נועם עזוז // באפלו

השעה הייתה חמש וחצי בבוקר ונסענו לאורך עמק מכוסה קרח, בחיפוש אחר עדר הבאפלו. דן, כריסטיאן ואני סרקנו את השטח האינסופי בקפידה. מימיננו התנשא רכס הרים מושלג, ומשמאלנו זרם נהר שעתיד לקפוא כולו בשבועות הקרובים.

הקור של נובמבר לא פסח על שמורת ווינד ריבר בוויומינג. שם, באמצע מה שהרגיש כמו טבע אינסופי, פראי ויפהפה, כמעט היה אפשר לשכוח שמדובר בשמורה האינדיאנית הכי מסוכנת בארצות הברית, עם אחוזי פשיעה גבוהים פי שבעה מהממוצע הלאומי והיסטוריה ארוכה ועקובה מדם.

לפתע הבחין דן בקומץ נקודות חומות באופק. ״הנה הבאפלו!״ הוא צעק. התחלנו בנסיעה איטית וזהירה לעבר העדר. כשהתקרבנו, כריסטיאן יצא מהרכב והחל בהליכה לכיוונם. הם עמדו שקטים, מתעסקים בשלהם, נדמה היה שאינם מודעים לקיום שלנו בכלל. כריסטיאן נעמד מול המצלמה, עדר הבאפלו מאחוריו – והתחיל לשיר. ככה התחילו הצילומים לקליפ.

כריסטיאן וולווינג בול (Christian Wallowing Bull) הוא זמר ממוצא אינדיאני, המתגורר בשמורת ווינד ריבר (wind river) שבוויומינג. שמורות אינדיאניות הן שטחי אדמה בתוך ארצות הברית שמנוהלות על ידי השבטים האינדיאנים. בשטחים הללו קיימת אוטונומיה מסוימת לשבטים המקומיים, וכך הם יכולים להחל בהם את הדין הפנים־שבטי שלהם במגוון נושאים.

נועם עזוז ודן ליאור, באפלו

את כריסטיאן מצאתי באינסטגרם, כשחיפשתי מוזיקאי ממוצא אינדיאני לטובת יצירת פסקול לסרט דוקומנטרי אחר שעבדתי עליו בתקופת הקורונה. התחברתי למוזיקה ולסיפור חייו המרתק, והצעתי לו שנשתף פעולה ביצירת קליפ. את הפרויקט הזה עשיתי בשיתוף עם דן ליאור, במאי וצלם ישראלי זוכה פרסים המתגורר בארצות הברית.

כשדיברנו עם כריסטיאן בתחילת התהליך, הוא סיפר שאין בימינו ייצוג הולם של האינדיאני המודרני במדיה וקולנוע. ״תמיד מציגים אותנו רוכבים על סוס עם חץ וקשת, מאותרים בנוצות וחרוזים, או לחלופין עובדים או מבלים בקזינו. כמעט ולא רואים אינדיאני בטרנינג, נכנס לתחנת דלק וקונה חלב, או אינדיאני בחליפה הולך לעבודה. אבל זאת המציאות שלנו רוב הזמן״.

רציתי להביא לידי ביטוי את הדואליות והדיסוננס שמתקיימים בשמורות אינדיאניות, שהן מרחב למינלי שצף בין המציאות האמריקאית המודרנית לבין התרבות האינדיאנית המסורתית. הקליפ מורכב מסצינות שונות מרחבי השמורה, ורווי באיקונוגרפיה אינדיאנית ומקומית

האמירה הזאת הובילה אותי בבניית הקונספט לקליפ. המטרה שלנו היתה לתת הצצה לחיים בשמורה: מי הוא האינדיאני המודרני בווינד ריבר? איך החיים והסביבה שלו נראים? מתוך המחשבה הזאת נולד הרעיון לשלב את הקליפ עם מקטע דוקומנטרי קצר, המספר את סיפורו של הבאפלו וחשיבותו בתרבות האינדיאנית. השבטים המקומיים הם אנשי הבאפלו שלאורך ההיסטוריה היו תלויים בו כמעט לחלוטין, עד שהמתיישבים האירופאים שהגיעו ליבשת מחקו אותם כמעט לחלוטין בניסיון למחוק את העם הילידי (The Natives).

בשמורה חיים שני שבטים, שבט הארחפו הצפוניים ושבט השושוני המזרחיים (Eastern Shoshone, Northern Arapaho). הבאפלו היה קריטי להישרדותם, ולא רק סיפק לאינדיאנים מזון, מחסה וכלים, אלא גם שימש להם כמודל שהראה להם כיצד לחיות. בעיני אינדיאנים, הבאפלו מייצגים את רוחם ומזכירים להם כיצד חיו פעם – חופשיים ובהרמוניה עם הטבע.

כריסטיאן חיבר איתנו לבחור מקומי בשם ג׳ייסון בלדז. ג׳ייסון הוא בעלים של חוות באפלו, שכל מטרתו היא להחזיר את בעל החיים להיות חלק מהחיים ומהתזונה של השבטים המקומיים. ״אנחנו אנשי הבאפלו. זה בדי.אן.איי שלנו. זו הזהות שלנו״, הוא סיפר. בפתיח של הקליפ אפשר לראות את ג׳ייסון מתהלך בין הבאפלו ומספר על חשיבותם בתרבות שלו.

הישארו מעודכנים והירשמו לניולזטר שלנו. כדאי!

הרשמה

מבחינה ויזואלית רציתי להביא לידי ביטוי את הדואליות והדיסוננס שמתקיימים בשמורות אינדיאניות, שהן מרחב למינלי שצף בין המציאות האמריקאית המודרנית לבין התרבות האינדיאנית המסורתית. הקליפ מורכב מסצינות שונות מרחבי השמורה, ורווי באיקונוגרפיה אינדיאנית ומקומית. הסצינה של תחנת הדלק היא דוגמה קלאסית לדואליות שרואים בשמורות: תחנת דלק שבמבט ראשוני נראית רגילה לחלוטין, אבל אז עוברת בה נערה שרוכבת על סוס – מראה ייחודי לשמורות באמריקה.

בכל פינה אפשר לראות את השילוב בין התרבות המערבית לבין התרבות האינדיאנית: כניסיה קתולית מעוטרת באמנות אינדיאנית, בית קרקע עם טיפי (אוהל אינדיאני מסורתי) בחצר, סימנים של כפות ידיים בצבע אדום על קירות ברחבי השמורה שמסמלים את התנועה למען נשים אינדיאניות נעדרות ובסיכון.

כדי לצלם את הסצנות לקליפ דן ואני הסתובבנו מהבוקר ועד הערב כל יום בשמורה וצילמנו את מה שראינו. עצרנו אנשים זרים וביקשנו לצלם אותם. כל מי שנתקלנו בו קיבל את פנינו בברכה ושמח לקחת חלק. קיבלנו הצצה לחיים בשמורה, אם כי היה ברור שמסתתר המון מתחת לפני השטח. למרות זאת, ניסינו כמיטב יכולתנו לייצר תמונה שמעבירה את ההוויה והלך הרוח של המקום. הפריימים סטטיים, סימטרים, ממורכזים, ומעבירים מציאות לא מלוטשת.

–

באפלו
תסריט: נועם עזוז; בימוי, צילום ועריכה: נועם עזוז, דן ליאור; סאונד: ניר שור; צבע: אמרי אגמון

מדור הגשות כולל חומרים שהתקבלו במערכת פורטפוליו. שלחו לנו סיפורים חדשותיים, מידע בלעדי ופרויקטים מעניינים ותקשורתיים. פרטים נוספים בעמוד ההגשות שלנו