כל מה שחשוב ויפה
אלימלך אדגה. צילום: מ״ל
אלימלך אדגה. צילום: מ״ל

אלימלך אדגה קורא לנו לחבק את הבינה המלאכותית

אלימלך אדגה, מעצב קריאייטיב מושן בחברת D-ID, מאמין שלמרות שהבינה המלאכותית ״כאן כדי להישאר״ היא לא תחליף לעולם את החשיבה היצירתית, ותעודד זן חדש של קריאייטורים

פורטפוליו בשיתוף D-ID


כששואלים את אלימלך אדגה מה הוא עושה, הוא אומר שהוא ״מזיז דברים״. ואמנם, זו דרך אחת להסביר את תפקידו כמעצב קריאייטיב מושן בחברת D-ID. ״בשפה פשוטה יותר אפשר להגיד שאנחנו מנפישים תמונות. אנחנו מפתחים ומאמנים מודלים שגורמים לתמונה לעשות את אותן התנועות שאדם עושה כשהוא מדבר, כשהאיברים והשרירים בפנים שלו זזים. אבל רק פנים בינתיים״.

בינתיים?

״אנחנו עדיין מנסים לפצח את הכתפיים והעורף…״.

איך זה עובד?

״אתה פשוט מכניס תמונה ובעזרת בינה מלאכותית אנחנו מזיזים את השפתיים, העיניים, הגבות, גורמים לראש לזוז, לפי תווי הפנים שלך, המיקום של הגבות והשפתיים וכן הלאה״. 

מה השימושים של זה?

״המטרה ההתחלתית שלנו היתה עולם ה־e-learning. עולם הלמידה מאוד השתנה בשנים האחרונות, רואים את זה באוניברסיטאות, במכללות שנפתחו בעקבות השינוי בתעסוקה ובתכני הלמידה. ההבנה שלנו, הקשב שלנו, התוכן שאנחנו צורכים, הוא יותר ויזואלי. אם אנחנו רואים מישהו מדבר אנחנו מבינים את החומר טוב יותר מלקרוא טקסט ארוך. כשמישהו מדבר זה שומר אותנו בעניינים.

״קהל אחר לדוגמה הן חברות שרוצות להנפיש את המנכ״ל, שרוצה להעביר מסר פרסונלי לעובדים, ואנחנו מאפשרים לו לפנות לכל עובד בשם שלו ובשפה שלו״.

מה אתה עושה?

״אני מנגיש את המוצר שלנו למעצבים ולקריאייטורים: זה כלי שאם תתן אותו למעצב הוא יוכל לעשות איתו פלאים. אנחנו חברה קטנה, וכחלק מהיום־יום אני יושב ליד האלגוריתמיקאים וביחד בודקים מה עובד, אם התנועות שנוצרו יותר טובות, פחות טובות. ואם לא אז בואו נסדר את זה: זה לא נראה אנושי, פה יש קפיצות, זה לא מתאים.

״אתה לא רק מעצב סרטונים, אתה משפיע על התהליך הסופי של המוצר. בסופו של דבר אתה גם משתמש בו, והכי כיף להיות הראשון שמשתמש במשהו שהעולם עדין לא מכיר, לשאול את עצמך איך בחוץ יאכלו את זה. איך להסביר מה אנחנו עושים ואיך אפשר להתשמש בזה.

״בכל התוצרים והסרטונים שאני מייצר אני עובד עם מגוון רחב של אלגוריתמים ובכל פעם לוקח אחד אחר ומתנסה בו, משתמש בצ׳אט ג׳י.פי.טי אם צריך, משלב קול, לוקח תמונה שיצרנו בסטייבל דיפיוז׳ן ומייצר עולם שלם בסרטון אחד. אתה לא תלוי באנשים, באיזה קריין או פרזנטור, הכל מונפש, הכל בידיים שלך.

״וזה לא חייב להיות מונפש, זה יכול להיות גם מבוסס על וידאו של חמש דקות ואז יכול להיות לך פרזנטור לנצח: המכונה לומדת אותך ויכולה להנפיש אותך. מה שפעם היה מצריך הרבה אנשים והרבה זמן, אני עושה ביום יומיים: גם פרזנטור, גם צלם, גם תאורן, גם קריינות. הכל״.

