כל מה שחשוב ויפה
נעה גינזבורג בגלריה זוזו. צילום: דניאל חנוך

הרשימה המשותפת // 23.3.23

אמנות יפנית עכשווית בנסימה לנדאו; רותי דה פריס במוזיאון נחום גוטמן; יהודית לוין בגלריה בצלאל; סם קראוס ואדם אלעזרא בפרטר; בוחן מציאות בגלריה אלפרד; בו־זמניות אינסופית בגלריה זוזו

אמנות יפנית עכשווית בנסימה לנדאו

״בוקר טוב יפן״ – תערוכה קבוצתית של אמנות יפנית עכשווית מוצגת בגלריה נסימה לנדאו (אוצרים: סוזן לנדאו וסטיב נסימה). העבודות המסקרנות ומעוררות המחשבה ביותר בעולם האמנות העכשווי הן מתוצרת יפן. ביצירות השואבות השראה מתרבויות הקומיקס (מנגה), אנימציה (אנימה) והפופ היפני החמוד (קַוַואִי), חדשנות, תעוזה ורעיונות עדכניים מתכתבים עם טכניקות מימים ימימה ועם מסורות מן העבר ליצירת שדה רבגוני ומרתק.

בתערוכה מוצגות עבודותיהם של שמונה אמניות ושני אמנים, ביניהם גוף חדש של עבודות על נייר פרי יצירתה של האמנית הנודעת צ'יהארו שיוטה, וכן פסל ייחודי של יאיוי קוסאמה, שתערוכתה הרטרוספקטיבית הנרחבת במוזיאון תל אביב לאמנות בשנת 2021 היא שהולידה את הרעיון להציג בתל אביב מנעד רחב של עבודות מסצנת האמנות היפנית העכשווית.

הידֵאַקי קוואשימה

הידֵאַקי קוואשימה. צילומים: מל

מייקו קוביאשי


רותי דה פריס במוזיאון נחום גוטמן

״חור תולעת״ – תערוכת יחיד מוזיאלית ראשונה לאמנית רותי דה פריס תפתח הערב (23.3) במוזיאון נחום גוטמן (אוצרת: מוניקה לביא). דה פריס מוליכה את המבקרים אל תוך חמישה חללים מולבשים, כשכל חדר מייצג חלל פונקציונלי הקיים בכל בית: מטבח, חדר שינה, סלון ועוד. כל אחד מהחללים, מכוח הגדרתו, מייצר טרנספורמציה נפשית במעבר מהאחד לשני.

ההיסטוריה של האמנות הנשית בספרות נוכחת באמצעות חומרים שנתפסו כנשיים והודרו שנים רבות מתחום האמנות (בדים, מקרמה, טוויה ועוד). בתערוכה שואבת דה פריס השראה משושלת של נשים יוצרות וחפצים שעברו בין נשות משפחתה ,שהופכים בעבודותיה לפסלים ויצורים הממוקמים בחללים אובססיביים ומדיטטיבים כאחד. המסע בזמן מתקיים באמצעות חפצים העשויים מחומרים הקרובים לטבע או למצבם הגולמי ומטעינים את התערוכה בהקשרים של טקסים שבטיים ושמאנים ומתחברים לשם התערוכה – חור תולעת, מונח שמתייחס לתופעה פיזיקלית המאפשרת מעבר ישיר בין שתי נקודות מרוחקות במרחב־זמן.

רותי דה פריס. צילומים: ליאת אלבלינג

רותי דה פריס. צילומים: ליאת אלבלינג


יהודית לוין בגלריה בצלאל

״צופה״ – תערוכת יחיד לאמנית יהודית לוין תפתח הערב (23.3) בגלריה בצלאל לאמנות עכשווית (אוצר: פרופ' דור גז). התערוכה מסמנת את ראשיתו של העשור השישי ביצירתה של אחת מהאמניות הפעילות הבולטות באמנות המקומית. לוין – ילידת מושב עין ורד, 1949 – פועלת כאמנית מתחילת שנות השבעים. בתערוכה זו מוצגים ציורים ותצלומים שרובם נחשפים לעיני הקהל בפעם הראשונה.

התערוכה נפתחת עם סדרות של תצלומים שהאמנית צילמה במצלמת כיס דיגיטלית לפני עשור, בעת שתיעדה את המתרחש במחסום חווארה ובכרמי הזיתים בסמוך לחווארה. התצלומים מלוּוים בתערוכה בציטוטים של לוין, המתארים בלשונה את אשר צפתה בו כשפעלה במסגרת ארגון הנשים לזכויות אדם מחסום ווטש. בתערוכה מוצגים ציורים גדולי־ממדים ורווי אלימות: חלקם מתייחסים באופן ישיר לאירועים שנחקקו בתודעה הציבורית וזכו לתהודה תקשורתית, אחרים מתייחסים לאירועים נסתרים מעין הציבור. עבודות אלו מתבססות על מה שראו עיניה של לוין במחסומים ובשטחי הרשות והפכו לשגרת יומן.ם של פלסטיניות.ים רבות.ים.

