Solastalgia: עדן הרמן רוזנבלום יוצרת בהשפעת הגירה אקלימית

יובל: הי עדן, בוקר טוב, מה שלומך?

וברכות לקראת התערוכה Solastalgia שתיפתח בבית האמנים בתל אביב. נראה לי שאין ברירה אלא להתחיל במשמעות של שם התערוכה

עדן: התערוכה שואפת לקיים דיון על הקשר המורכב שבין טבע לאדם, ובמיוחד בעקבות משבר האקלים שהולך ומתעצם. Solastalgia הוא מונח שטבע פעיל הסביבה האוסטרלי גלן אלברכט (Glenn Albrecht) לפני כ־20 שנה. המילה משלבת שני מונחים: Solacium, שמשמעותה נחמה, ו־Algia, שמשמעותה כאב/סבל/אבל.

פירוש המונח הוא מצוקה רגשית שנחווית בעקבות שינוי לרעה של סביבת המגורים בשל כוחות בלתי נשלטים או הגעגוע לאותה סביבה, לאחר ההכרח לעוזבה. ובמילים פשוטות הוא עוסק בנושא של הגירה אקלימית

יובל: תני דוגמה להגירה אקלימית?

עדן: דוגמה להגירה אקלימית קיימת באזור הדלתא (נהר המקונג) בוויטנאם. זה מרחב חקלאי שעוסק בגידול חקלאי כגון אורז, פירות ים. כתוצאה משינויים שחלים שם כמו בתים צונחים בגלל הצפות, ארועי בצורות תכופות ומליחות מים בקו החוף שאינה מאפשרת יותר את הגידולים המסורתיים.

כל התופעות הללו מאלצות את התושבים לנדוד ולחפש אוכל, עבודה, ומגורים. זו תופעה שמתרחשת בכל העולם. ב־2016 האו״ם הכריז על תופעה זו שהולכת ומעצימה, ההתחממות הגלובלית מהפשרת הקרחונים ועלית פני הים ועד להצפות בדלתא בוויטנאם

יובל: אז איפה זה תופס אותך, מה גורם לך ליצור אוביקטים – שהם תכשיטים? עבודות אמנות? – בהשראת או בהשפעת התופעה

עדן: זה מתחיל מהחוויה האישית שלי. בגיל צעיר היגרתי לארץ. תופעה שטילטלה אותי מאד ומכאן אני מזהה את אותם סימפטומים שאני חוויתי באופן אישי ומתקיימים מסביבי בעולם. התחלתי את דרכי כמעצבת, אם זה תכשיטים ואם זה אוביקטים.

בתערוכה הזו הרגשתי צורך לנתק את השימושיות של האוביקט על מנת להעביר את הרעיון. מזה כחמש שנים הפכתי את הסטודיו שלי לסטודיו ירוק; זאת אומרת שאני לא משתמשת בחומרים לא ידידותיים לסביבה, וזאת לאחר מחקר על חומרים ותהליך המחזור שלהם. לכן לא אוכל להגיד בבירור מה התחיל קודם השפעה או השראה

יובל: הבנתי. אז מה את מציגה בתערוכה?

עדן: בתערוכה מוצגות שלוש סדרות של עבודות, שמדברות על שלוש תופעות טבע: הפשרת קרחונים בצורה מואצת, נדידה וקריסת החופים לאורך מישור החוף.

סדרת wrecking globe עוסקת בהפשרת הקרחונים שהובילו אותי ליצור רעשנים על ידי גידול קריסטלים על שלד ברזל. בעת הפעלת הרעשן על ידי כדורי הרס שפוגעים בגבישים והורסים את עצמם. זה תהליך המדמה את מעשה ידי האדם להריסת המקום שבו הוא חי. העבודה כוללת וידאו־ארט ואוביקטים פיזיים.

אני לא מרגישה מחויבת לדיסציפלינה מסוימת. חשוב לי להעביר את הרעיון בצורה הכי מדויקת, אם זה בווידאו־ארט או במנגנונים מכניים, ואם זה בשילוב חומרים מנוגדים אחד לשני. אני משערת שאפשר לזהות את הרקע הצורפותי שלי בעבודות שלי. לשמחתי אני שייכת לתקופה שמאפשרת גמישות במעבר בין דיסציפלינות

סדרה נוספת, tumble world, עוסקת בתופעת ההגירה והנוודות ובחוסר הוודאות המאפיין תהליכים אלו. סדרה זו נוצרה בהשראת צמח הגלגל בשם ״מלחית אשלגנית״ שמתנתקת משורשיה ומתגלגלת עם הרוח לפיזור זרעיה. שיחים אלו אמורים להתגלגל ולהפיץ את זרעיהם הלאה. בפועל השיחים הללו מגיעים ונעצרים בגדרות מעשי ידי אדם ולא מגיעים ליעד שלהם.

סדרת sad stone עוסקת בנושא של חופי הים ושינוי תצורת החוף. אבני הכורכר נאספו לאחר קריסת צוק בים ליד מקום מגורי. בסדרה זו אני עוסקת בתהליך של ריפוי והחלמה. שילבתי בין אבני הכורכר המחוררות על ידי הרוח והמים ושיבצתי פנימה עבודת פילגרן (טכניקת צורפות מסורתית) בנסיון לאחות ולהאדיר את האבן

יובל: אז מעניין אותי לשאול על טיבם של האוביקטים: בטקסט התערוכה את כותבת שאת אמנית הפועלת בתחום הצורפות העכשווית. לא שהגדרות מאוד חשובות לי, אבל מעניינות אותי ההתכווננות ונקודת המוצא

עדן: האמת, יובל, כשעולה לי מחשבה אני לא מרגישה מחויבת לדיסציפלינה מסוימת. חשוב לי להעביר את הרעיון בצורה הכי מדויקת, אם זה בווידאו־ארט או במנגנונים מכניים, ואם זה בשילוב חומרים מנוגדים אחד לשני על מנת לחזק את הקונטרסט שקיים בנושא שבו אני בוחרת. אני משערת שאפשר לזהות את הרקע הצורפותי שלי בעבודות שלי. לשמחתי אני שייכת לתקופה שמאפשרת גמישות במעבר בין דיסציפלינות

יובל: ספרי קצת על הרקע שלך לטובת מי שלא מכיר.ה

עדן: בחרתי את עולם הצורפות כי כך הצורף נמצא ליד שולחנו וכל עולמו סביבו. התחלתי את דרכי כשוליה לצורף פילגרן (חיים לוי) ואז התחלתי ללמוד בבצלאל תואר ראשון בצורפות. לתואר השני בעיצוב תעשייתי הגעתי בוגרת יותר עם הבנה שחשוב לי לעבוד כצוות, לעומת העבודה של הצורף הנעשית בבדידות. בתערוכה הזו חשוב לי לציין שהרגשתי עטופה בצוות מקצועי וחברי

יובל: אז את האוביקטים שאת מציגה בתערוכה אפשר לענוד על הגוף? או שזו לא המטרה?

עדן: האוביקטים אינם ענידים והמטרה היא לעורר במבקר חוויה רגשית הקשורה לקורה מסביבו בעולם

יובל: אז אני חייב לשאול: את אופטימית?

עדן: אני חברה במועדון קיאקים הנקרא אופטימיסט. אז איך אפשר שלא?

יובל: אהבתי… מה עוד? משהו חשוב נוסף להגיד לפני שנפרדים?

עדן: אני רוצה להוסיף שמה שמרגיע את החששות שלי זו היצירה בכל חומר שהוא, וחשוב לי לציין את האוצרת המקצועית והמעורבת ורד בבאי וצוות חברים כשרוניים ומפרגנים, וכמובן לבני המשפחה שלי שמכילים ומייעצים

---

עדן הרמן רוזנבלום | SOLASTALGIA
אוצרת: ורד בבאי
בית האמנים, אלחריזי 9, תל אביב
פתיחה: 29.12; נעילה: 21.1