אז לא כל כך מהר יחליפו מעצבים?

״לא רק שלא יחליפו מעצבים, יקום זן חדש של קריאייטורים. מאז שסיימתי את הלימודים אני בתהליך למידה. בלימודים הדרישה הייתה שתדע אינדיזיין, פוטושופ ואילוסטרייטור. היום אין מעצב שלא יודע לפחות חמש תוכנות, ובעתיד הקרוב הדרישה תהיה לשלוט באלגוריתמים.

״יש היום בטיקטוק ילדים בני 17 שעושים דברים מדהימים ואני מקנא בהם. זה אומר שיש שוק, יש ביקוש, ויש תעשיה שלמה שמחכה לדברים האלו. אנחנו כל הזמן משדרגים את עצמנו, הצרכים שלנו נהיים ברמה יותר גבוהה. מעצבים שלא ירצו לקחת חלק בדבר הזה, ולא לפחות יבינו מה הכלים האלו עושים ואיך הם עובדים, ישארו מאחור.

״חשוב לי להדגיש את זה: מעצבים צריכים להכיר את הטכנולוגיה שלנו: מעצבי פרודקט, פרינט, כולם; זה לא משהו נישתי. ככלל אני חושב שהמרווח בין טכנולוגיה לעיצוב מצטמצם. היום עדיין יש מרווח בין המעצבים לאנשי הפיתוח, אבל אני מאמין שזה יתחיל להצטמצם למשהו אחד. נתקרב אחד לשני: אתה מתחיל לדבר עיצוב בקוד או ההפך, לדבר קוד ולקבל עיצוב. זה יתחיל להגיע לשם״.

חלק מהאבולוציה הוא לפחד מדברים שאנחנו לא מכירים

אדגה, בן 37, הוא בוגר המחלקה לתקשורת אינטראקטיבית במכון אבני (2017). במהלך הלימודים החל לעבוד כמעצב פרילאנס (מודעות, פוסטרים) ולאחר הלימודים עבד בין השאר כמנהל דיגיטל של חנות האופנה ג׳יפה וכמעצב פרילאנס בחברת הגרביים ג׳ונסון.

ב־2018 הצטרף ל־D-ID, ששמה עלה בארץ לכותרות כבר בנובמבר 21׳ במסגרת קמפיין לציון היום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים, שבו נשים שנרצחו על ידי בני זוגן ״חזרו לחיים״ כדי להעלות את המודעות לנושא, באמצעות טכנולוגיית הבינה המלאכותית של D-ID. ״זה פרויקט מדהים שיצר באזז ענקי. ולמה? לקחנו את התמונות של כל הנשים האלה, הנפשנו אותן והעברנו ׳בשמן׳ את המסר שאם את חוששת, אם את חושבת שזה מגיע, תגיבי, תדברי. זה כל כך חזק וכל כך נוגע באנשים. זה הוכיח את המוצר עצמו.

״והיה גם את הפרויקט של מיי הריטג׳ שהשתמשו בטכנולוגיה שלנו. זה התפוצץ בן לילה, אני זוכר שהם הרימו 16 שרתים והיו צריכים לתגבר עוד. הם השתמשו בטכנולוגיה שלנו כדי להנפיש את הדורות הקודמים לנו. זה הפרויקט הראשון שהתפוצץ ברמה אסטרונומית. ראיתי בטיקטוק ובאינסטגרם אנשים שהראו לאבות שלהם את הסבים שלהם ׳קמים לתחייה׳ ואנשים התחילו לבכות, להתפרק. זה היה מאוד מרגש לראות את זה״.

אם יש לי מסר לקריאייטורים זה תחבקו את הדבר הזה, תדעו להשתמש ב־AI. היא כאן להישאר, ואנחנו צריכים לקחת אותה אלינו

זה לא מפחיד כל הדיפ פייק הזה?

״אנחנו עובדים מאוד קשה כדי למנוע שימוש לא אתי בטכנולוגיה. פנה אלי לפני חודש בקבוצת אפטריסטים בחור שרצה להנפיש את בן גוריון, לגרום לו להגיד משהו. בתור מושן דיזיינר אני יודע שזה ימים ולילות לעשות דבר כזה, פריים פריים, לסנכרן עם הקול. זה סרט. לצערי בגלל שזה בן גוריון לא נתנו לו את השירות מטעמים אתיים, אבל זה כלי שיכול לקצר לך ימים של עבודה.