יהודית לוין

יהודית לוין. צילומים: מל

יהודית לוין, מתוך הסדרה צופה


סם קראוס ואדם אלעזרא בפרטר

״Busybody״ – תערוכה משותפת לסם קראוס ואדם אלעזרא תפתח הערב (23.3) בפרטר (אוצרת: עמית רובין). האמנים, שפועלים גם בנפרד אבל חברו הפעם לפרויקט אחד, משחקים עם הצמד שימושי־אמנותי. הם הופכים חפצים שימושיים לפסלים: מפתח שוודי מעוקם שנמצא בכיס של מכנס עבודה, סולייה ענקית של נעל או ווילון נאה שלא מסתיר דבר. האם האי־שימושיות של החפצים מעלה או מורידה את ערכם? פוגעת בהם או משדרגת אותם?

התערוכה חוקרת את היחסים האינטימיים שקיימים בין בני אדם לחפצים בתרבות שלנו. הקרבה וההתאמה בין התיק לאיבר שהוא נושא, עד לרמה שקשה להבחין מה זה מה – מסמלת את האופן שבו חפצים היום נוצרים מתוך מחשבה על חווית משתמש ועל התאמה לגוף, כמו למשל עכבר ליד, כשבהמשך הגוף עצמו מפתח התאמה לחפץ וכמו במקרה של העכבר, מייצר תנועה חדשה שנלמדת ונהיית טבעית ליד. החפץ נוצר כדי להתאים למידת האדם אבל האדם בתורו מתאים עצמו לחפץ.

סם קראוס. צילומים: מל


birds

בוחן מציאות בגלריה אלפרד

״בוחן מציאות״ – תערוכה קבוצתית משותפת לארבעה אמנים.ות – לירוי בר נתן, טל געש, נטע געש וטלי מילשטיין – תפתח הערב (23.3) בגלריה אלפרד (אוצרת: טליה רז). בתערוכה עוסקים האמנים במרחב האישי שיצרו לעצמם, בעקבות כאב, פגיעה וטראומה, במהלכים אמנותיים ובמדיומים אמנותיים שונים כמו מיצב, וידאו, סאונד, רישום וציור. האמנים מטפלים באזורי כאב מרוכזים. כל אחד מהם מגדיר, מפריד ומנקז בדרכו את הכאב החוצה. התערוכה עוסקת בפער שבין חוויות החיים האישיות של האמנים לבין האופן שבו הן נתפסות על ידי סביבתם, כמו גם בשאלה: מי קובע מהי המציאות, כשהמציאות היא חוויה כה סובייקטיבית?

לירוי בר נתן. צילום: מל

טל געש. צילום: מל

נטע געש. צילום: מל


בו־זמניות אינסופית בגלריה זוזו

מקבץ של ארבע תערוכות יחיד חדשות תחת השם הכולל ״בו־זמניות אינסופית״ מוצג בגלריה זוזו בעמק חפר (אוצרת: רותם ריטוב). הראשונה, ״אפריקה, ביירות, עזה ופואטיקה״ – תערוכת יחיד לדרור בן עמי שמציג שלוש סדרות – כולן נוצרו מאותה נקודת מוצא פילוסופית ובאותה חומריות של פחם ונייר; השנייה, ״חלומקום״ – תערוכת יחיד לנעה גינזבורג שחוקרת את השפעתם והקשרם של חפצים (עבודות אמנות), דימויים והצבות מרחביות בהנעת מצבי מודעות ותפיסה אצל הצופה; השלישית, ״חתום: גוף״ – תערוכת יחיד לטובה לוטן שמציגה מיצב בתווך שבין בגד לבית, בתווך בין צורניות שטוחה־פרוסה לבין מפוסלת ותלת מימדית; והרביעית, ״סוסה בעלת אלף פנים״, תערוכת יחיד לרויטל לסיק שמוצבת בגלריה כהקבלה למסע. הצופה מובל מכניסתו לגלריה ועד לסוף המסע (שלא באמת נגמר לעולם) בחדר הוידאו, אל האנימציה האוטוביוגרפית.

דרור בן עמי. צילום: דני אבקסיס

טובה לוטן. צילום: מל

רויטל לסיק. צילום: אמנון יוהס

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden