כל מה שחשוב ויפה
מזויפות. צילומים: נטפליקס
מזויפות. צילומים: נטפליקס

מזויפות: האם אפשר בכלל לסמוך על מישהו עד הסוף?

זוג חברות טובות בתיכון מסתבך עם החוק בעקבות עסק להכנת תעודות זהות מזויפות שהן מקימות. כשהעניינים מסתבכים עולה השאלה מהו הדבר הזה שאנחנו קוראים לו ״האמת״

הסדרה ״מזויפות״ (נטפליקס) עוקבת אחרי זוג חברות טובות בתיכון. הראשונה היא זואי (אמיליה ברנק), תלמידה רצינית שרוצה להתקבל לקולג׳ טוב. השנייה, רבקה (ג׳ניפר טונג), היא הבחורה המגניבה של התיכון שמבלה במסיבות כל הלילה ומכירה את כל סוגי האלכוהול. הן מכירות יחד מגיל צעיר, ועד כמה שנראה שהן חברות טובות, לעיתים נדמה שהן נשארות יחד רק בגלל הקרבה ביניהן. ובהמשך, גם בגלל שהן מסתבכות עם החוק בעקבות עסק להכנת תעודות זהות מזויפות שהן מקימות.

הסדרה מסופרת משתי נקודות מבט שונות. פרקים אחדים מסופרים מנקודת המבט של זואי ופרקים אחרים מנקודת המבט של רבקה. בדרך זו הצופים מקבלים את שתי הפרספקטיבות של הסיפור, ואפשר לראות אלו חלקים כל אחת מחליטה לעדן או להשמיט מסיפורה לפי הסיפור של האחרת. כך אנו נחשפים יותר לאישיות ולמניעים שלהן בהקמה של העסקה הלא־חוקית שלהן.

המעבר בין נקודות המבט השונות לאורך הסדרה מעורר חוסר אמון כלפי השתיים. למרות שפרטים מסוימים מסיפור של אחת מושלמים דרך הסיפור של האחרת, האם אפשר לסמוך על השלמת פרטים זו? האם אנחנו יודעים את האמת כמו שהיא התרחשה, או שזו הדרך של המספרות להאיר אחת את השנייה באור שהן בוחרות?

הצופה תמיד נמצא במצב שבו הוא לא יכול לסמוך על הסיפור שמוצג בפניו. אבל הן מעוררות את הרצון להאמין להן ולסיפור שלהן כשהן מנסות לחשוף פרטים שנראו משונים בסיפורים אחת של השנייה. אנחנו רוצים להאמין לזואי כשהיא אומרת שרבקה שכנעה אותה להתחיל עם העסק הלא חוקי שלהן. אבל אז רבקה מתחילה לספר את הסיפור ונוצר ספק קטן האם היא זו שגררה אותן לתוך עולם הפשע.

זואי ורבקה נהנות מהעסק הלא־חוקי שלהן לפרק זמן מסוים, ומרוויחות סכומי כסף שבני 17 יכולים רק לחלום עליהם. נראה שהן אפילו חמקו מהמשטרה, אבל כשהעניינים מסתבכים והן עלולות להיתפס, לאחר שאיבדו תיק עם תעודות זהות מזויפות, שוב מתעוררת השאלה מי במת הייתה אחראית לכל העניין מההתחלה: מי מהן משקרת ועל מה בדיוק.

הספק המתמשך הזה באמינותן של הדמויות מעורר את השאלות האם אפשר בכלל לסמוך על מישהו עד הסוף? האם הסיפור שאדם מספר לנו הוא האמת או שהוא עיוות דברים בסיפורו כדי שנראה אותו, או אדם אחר, בדרך שבה הוא רוצה שנראה אותו? מהו הדבר הזה שלו אנחנו קוראים האמת?

birds

הסדרה מעמידה למבחן את ההנחה שיש אמת סובייקטיבית, שתלויה בנקודת המבט של המספר. במקרה זה אף פעם אין סיפור אחד ברור שאפשר לקרוא לו האמת, אלא סיפורים רבים שיחד מרכיבים את מה שאפשר לקרוא לו המציאות. דרך כל הסיפורים השונים של הדמויות, של זואי, רבקה ולעיתים גם של פושע שאיתו הן משתפות פעולה, הצופה מרכיב לעצמו רצף מסוים של עלילה, שלה הוא יכול לקרוא הסיפור האמיתי מאחורי כל אותן נקודות מבט. אך מכיוון שהסיפור כל הזמן משתנה ומתפתח בהתאמה לפרספקטיבה של הדמויות השונות, הצופה לא יכול לדעת עד הסוף האם הסיפור שלו הוא קורא הסיפור האמיתי באמת קרה או לא.

אם פילוסופיה זו של ״האמת היא בעיני המתבונן״ מתקיימת בעולמנו, מה זה בדיוק אומר על החברה שלנו? האם אנחנו יכולים לסמוך על האנשים סביבנו שיוכלו לספק לנו סיפורים כנים ואמיתיים על המתרחש בעולם? והאם אנחנו יכולים לסמוך רק על עצמנו כדי להבין את המציאות האמיתית המסתתרת מול עינינו בתוך סיפורם של אנשים אחרים, ואפילו בתוך הסיפור שאנחנו בוחרים לספר לעצמנו?

בסוף הסדרה זואי ורבקה נאלצות לחשוף את השקרים שלהן, את האופן שבו עיוותו את הסיפורים שלהן. וכמו זואי ורבקה, בסופו של דבר גם אנחנו צריכים להתמודד עם ההשלכות של הסיפורים שלנו, להיות כנים בנוגע לדברים ששיקרנו לגביהם והפכו את המציאות למשהו אחד, אך התעלמו מהאופן שבו היא באמת מתרחשת. וכשהרגע הזה יקרה, כשהסיפורים שלנו יתנגשו בסופו של דבר עם המציאות, האם נוכל לעמוד מול ההשלכות של זה?


מזויפות
יוצר: דוד טורקו
ארצות הברית, 2022
4 כוכבים

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden