כל מה שחשוב ויפה
מאיה מאי, גדר ההפרדה, המחלקה לעיצוב תכשיטים בשנקר. צילום: שלומי בר טל
מאיה מאי, גדר ההפרדה, המחלקה לעיצוב תכשיטים בשנקר. צילום: שלומי בר טל

בוגרים 2022 // עיצוב תכשיטים

גדר ההפרדה, זכרונות מודחקים ומאניה דפרסיה הם בין הנושאים שהעסיקו את בוגרי המחלקות לעיצוב תכשיטים בבצלאל, בשנקר ובתל חי. 7 פרויקטים בולטים

מאיה מאי | גדר ההפרדה 

מאיה מאי מהמחלקה לעיצוב תכשיטים בשנקר מבקשת להעלות את המודעות לסוגיית גדר ההפרדה, בעזרת התכשיטים שעיצבה ושובצו במיצב שנדמה כחלק מגדר ההפרדה. מאי נותנת ביטוי לקושי ולגזענות כלפי אלו שחיים בצד הלא נכון של הגדר, כש‏״כל תכשיט מעביר סיפור ומשקף קושי ומוגבלות של אותם אנשים שחיים מעבר לגדר״: לב חצוי, כדורגל שאי אפשר לשחק בו, מפתח לבית שהיה ואיננו עוד.

מאיה מאי, גדר ההפרדה. צילומים: מ״ל

מאיה מאי, גדר ההפרדה. צילומים: מ״ל

 

View this post on Instagram

 

A post shared by Portfolio (@prtfl.co.il)


דניאל בלאק | פעקלאך 

דניאל בלאק מהמחלקה לצורפות במכון לאמנויות בתל חי אומרת שכל אחד סוחב משא, צרור זכרונות ורגעים, חבילה רגשית שלא תמיד נעים לפתוח: ״מיכל מאפשר לשאת בתוכו, לשנע ממקום אחד לאחר. שריון נוצר כדי להגן מן החוץ, בשני המקרים המשקל מהווה חיסרון״. התכשיטים שעיצבה הם מכלים משוריינים לזכרונות מודחקים, בעלי מנגונים מכניים מורכבים ומפתיעים, ש״מתהפכים, מתפרקים, דוקרים ושומרים על הפנים, מרחיקים את החוץ״.

דניאל בלאק, פעקלאך. צילומים: דרור מילר

דניאל בלאק, פעקלאך. צילומים: דרור מילר


קלודט נאסרללה | ای كلیو Welak Ya! 

נשים נתפסות חלשות יותר מגברים בפן הפיזי, אומרת קלודט נאסרללה מהמחלקה לצורפות ואופנה בבצלאל: הן חשופות לאלימות מכל סוג, בכל עת ובכל מקום. בתגובה לכך נאסרללה עיצבה סדרת תכשיטים שמתפקדת כאביזרי מעבר המעצימים את תחושת השליטה והביטחון של הלובשת, בעולם שבו לגברים יש עליונות.

מצד אחד האביזרים משרתים את מלחמת הישרדות של האישה בעולם, ומהצד האחר, הם כעין ״מגברים אירוטיים״. את התכשיטים עונדים על גב כף היד והם מסוגלים להפתיע בשליפת כלים חדים במצבים של איום. הם מעוצבים במטרה להשתנות ולהתארך: השינוי קורה באמצעות מנגנונים מכניים פשוטים שמופעלים על ידי תנועת כף ידה של לובשת.

קלודט נאסרללה | ای كلیو Welak Ya! צילומים: הילה חן

קלודט נאסרללה, ای كلیو Welak Ya! צילומים: הילה חן


birds


מור קרולינה ברגר | H2 sOul 

מור קרולינה ברגר מהמחלקה לעיצוב תכשיטים בשנקר עוסקת במפגש בין גוף לנפש ובשאיפה הנמצאת אצל כולנו לאיזון ביניהם. היא התמקדה בתפקיד המים בגוף, באיברים המכילים אותם ובצינורות המובילים אותם, על מנת לטהר ולאזן את המערכות בגוף, ״בדומה לפעולת המים עבור הנפש״. 