״מאוד מאוד קשה לעשות אביוז לטכנולוגיה הזו. יש פה הרבה מחסומים, מזה שאתה לא יכול להשתמש בקללות, ועד ווטרמרק שיוצר תעודת זהות לסרטון שמאפשר לנו לדעת מי יצר אותו אם ניצלת לרעה את הטכנולוגיה״.

birds

חלק מהקושי הוא הקצב המהיר של ההתפתחות הטכנולוגית והיכולת שלנו להסתגל אליה.

״קשה לנו לקבל משהו שאנחנו לא מכירים, או שלא יכולנו להתבשל עליו על אש קטנה. זה חלק מהאבולוציה שלנו, לפחד מדברים שאנחנו לא מכירים, להגיד שזה לא טוב. גם כשאינסטגרם הגיע צלמים אמרו שזה יהרוס להם את העבודה. אבל אני לא חושב שאתה יכול לקחת עין של צלם לקומפוזיציה. אנשים כל הזמן מצלמים, אבל לא כל אחד מגדיר את עצמו כצלם. 

״אנחנו צריכים לראות איפה הטכנולוגיה יכולה לעזור לנו. אנחנו לא יכולים למנוע הכל וצריכים להיזהר. בסוף זה גם הצע וביקוש: העין שלנו דורשת יותר, אנחנו דורשים דברים אחרים, כמו שהטיקטוק הפך את כולנו לרקדנים ולמומחים בליפ־סינקינג״.

מה התגובות שאתה מקבל?

״אני רואה אם יש התלהבות או פחות, הכל עד כה טפו טפו היה לצד הנכון שאומרים וואוו, זה מדהים. אנחנו צריכים את זה ורוצים את זה. היום זה כבר מקבל נפח, אנשים בשנה האחרונה התחילו להבין שיש פה משהו אחר. לפני זה זה היה קצת קריפי להנפיש תמונה של מישהו; קריפי ומגניב בו זמנית״. 

מה הופך את התוצר לאמיתי, טבעי, ולא לקריפי?

״כשנכנסו הטכנולוגיות החדשות של סטייבל דיפיוז׳ן, צ׳אט ג׳י.פי.טי, הבינו שיש משהו שיכול לקרות מאפס. אנחנו חלק מהחבורה. אנשים מבינים שיש פה משהו חדש ומדהים. אם פעם זה היה מדהים וקריפי בו זמנית, היום הוא בעיקר מדהים. זה ביצה ותרנגולת כל הדבר הזה, אנחנו משתכללים, אנשים צורכים את התוצרים, ואנחנו מתאימים את עצמנו״.

אז מתי יחליפו אותך?

״מכונות אף פעם לא יוכלו להחליף חשיבה יצירתית. אתה נותן לה פקודה והיא מבצעת. לקוח נותן לך פידבק. אתה יכול לבקש ממכונה לשנות אבל היא לא יכולה לחשוב באופן רחב איך לשנות ולמה. היא לא תדע לבד שמה שהיא עשתה זה לא מספיק טוב. אני רואה מלא יוצרים שקמו משום מקום ועושים דברים מדהימים. וואוו. אני הכי אוהב את זה, וככלל אני אופטימי. כזה אני״.

אז בסוף אתה יותר מבועת או נלהב מזה?

״אני מה זה נלהב. בכללי אני בן אדם שמתלהב מכל דבר. אני מתעסק במגוון רחב של אלגוריתמים וכל אחד מהם הוא עולם ומלואו (לא יהיה אחד שיעשה הכל). אם יש לי מסר לקריאייטורים זה תחבקו את הדבר הזה, תדעו להשתמש ב־AI. היא כאן להישאר, ואנחנו צריכים לקחת אותה אלינו״.

 

*כוכבית מייצגת שדות חובה

תגובה אחת

  1. שלי

    תחום מדהים,מרתק ומאתגר. האם תוכל להביא אותו במסגרת ההרצאות שלכם ב"תאו" להרצאה-הסבר על עולם מופלא זה.?(או מישהוא אחר בתחום זה).
    תודה

Comments are closed.

הוסיפו תגובה
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden