגן מקבל את פניו ראש הכפר, אז׳ה, יחד עם כל 56 תושבי הכפר.

אלא שלצד הכבוד הגדול שחולקים לו, בבית הספר הנידח בעולם אין תנאים בסיסיים כדי ללמד. המקום מוזנח, אין לוח ויש מחסור בציוד כמו ניירות וכלי כתיבה. המחסור הזה מוציא מאוגין את היצירתיות, בעוד שתמימות הילדים והתלהבותם מהלימודים מחזירות אליו את תחושת השליחות. כאשר פם זם, הילדה בעלת הפנים התמימות, קוראת לו לבוא ללמד אחרי איחור של חצי שעה, הוא לא יכול לסרב.

בכפר הוא פוגש גם את סלדון (קלדן לאמו גורונג), אישה צעירה ויפהפייה בעלת קול מהפנט ששרה בגבעות. היא שרה לכל היצורים החיים, לאלים ולרוחות בעמק, כמו שהעגורים שחורי הצוואר שרים – ללא דאגה מי שומע או מה אחרים חושבים. בהמשך היא תלמד את אוגין את שיר רועה היאק, ואף תשיג לו יאק במיוחד לכיתה, מכיוון שהגללים המיובשים שלו משמשים לשימושים שונים ונחוצים.

הסרט צולם בבית הספר אמיתי בכפר לונאנה, הממוקם על הרי הקרח בהימלאיה ושוכן בעמק בין ההרים הגבוהים בעולם. אפשר להגיע אליו רק באמצעות טרק רגלי שאורך שמונה ימים – מה שאכן עשו כל אנשי צוות הצילום של הסרט. הסרט מצליח לגבש קונספט וויזואלי מרהיב ביופיו, שמזכיר לפעמים סרטי טבע. ניכר שהמצלמה צדה ללא מאמץ מלאכותי רגעים נדירים בעוצמתם. הצלם ג׳יגמה טנזינג ראוי לכל שבח ולתפקידים הראשיים בסרט לוהקו רבים מבני המקום החיים בהרים – מה שהופך את המפגש עם המקום לכמעט תיעודי ועוצמתי עוד יותר.

birds

עם זאת, הדרמה בסרט חלשה. יש תחושה של תרכובת מסרים ורעיונות ושל סרט מופשט, שהוא בעיקרו מניפסט רוחני שנעים לעין ולאוזן אך לא מצליח להבנות היטב את הסיפור הקולנועי. אולי האיפוק הזה יפה, אולי זה חלק מהשפה, ועדיין – משהו בנקודות הדרמטיות נותר רופף.

הסרט השקט יחסית יוצא בישראל בטיימינג מושלם: בתקופה שבה נאבקים מורים (ובצדק) על מעמדם ושכרם, ״לונאנה: יש יאק בכיתה״ הופך לסרט חשוב שמטרתו להחזיר לנו את ההבנה אודות כבודו, מעמדו ושליחותו של המורה. ״צריך להתייחס למורה בכבוד כי המורה יכול לגעת בעתיד שלנו״, אומר אז׳ה ראש הכפר ברגע מסוים בסרט. ״את זה אף אחד לא אמר לנו כשלמדתי הוראה״ משיב לו אוגין.

כשנוסחה לראשונה החוקה הבהוטנית היא קבעה שמטרת הממשלה היא לספק אושר לאזרחים. אם האזרחים לא יהיו מרוצים – לממשלה אין זכות קיום. כשאוגין עוזב את הכפר לפני עונת השלגים ויוצא להגשים את החלום הישן שלו להגיע לאוסטרליה, הוא לא יודע שברגעים האלה, בסוף העולם – הוא למעשה מצא את האושר. אנחנו נבין את זה איתו ברגע קטן ושובר לב, דווקא בשוט האחרון של הסרט.


לונאנה: יש יאק בכיתה
בימוי: פאו צ׳וינינג דורג׳י
110 דקות, בהוטן, 2022
3.5 כוכבים

*כוכבית מייצגת שדות חובה

תגובה אחת

  1. שולמית נוס

    לכו לצפות בסרט לואנה, מרגש ומקסים, הלכתי לצפות בעקבות הכתבה ולרגע לא הצטערתי.

Comments are closed.

הוסיפו תגובה
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden