הרשימה המשותפת // 10.11.22
נורי בילגה ג׳יילן בגלריה עשוש
״אקלימים״ – תערוכה רטרוספקטיבית לבמאי הטורקי נורי בילגה ג׳יילן, מוצגת בגלריה עשוש ביישוב צוקים שבדרום. התערוכה, שהיא גם אירוע השיא של המהדורה השנתית של פסטיבל הסרטים הבינלאומי בערבה 2022, תציג אסופה של תשעה מצילומיו הגדולים של ג׳יילן שהוטסו במיוחד מהאוסף שלו באיסטנבול.
ג׳יילן נחשב לאחד מגדולי במאי הקולנוע הפעילים היום, וכמו כן הוא צלם אמן בעל קרדיט בינלאומי. התערוכה מציגה מבחר רחב של נופים שתיעד ג׳יילן. בתצלומיו כדור הארץ עצמו מבקיע אל תחומי הנוף השגרתי: הסביבה שמוצעת לצופה כתמונת נוף, בה בעת מגלמת את יחסינו אל העולם, כפי שהוא מתבטא בקיומנו שלנו כחלק מהטבע.

זמן עומד מלכת בגלריה זוזו
התערוכה הקבוצתית ״זמן עומד מלכת״ תפתח מחר (שישי 11.11) בגלריה זוזו בעמק חפר (אוצרת: רותי חינסקי אמיתי). התערוכה מצליבה בין עבודות מסוגת טבע דומם שנוצרו במגוון תחומי מדיה, לבין המסורת האמנותית המערבית המתמשכת של הציור הפיגורטיבי־ריאליסטי.
מדוע בוחרים אמנים ישראלים עכשוויים באלטרנטיבות אמנותיות אלו, הזרות לאמנות הישראלית המושתת על המודרניזם? כיצד קורה שדווקא מגמה זו של הריאליזם הפיגורטיבי, שמהדהדת מאוד את המקורות החזותיים העשירים ומאגר הסמלים של האמנות והחשיבה האירופית שנעדרו מהאמנות הישראלית, מתבססת בהדרגה כתופעה בפני עצמה ותובעת את מקומה בשדה האמנות המקומי? משתתפים.ות: שירה אבידור, סימון אג׳יאשווילי, אירה אדוארדובנה, קובי אסף, אסנת בן דב, מיכל ליברמן, רוני לנדה, דוד ניפו.

אסנת בן דב, ענבים ירוקים. צילום: מ״ל

קובי אסף, ציפרלקס. צילום: מ״ל
ארקדיה: האם יש גן עדן? במוזיאון ישראל
התערוכה ״ארקדיה: האם יש גן עדן?״ תפתח היום (10.11) במוזיאון ישראל (אוצרת: שלומית שטיינברג). בתערוכה מוצגים ציורים, רישומים, הדפסים ופסלונים מהמאה ה־16 ועד ראשית המאה ה־20. חלקם נוצרו בידיהם של אמנים שנדדו מארצות מוצאם הצוננות במערב אירופה אל דרום איטליה שטופת השמש – ערש המיתולוגיה הקלאסית – וראו בנופיה המוריקים, בסגנון החיים הפשוט של תושביה ובדרכי עבודתם המסורתיות את ה״ארקדיה״ שבדמיונם.
ארקדיה, חבל ארץ ביוון, שלפי המיתולוגיה נוסד בידי צאצאיו של ארקאס, בנם של זאוּס אבי האלים והנימפה קליסטוֹ, תואר בספרות ובאמנות האירופית מהמאה ה־16 ואילך כארץ דמיונית עתירת מים וצמחייה, שבני האדם חיים בה בהרמוניה, בשקט ובשלווה יחד עם אלים, בעלי חיים ויצורי כלאיים מיתולוגיים; מושא געגועים לעולם בלי מלחמות, מחלות, זקנה ועוני, שאינו שונה במהותו מן הכמיהה האוניברסלית לגן העדן האבוד.