קולקציית התכשיטים שעיצבה מתייחסת לאיברים הפנימיים המקיימים תפקיד מהותי באיזון המים בגוף, מבטאת את החיבור בין הפיזי למנטלי, ועוסקת במערכת היחסים בין פנים וחוץ. ״על ידי חשיפת הצד הרגשי והפיכתו לגלויי, החומר המוחשי הופך לייצוג רגשי של הנפש המסתתרת מתחת לגוף״.

מור קרולינה ברגר, H2 sOul. צילום: שי פרנקו

מור קרולינה ברגר, H2 sOul. צילום: שי פרנקו

צילומים: שלומי ברנטל

צילומים: שלומי ברנטל


רות קלר | מטא־מיינד

רות קלר מהמחלקה לצורפות ואופנה בבצלאל עוסקת ביכולת האנושית לשלוט ולנהל את התודעה והמחשבה. היא חקרה תופעות של שינוי הגדרות ודפוסי התנהגות המושפעים מהיכולת לשלוט במחשבה, ובאמצעות שליטה זו לחתור גם לשינוי במציאות. את התופעות הללו ואת הקונפליקט שנוצר היא מבטאת ברמה העיצובית באמצעות מתח בין חומרים וצורות, קווים מסות ומשקל. מרכיבים פורמליסטים אלה בממשקים עם הגוף ובינם לבין עצמם, מחדדים מבחינתה את השאלות שעולות מסוגיות אלו.

רות קלר, מטא־מיינד. צילומים: הילה חן

רות קלר, מטא־מיינד. צילומים: הילה חן


פאטמה שקיראת | דימויים וריחות מהעבר

פאטמה שקיראת מהמחלקה לצורפות ואופנה בבצלאל עיצבה ויצרה מזכרות משפחתיות שמנכיחות ערכים וזכרונות, מראות וריחות שספגה בבית סבה וסבתה. ביתם היה המקום החמים שבו נאספה המשפחה בשנות ילדותה, והוא מלא בזכרונות ובחפצים ששימשו לה כהשראה. הבית נושא ערך רגשי רב עבורה מכיוון שזה היה המקום שבו לראשונה התיישבה משפחתה, בדווית במקור; כיום בית זה קיים רק בזכרון. לאחר ששקיראת נישאה, ילדה והקימה משפחה חדשה, היא רוצה לייצר לילדיה ולמשפחתה סדרה של תכשיטים ״מחבקים״ שיספרו וינצרו את זכרונותיה, את געגועיה ואת שייכותה, ויעבירו אותם הלאה.

פאטמה שקיראת, דימויים וריחות מהעבר. צילומים: שליו אריאל

פאטמה שקיראת, דימויים וריחות מהעבר. צילומים: שליו אריאל


עדן שפינר | רווחה נפשית מול הפרעה נפשית

עדן שפינר מהמחלקה לעיצוב תכשיטים בשנקר עוסקת באנשים שעברו (ועוברים) בחיים מסע שלוקח אותם עד הקצה. ״הדרך לאיזון עוברת דרך משברים, תהומות ולעיתים גם עליות תלולות״, היא אומרת; במתח שבין הקצוות, רווחה מול הפרעה, בתוך חוויה אישית. שפינר נחשפה לקצוות של מאניה דיפרסיה, ובחרה לעבוד עם צמר־פלדה המקיים את אותם ניגודים. דרך העיבוד החומרי היא מייצרת מהקצוות, וממה שביניהם, אוביקטים המשמשים כמגן פיזי ונפשי ומקיימים סדר וארגון מול כאוס.

עדן שפינר, רווחה נפשית מול הפרעה נפשית. צילום: שי פרנקו

עדן שפינר, רווחה נפשית מול הפרעה נפשית. צילום: שי פרנקו

צילומים: שלומי ברנטל

צילומים: שלומי ברנטל

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden