דנה לב לבנת בגלריה במכללת אורנים

lifeinthedorms# – תערוכה לאמנית דנה לב לבנת – מוצגת בימים אלה בגלריה באורנים בקרית טבעון (אוצרת: ד״ר שחר מרנין־דיסטלפלד). בשנת 2013 עזבה לבנת, בוגרת המחלקה לצילום והתואר השני באמנויות בבצלאל, את ישראל ויצאה למסע מתמשך בעולם. בלי לתכנן היא החלה בפרויקט הצילומי Permanent Vacation שהוא Life Art Project – פרויקט אמנותי שהוא החיים עצמם.

לבנת היא נוודת המשוטטת במקומות שונים ללא כוונת השתקעות. היא אינה מהגרת במובן המקובל של המילה, אך המבט המתבונן שלה ברגעי היומיום בעולם זר ואחר דומה למבטה של המהגרת. עבודותיה מציגות מנעד רחב של מבעים שנע בין חום אנושי ונינוחות לבין קור מקפיא ותלישות.

״ב־2013 ארזתי תיק ונסעתי לשלושה חודשים לתאילנד, ומאז לא חזרתי. את דירתי בארץ אני משכירה כך שאין לי בית גם בארץ״, היא מסבירה. עדות לגיחותיה הקצרות לארץ נמצא ב־#תיירותפנים, לעומת צילומים מהעולם המתויגים כ־#תיירותחוץ. לפרויקט שלה ״חופשה תמידית״ Permanent Vacation יש גם שם מקוצר – Permi Vac, שצורתו המתגלגלת על הלשון תורמת משהו לסיפור הכיסוי הפרפורמטיבי של לבנת.

היא לא מחויבת לשום דבר למעט העבודה שלה, שאותה אפשר להגדיר כשוטטות מאורגנת למשעי. בתוך מרחב גמיש ופתוח, לכאורה, היא הסדירה בינה לבין עצמה כמה כללים. יש גם כללים המוכתבים לה, אם על ידי המדינות השונות (חוקי כניסה ויציאה, אשרות שהייה וכו׳) ואם על ידי המדיום הדיגיטלי שבו היא משתמשת. חוק מרכזי שחוקקה לעצמה הוא להעלות כל שעתיים לרשתות החברתיות דימוי המתעד רגע מעשרים וארבע השעות האחרונות. הפרויקט מונה אינספור דימויים שעלו לרשת וכאלה שנשארו בארכיון. היא מצלמת באייפון וגם במצלמה. בשנים האחרונות אתגרה את עצמה בצילום אנלוגי בשחור לבן, על כל המשתמע מכך – לא לראות אותו ברגע את הצילום, לסחוב פילמים ריקים ומלאים בתיק ולהיות ערנית למקומות המעטים שבהם ניתן לקנות אותם.

אין לה בית ואין לה סטודיו ואפילו האתר שלה אינו אלא תמרור המכוון אותנו ישירות לאינסטגרם שלה. ״האינסטגרם הוא הסטודיו שלי״, היא אומרת. ״שם הכל קורה, זו הגלריה המעודכנת ביותר, שבה אפשר גם לשמוע את קולותיהם של הצופים המגיבים. האינסטגרם עצמו משתנה ומתעדכן כל הזמן, ובהתאם לכך משתנים גם תנאי התצוגה של הפרויקט״.

השוטטות שלה ברחבי הגלובוס כאישה צעירה היא תופעה יוצאת דופן, עובדה שזכתה לביטוי בתערוכה הקבוצתית לונלי פלאנט (המוזיאון לאמנות באשדוד, 2021) שבה הציגה לבנת עבודות מהסדרה ״BOYZ״. ״היה לי חשוב להציב עצמי בעמדת הצלמת־אישה המתבוננת בנערים שבריריים במעין היפוך תפקידים מגדרי, במקומו של הצלם הגבר המתבונן על אישה עדינה ומפתה״.

בתערוכה נשמר עקרון הארעיות, המאפיין את הפרויקט Permi Vac, ובהתאם לכך אין טקסטים או תוויות מתחת לעבודות ואין לצופה אפשרות לקרוא סיפור מפורט של פגישה או יחסים. אם מצולמים אנשים, במקרים רבים איננו רואים את פניהם. גם כשרואים את הפנים, הם נותרים אנונימיים בתערוכה. החלטה זו שונה מדרך פעולתה של הצלמת באינסטגרם, שם היא מציינת את שמם של המצולמים שפניהם גלויים, כהחלטה אתית. היעדר המידע המכוון מעצים את ההיבט המזדמן והחולף של הנוודות.

בתערוכה נראה חדרים בלי בית, דיירים על מיטה סתורה, אוכל מהסופרמרקט הקרוב. האנונימיות מסקרנת ונוגעת ללב. אסתטיקת היומיום אוניברסלית גם כשהתפאורה זרה.

---

דנה לב לבנת | lifeinthedorms#
אוצרת: שחר מרנין־דיסטלפלד
הגלריה במכללת אורנים
נעילה: 25.2