צילום: מוזיאון ישראל, ירושלים – אדם רייך, ניו יורק

צילום: מוזיאון ישראל, ירושלים – אלי פוזנר
קבוצת פדארט בגלריה בנימין
התערוכה ״א־ויטרובית״ של האמניות בנות קבוצת פדארט מוצגת בגלריה בנימין (אוצרת: קרין מנדלוביץ). פֵדאָרט היא קבוצת למידה ויצירה של נשים אמניות, המתמקדת בהעלאת מודעות פמיניסטית ואקטיביזם בשדה האמנות באמצעות כלים חזותיים, וחברות בה אביגיל ארנקרנץ, גלי חכמון, זוהר ברוריה ברנדס, לילך מרקמן, מיכל בלייר, נעמי וילנר, ענבל כהן חמו וענת רוזנסון בן־חור.
התערוכה היא ביטוי לתהליך חיפוש מתמשך של האמניות אחר מקומן בעולם כנשים וכקבוצת אמניות שפועלות יחד. כל אחת לחוד, ויחד כקבוצה, הן בוחנות את המגדר וגבולותיו ואת נקודת המבט הפמיניסטית על שלל גווניה בהקשרי החיים השונים: אמהות, ילדות, אל־הורות וזקנה. בעבודותיהן עולה ההתמודדות עם הגוף הנשי הדינמי והמשתנה והפוטנציאל הגלום בו – בין היכולת ליצור חיים, להיות אוביקט מיני, אוביקט של תשוקה לבין התמודדות עם סרטן השד ומוות.

האישה הויטרובית, קבוצת פדארט. צילום: ענבל כהן חמו

זוהר ברנדס, pattern of fat

אביגיל ארנקרנץ, Oli
רות אדלר בגלריה ויטרינה
תערוכת היחיד של רות אדלר, ״דרך הבד״ תפתח ביום רביעי (16.11) בגלריה ויטרינה במכון טכנולוגי חולון (אוצרת: דליה מנור). מראשית דרכה כיוצרת אדלר פועלת על התפר שבין אמנות ועיצוב. בתערוכה הנוכחית, שבה מוצגות עבודות הטקסטיל שלה מחמש השנים האחרונות, היא מפגישה את חומר הגלם האהוב עליה – בדים – עם תפיסה ציורית מופשטת בתוספת טכניקות שונות מתחומי הציור וההדפסה. הבדים במגוון טיפוסים: מודפס או חלק, מבריק או מט, בצבע זוהר או בהיר – משמשים ככתמי צבע באמצעותם ועליהם היא יוצרת את ציוריה. רות אדלר הגיעה לעיצוב טקסטיל עם חופש של ציירת וחזרה לציור עם כלים של מעצבת.

רות אדלר, חולצת ליפטי סברס, 1989. צילום: ג׳סי מילנס

רות אדלר, חולצת ליפטי נגב, 1987. צילום: ג׳סי מילנס
מכירת ההתרמה השנתית של גלריה מאיה
מכירת ההתרמה המקוונת השנתית של גלריה מאיה, Maya’s Benefit, תתקיים בפעם השלישית בשבוע הבא (17-21.11). למשך חמישה ימים בלבד יפעל אתר מכירת ההתרמה שבו אפשר יהיה לרכוש ולהיחשף למאות יצירות של מיטב האמנים והאמניות בישראל – אמנים ותיקים ובכירים לצד קולות חדשים ומבטיחים.
הגלריה מזמינה את הקהל לתמוך באמנות מקומית וביצירה עצמאית, להפיח תקווה בקיומה ובפריחתה של אמנות עכשווית ובמפעלי תרבות בישראל, ולהתחדש ביצירה מקורית. מכירת הסתיו של גלריה מאיה מאפשרת את פעילותה השנתית כעמותה ללא מטרות רווח.

גיא ניסנהויז, מערת מים. צילומים: מ״ל

דיאנה קוגן, טבע דומם עם ספר אמנית על שטיח

טל ירושלמי
רות אדלר בגלריה ויטרינה
תערוכת היחיד של רות אדלר, ״דרך הבד״ תפתח ביום רביעי (16.11) בגלריה ויטרינה במכון טכנולוגי חולון (אוצרת: דליה מנור). מראשית דרכה כיוצרת אדלר פועלת על התפר שבין אמנות ועיצוב. בתערוכה הנוכחית, שבה מוצגות עבודות הטקסטיל שלה מחמש השנים האחרונות, היא מפגישה את חומר הגלם האהוב עליה – בדים – עם תפיסה ציורית מופשטת בתוספת טכניקות שונות מתחומי הציור וההדפסה. הבדים במגוון טיפוסים: מודפס או חלק, מבריק או מט, בצבע זוהר או בהיר – משמשים ככתמי צבע באמצעותם ועליהם היא יוצרת את ציוריה. רות אדלר הגיעה לעיצוב טקסטיל עם חופש של ציירת וחזרה לציור עם כלים של מעצבת.

רות אדלר, חולצת ליפטי סברס, 1989. צילום: ג׳סי מילנס

רות אדלר, חולצת ליפטי נגב, 1987. צילום: ג׳סי מילנס
















