כל מה שחשוב ויפה
אליסיה שחף בגלריה בבארי
אליסיה שחף בגלריה בבארי

״כלוב הצלעות״ בגלריה בארי

פורטפוליו Promotion: בתערוכת יחיד חדשה בגלריה בארי אליסיה שחף מציגה צילומים פואטיים של פרחים נבולים, זרעים, ענפים ועלים שאספה אליה בטיולים יומיומיים בתקופת הקורונה

״כלוב הצלעות״, תערוכת היחידה של אליסיה שחף (אוצרת: סופי ברזון מקאי) וספר האמנית המלווה אותה, נולדו בתקופת הקורונה. גרעינה התהווה בטיולים יומיומיים עם הכלבה שלה סביב הבית, אז אספה שחף לביתה יצירי טבע – פרחים נבולים או מתמתחים, זרעים פוקעים, ענפים מתכלים, עלים מתפזרים. בטקס מאגי אספה שחף את תושבי הגן. על רקע שחור ובאור טבעי צילמה אותם.

הצמחים שלה הם לא ייצוג בוטני, מוצג לשימור או מחקר, אלא יצור אחר, בן כלאיים. בכוח מבטה הגופים הופכים לבשר חי. גוף מתכווץ, מזדקן, מתפתל, מבקש להיעלם לתוך עצמו, להיסגר ולא להיפתח שוב, מחפש להיראות בקצותיו הפרומים כתחרה, להיות ראוי למבט, מגיר את תכולתו, מתפרש בעונג, מסיים את חייו, נולד מחדש.

birds

הטבע עבור שחף הוא נקודת אחיזה טובה לקצות אצבעות כואבות מטיפוס, סוכן סמוי של ריפוי כאבים וכמיהות. הצילום שלה מבקש לחזור לשורשים יציבים של מעשה צילומי ושימוש באור, כתגובה לשטח ההפקר המשובש בתוכו מצאה את עצמה וממנו הייתה צריכה לחלץ את עצמה.

לצד הסדרה הבוטנית מלווים את התערוכה חלקי טקסט. משפטים קצרים, מחשבות לא גמורות, זרמי תודעה פרומים. כל אלו מרכיבים מבט סקרן, בוחן, או מגשש אל מול מורשת השושלת הנשית והמשפחתית שלה. בתערוכה זו שחף משוחחת ומתעמתת עם זיכרונות רדומים, שאלות של זהות, מקורות, מיקוד והתפזרות, מציאת דרך ואובדנה, השלת עורות ופרישת כנפיים רטובות לייבוש בקרני השמש.


אליסיה שחף | כלוב הצלעות
אוצרת: סופי ברזון מקאי
הגלריה בבארי
פתיחה והשקת ספר האמנית: 6.8; מפגש פתוח עם האמנית והאוצרת: 12.8; שיח גלריה: 27.8, 12:00
נעילה: 3.9

*כוכבית מייצגת שדות חובה

הוסיפו תגובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden