כל מה שחשוב ויפה
עמרם פרת בסטודיו, 1970. צילום: ויקיפדיה
עמרם פרת בסטודיו, 1970. צילום: ויקיפדיה

עמרם פרת 1938-2023: בין מהדורת מבט, רות סירקיס ואל על

מחשבות על טיפוגרפיה, טכנולוגיה ואנושיות, עם מותו בגיל 84 של המעצב והטיפוגרף עמרם פרת

את עמרם פרת הכרתי כשהבאתי אותו ללמד במחלקה לתקשורת חזותית באחת המכללות שניהלתי בראשית שנות האלפיים. באותן שנים כשלא כל אחד עיצב פונט משל עצמו, להביא את אחד מיוצרי הטיפוגרפיה העברית ויושב ראש אגודת המעצבים הגרפים בישראל, אל הכיתה, היה התרגשות גדולה. עמרם היה צנוע ופשוט, ולא ראה לנכון בשום שלב להתהדר לפני הסטודנטיות והסטודנטים בהצלחותיו הרבות.

פרת נולד באמסטרדם ב־1938 ועלה לארץ בילדותו. את שנות בגרותו העביר לצד המדינה שאך נולדה וגיבשה את שפתה הגרפית, ובדומה לבני אותו הדור חלם להיות בכלל גנרל, עטור דרגות ואותות הצטיינות. כמעצב, הרגיש שמחובתו לייצג את ערכיה של המדינה הצעירה ובכלל, לתרגם אוטופיה לצורה וסמל.

בקטלוג שהוציא עבור לקוחותיו הוא כותב על עצמו: ״עמרם פרת, נולד בזמן שהמכחול עוד היה רטוב, והקו עוד לא נגמר. מאייר, מצייר, מעצב לחברות רבות בישראל. מלמד ועדיין לומד. מהחיים, מהצבעים, מהסביבה התרבותית. קו, זו הנקודה״.

מהמטבח באהבה, רות סירקיס. עיצוב האות: עמרם פרת, 1975. צילומים: באדיבות המשפחה

מהמטבח באהבה, רות סירקיס. עיצוב האות: עמרם פרת, 1975. צילומים: באדיבות המשפחה

כרזת יום העצמאות ה־17 למדינה. 1965

כרזת יום העצמאות ה־17 למדינה. 1965

הפונט ״פרת״ שעיצב על שמו ב־1971, הוא כזה שאי אפשר להתעלם ממנו: אות עבה ובוטחת ויחד עם זה עגולה. פרת בעצמו סיפר לא פעם כי חיפש אות חזקה. הגופן ״חיים״ נראה לו חד מידי וכבד ועל אף שהשתמש בו רבות בעיצוביו השונים, החידוש שהביא היה עיצוב טיפוס אות דומה, אבל הרבה יותר עגול ואלגנטי. לדוגמה, כותרות ספרי הבישול והאפיה של רות סירקיס מ־1975 מעוצבים בגופן הזה.

כמו הגופן ״חיים״, גם האות ״פרת״ הדומיננטית אינה מתאימה ל׳טקסט רץ׳ ושימושה לאורך השנים היה בעיקר לכותרות. עם השנים עוצבו גם המשקלים הנוספים של האות, הבינוני והדק. פרת עיצב גופנים נוספים, שתפסו פחות: ״פורטוגל״, ״פרופיל״, ״פרפר״ , ״פרוזה״ ועוד.

כמו רבים מהמעצבים בני דורו, גם הוא לא התמקד בטיפוגרפיה בלבד אלא עיצב סמלילים רבים, כרזות ובולים, שהמאפיין את כולן הוא אלמנט מעוגל כמעט בכל אחד מהן ממש כמו הגופן עצמו.

וכתתו חרבותם לאתים

בראשית שנותיה של המדינה הכבוד הגדול ביותר של מעצב גרפי היה הזכיה בעיצוב ״כרזת יום העצמאות״. רודי דיין המעצב כותב בחוברת ״הד הדפוס״ בשנת 1959 את דרישותיו ממעצבי הכרזות: ״כרזת יום העצמאות צריכה להביע את הקשר בין האזרח לבין מדינתו… היא צריכה להכיל בתוכה רעיון פורה ומעודד ועליה להביע באמצעים אמנותיים את ההישגים של מדינת ישראל ושל אזרחיה״.

