סטס גופרמן רוצה להנגיש טכנולוגיה ״שתהיה מיינסטרים ככל האפשר״

פורטפוליו בשיתוף Bazaart

---

כשסטס גופרמן, מנכ״ל Bazaart, יסד יחד עם שותפיו את הסטארט־אפ שפועל כיום כפלטפורמת עיצוב ״לאנשים שאינם מעצבים״, הכוונה הראשונה שלהם הייתה אחרת: להחליף את מגזיני הדפוס של עולם האופנה ולייצר מוצר לאייפד בהתאמה אישית. להפתעתם, מהיום הראשון של המוצר, השתמשו בו אנשים שלא בהכרח היו קשורים לאופנה.

״הם  לקחו את זה לכיוון של יצירה״, הוא מספר. ״לפני עשר שנים לא היו הרבה אפשרויות של יצירה במובייל – וכבר איפשרנו להוריד רקע באופן אוטומטי, מה שאפשר לך לשלב תמונות מפינטרסט וליצור משהו אחר. אפילו לא יכולת לעלות תמונה שלך או להוסיף טקסט, רק מה שהיה בפינטרסט״.

ואז?

״הבנו שזה גדול ממה שחשבנו עליו. המשכנו לשכלל את המוצר ולבנות אותו עד שהחלטנו שאנחנו משנים את המסר: אם בזמנו השתמשנו במילה קולאז׳ים כדי לתאר את התוצר, עם השנים זה קיבל הרבה מאוד שימושים שונים – עריכת תמונה ועיצוב כדי ליצור חומרים לסושיאל, פוסטרים, באנרים, הזמנות לימי הולדת ועוד.

״המשמעות של עיצוב השתנתה עם השנים, היום אנחנו מגדירים את עצמנו כפלטפורמת עיצוב לאנשים שהם לא מעצבים. מה זה עיצוב? עיצוב זה עולם דינמי, אנשים רוצים דברים זזים, אנימציה, וידאו, ואנחנו עובדים על זה. יש היום אין סוף אפשרויות למה שאתה יכול ליצור״.

מה הפיצ׳ר הכי פופולרי היום?

״עד לא מזמן זה היה הורדת רקע אוטומטית אבל זה משתנה כי הפיצ׳ר הזה מופיע בהרבה מוצרים אחרים. היום זה הסרת אוביקטים באמצעות AI, ובחודש שעבר האווטארים תפסו את המקום הראשון.

״בכל מקרה אנחנו מנסים להפריד בין פיצ׳רים שהם גימיקים לטווח קצר, לבין משהו שהוא לאורך זמן. אנחנו מחפשים את הדברים שנשארים איתנו כדי לתת ערך אמיתי מתמשך, וכמובן שמנסים לשלב כמה שיותר AI״.

אתה יותר נלהב או מפוחד מהבינה המלאכותית?

״זה בו זמנית סופר מלהיב, במיוחד בתחום שלנו – אנחנו בזמן הנכון ובמקום הנכון – וגם סופר מפחיד. אני לא חושב שזה יחליף אותנו לחלוטין באופן מיידי ומפחד מהסכנות, במיוחד מהביטחון העצמי של chatgpt: הוא משקר בצורה מאוד בטוחה בעצמו.

״אני כמעט כל יום משתמש לצרכים אישיים, ואני מתכנן עכשיו טיול לקיץ. נכנסתי ל־Airbnb, מצאתי בית עם 100 ומשהו ביקורות וניסיתי להבין את הלך הרוח. הכנסתי לצ׳אט את כל הביקורות וביקשתי ממנו את שלוש היתרונות והחסרונות הבולטים. ביתרונות הוא צדק, אבל בחסרונות הוא כתב לי שיש אנשים שהתלוננו על כריות ומיטות לא נוחות. אחרי זה עברתי על כל הביקורות, ואף אחד לא התלונן על זה…״.

האובר אופטימיות היא אחד הדברים שמחזיקים אותך

גופרמן, בן 43, השתחרר בשנת 2011 משירות צבאי ביחידה טכנולוגית של חיל המודיעין. הוא מהנדס חשמל, בעל תואר ראשון ושני מהטכניון, ״מאוד שונה ממה שאני עושה היום בעולם״, הוא אומר בחיוך.

״כשהלכתי לעשות את התואר השני ב־2008 נחשפתי למיזמי ווב 2.0, זה מאוד הלהיב אותי, למרות שזה לא היה התחום שלי. כמה חודשים לפני שהשתחררתי הייתה תחרות ב־html5, בנינו מוצר יפה והתלהבנו שאנחנו מסוגלים להקים משהו בזמן מאוד קצר. נמשכתי לרצון לעשות משהו, זו התשוקה הבלתי מעורערת, ליצור משהו שמשתמשים בו.

״באותה תקופה היו אפליקציות ותוספים לדפים עסקיים בפייסבוק, עבדנו מאוד מהר, התחלנו להבין איך עושים מזה כסף, התחלנו להתגלגל. לא היה משהו שתפס עד שהגיע אקסלרטור אמריקאי שחיפש סטארט־אפים ישראלים. אמרנו נגיש בקשה. התלהבנו, התחלנו לחלום, האובר אופטימיות היא אחד הדברים שמחזיקים אותך״.

ושם התחיל הרעיון של מגזין אופנה?

״כן, היה לנו רעיון בתחום האופנה עם הרבה AI ומשין־לרנינג, בלי שהבנו בזה יותר מדי. לקחתי על עצמי את תקן המעצב בתחילת הדרך למרות שאני לא מעצב בהכשרתי: תמיד הייתה לי זיקה לתחום, כבר בשנות ב־90 התעסקתי בתלת־ממד, שיחקתי בפלאש, עשיתי אנימציות, בניתי אתרים עם דרימוויבר, תמיד כתחביב.

״עד לפני כמה שנים הייתי המעצב היחיד בחברה, היום אני לא מעצב ברמת הפיקסל אבל מאוד מעורב. הפרודקט הוא גם חלק גדול ממני, להוביל את המוצר, להגדיר מה אנחנו עושים ואיך אנחנו עושים את זה״. 

נחזור לאקסלרטור.

״התקבלנו לאקסלרטור, למרות שלא היה לנו מוצר, רק רעיון. נסענו לשלושה חודשים לניו יורק והיינו מאוד מאוד נחושים להוציא מוצר בסוף התהליך. יומיים לפני הסוף הצלחנו להוציא גרסה ראשונה לאייפד, למרות שהיה פער גדול מהרעיון״.

עשור לאחר מכן, המשתמשים של Bazaart הם אנשים עם צורך בעיצוב, החל מעריכת תמונה בסיסית ועד לשימושים סמי־מקצועיים, ״מעסק שרוצה לקדם את עצמו וליצור נוכחות ויזואלית ברשת ועד שימוש אישי אמנותי שתמיד היה חלק מאיתנו; המילה ׳ארט׳ לא סתם נמצאת בשם. 

״ואתה יכול עכשיו לעשות את זה בטלפון. יש עסקים קטנים שיוצרים בעצמם את האלמנטים הגרפיים לקדם את עצמם, אם זה סושיאל, אינסטגרם, טיקטוק וכאלו; אם זו להקה שרוצה לקדם את עצמה, מישהו בכנסיה, בית ספר תיכון. אתה לא צריך ללכת לכלים המתקדמים״.

ואיפה נכנס ה־AI?

״כבר כמה שנים הבינה המלאכותית היא חלק מהתהליך ומהיצירה – הורדת רקע אוטומטי בקליק אחד, להוריד חפצים, אנשים שנכנסו לפריים, והתוצאות היום הרבה יותר טובות. בחזון אנחנו מדברים על שימוש ב־AI כמשהו שילווה את המשתמשים שלנו; לא יחליף אותם אלא יעזור להם ליצור.

״אם פעם מי שרצה ברכה ליום הולדת היה צריך למצוא טמפלייט ולהתאים בעצמו עד שתגיע בדיוק לתוצאות שיש לך בראש, אנחנו רוצים ש־AI יעזור לך ואתה רק תכוון אותו. כמעט בכל פיצ׳ר אפשר להכניס AI: פונטים, רקעים ועוד. התפקיד שלנו זה להנגיש את הטכנולוגיה, שתהיה מיינסטרים ככל האפשר״.

אתה לא מפחד מחברות ענק כמו מיקרוסופט או אפל שישלבו את היכולות האלו במוצרים שלהן?

״אנחנו לא מתרגשים מתחרות. בסופו של דבר, ובטח במובייל, זה לא שחקן אחד, וזה בסדר גמור שיהיו לך כמשתמש כמה אפליקציות וכמה מוצרים. המשתמשים יבחרו את מה שהם אוהבים ומה שנוח להם.

״כחברה קטנה יש לנו את היתרון לצאת לשוק יותר מהר, לעשות איטרציות יותר מהירות. זה טוב שיש עוד שחקנים. אנחנו רוצים להגדיל את הקהל אבל לא שואפים להיות מרקט־לידר״.

איך זה עובד?

״אנחנו כל הזמן מנסים פיצ׳רים חדשים, רוב הניסויים האלו נכשלים. בתקופת קורונה היה לנו לדוגמה רעיון לשיתוף פעולה עם זום: אתה מתקשר למישהו ויוצר איתו ביחד. התנפלנו על זה אבל בסוף לא היו מספיק משתמשים עד שנאלצנו להרוג את הפיצ׳ר הזה מאוד מהר.

״אם פעם היינו מוציאים גרסה כל שבועיים, היום זה יכול להיות גם פעמים בשבוע. כל גרסה מכילה במקביל 20 טסטים שונים. אם עכשיו הפיצ׳ר שיוצר אווטרים הוא הטרנד – רק במהלך השבועיים האחרונים היו לו ארבע מתיחות פנים. זה לא מדע מדויק, אין פתרון יחיד, אתה רואה מה המתחרים עשו, ואתה אף פעם לא לבד״.