הכרזות היו נשלחות לוועדה מקצועית כשהן בעילום שם ומי שנבחר זכה לכבוד מלכים. פרת זכה בעיצוב כרזת יום העצמאות ה־17 של מדינת ישראל בשנת 1965. בכרזה, שגם הופיעה על בול דואר, ילד צבר מגדל פרחים בקסדה צבאית שאין בה צורך יותר. עיבוד מודרני לחזון אחרית הימים: ״וכתתוּ חרבותם לאּתים, וחניתותיהם למזמרות״ (ישעיהו ב׳, ד׳). 

אחד הסמלילים המוכרים של פרת הוא של עיתון הילדים המיתולוגי ״פילון״ (על השם אחראית נעמי שמר), דו־שבועון שיצא לאור באמצע שנות ה־70 והודפס עד לראשית שנות האלפיים, עם מעט הפסקות דפוס באמצע. פרת נמנה על מעצבי העיתון שבאותן שנים נחשב ליוצא דופן בהקפדה הגרפית שלו. גם לסמליל העיתון שעוצב טרום ימי המחשבים, אותם המאפיינים; אות עבה מאוד, זכירה ועגולה. פילון הוא אולי ההגדרה הטובה ביותר למי שמחפש את אפיון האות פרת; בקטע טוב כמובן.

לוגו פילון

לוגו פילון

לוגו מהדורת החדשות מבט של הערוץ הראשון, בגופן פרת, 1983

לוגו מהדורת החדשות מבט של הערוץ הראשון, בגופן פרת, 1983

התנועה החדשה, מרצ

התנועה החדשה, מרצ, 2009

בראשית שנות ה80 מהדורת ״מבט״ של הערוץ הראשון הוקרנה לראשונה בצבע, והאירוע החגיגי דרש סמליל חדש. הסמליל הוותיק בשחור לבן, הבנוי משלושה עיגולים ההופכים מעבים לדקים תאם את השפה הגרפית של הגופן ״פרת״ וכך הטקסט עצמו, ללא שום עיצוב הפך ללוגו והצטרף לקודמו.

עם השנים האות יצאה מהאופנה והשימוש בה אפילו שידר ארכאיות מסוימת. בפוליטיקה היא עוד המשיכה להופיע, שם השילוב בין אות חזקה ובוטחת ויחד עם זה עגולה וזורמת היה תמיד שימושי מאוד. במערכת הבחירות של 2009 היא שימשה את מפלגת ״התנועה החדשה מרצ״ תוך הטיה קלה של הגופן ובמערכת הבחירות האחרונה, מפלגת ״הרוח הציונית״ עשתה שימוש בחיבור שני הגופנים ״פרת״ ו״נרקיס שמן״ הדומה לו.

בימים של עיצוב טכנולוגי, בינה מלאכותית ותוכנות אוטומטיות ליצירת גופנים שלא מצריכות שום כישרון, כדאי לקרוא מה המסר שהשאיר המעצב שנולד בשנות ה־30 של המאה הקודמת לאלו שיבואו אחריו.

״הגישה לעיצוב והחשיבה של המעצב לא השתנתה וגם לא תשתנה בעתיד״, הוא אמר. ״הכלים הטכנולוגיים אולי משתנים, אך החשיבה האנושית לעולם נשארת. עם כל האפשרויות הבלתי מוגבלות שיש היום, עדיין אי אפשר ליצור עיצוב יפה מבלי שתהיה יד מעצב אנושי בדבר. עם כל הכבוד למחשב – הוא כלי בלבד. חשוב אמנם, אבל עדיין רק כלי״.

יש זמרים של שיר אחד, עמרם הוא מעצב של אות אחת. היו לו עוד המון עיצובים וחלקם קאנונים, כולם מלאי חן ומזכירים את ישראל של פעם, אבל הגופן הקרוי שמו, הגופן ״פרת״ הוא ללא ספק יצירתו הגדולה ביותר.


ד״ר אפרת גרוסמן היא חוקרת טיפוגרפיה עברית וראש המכללה האקדמית ״אמונה״ לאמנויות ועיצוב

מעבר לתוכן מרכזי, for shortcut key, press ALT + zמעבר לסגיר, for shortcut key, press ALT + x
Silence is Golden