כל מה שחשוב ויפה
אלברטו ג׳קומטי. צילום: הרברט מאטר. עזבון אלברטו ג'קומטי / ADAGP פריז, 2023
אלברטו ג׳קומטי. צילום: הרברט מאטר, עזבון אלברטו ג'קומטי / ADAGP פריז, 2023

ג׳קומטי במוזיאון תל אביב: תערוכת הפתיחה של ביתן איל עופר (לשעבר הלנה רובינשטיין)

פורטפוליו News: לראשונה בישראל תערוכה מקיפה לג׳קומטי, כ־130 עבודות - מסוריאליזם ועד פסלי הברונזה האיקוניים. הפתיחה: 6 במאי

מוזיאון תל אביב יציג לראשונה בישראל רטרוספקטיבה של אלברטו ג׳קומטי (1966־1901), מהאמנים הידועים והחשובים במאה ה־20. התערוכה ״אלברטו ג׳קומטי: שוב, מהתחלה״ תיפתח ב־6 במאי ותחנוך את ביתן הלנה רובינשטיין לשעבר, שמעתה ייקרא ביתן איל עופר, בעקבות תרומה בהיקף 5 מיליון דולר, שהוקדשה לשיפוצו.

הבחירה בתערוכת ג׳קומטי לפתיחה המחודשת מעידה על החשיבות שהמוזיאון מייחס לביתן, שהיה סגור לצורך שיפוצים במשך שלוש השנים האחרונות. התערוכה של אמן פופולרי ומבוקש מהשורה הראשונה, ששמו ידוע מעבר לגבולות עולם האמנות – נועדה להשיב את העניין והסקרנות של הקהל, ונסמכת על האמון שלו באיכות התכנים של המוזיאון.

צללית של עולם אחרי מלחמה

האמן השווייצרי אלברטו ג׳קומטי נודע במיוחד בעבודות שיצר אחרי מלחמת העולם השנייה, ובראשן פסלי הדמויות המאורכות כצללים דקיקים, שחזותן אוניברסלית ועל־זמנית: נשים עומדות, גברים הולכים ופסלי ראש דרמטיים ועזי־מבע, הניחנים באיכות רגשית מודגשת. דמויותיו הגבשושיות והדקיקות מתוארות כמנוכרות ואכולות חרדה, נהיו איקונות של התקופה שלאחר המלחמה, כהתגלמות של חשבון הנפש והאימה שאפיינו אותה.

התערוכה תעקוב אחר התפתחות עבודתו של ג׳קומטי, התעמקותו בחקר הדמות האנושית וניסיונותיו החוזרים ונשנים, לדבריו, ״ללכוד את הראייה״. במהלכים חוזרים של עיבוד מחדש והשלכה לפח, במעגליות נמשכת של ייאוש והתמדה עיקשת, הוא הפגין מחויבות נחרצת הבאה לידי ביטוי בשם התערוכה: ״שוב, מהתחלה״.

צילומים: עזבון אלברטו ג'קומטי / ADAGP פריז, 2023

צילומים: עזבון אלברטו ג'קומטי / ADAGP פריז, 2023

צילום: הרברט מאטר

מוזיאון תל אביב דורג במקום 48 ברשימת 100 המוזיאונים המובילים בעולם, עם למעלה ממיליון מבקרים בשנת 2022, מספר שבחלקו הגדול נזקף לזכותה של תערוכת הרטרוספקטיבה לאמנית יאיוי קוסאמה. הרטרוספקטיבה של ג׳קומטי אמורה לחולל את הקסם פעם נוספת, ולהתגבר על הרגשות המעורבים של הקהל והביקורת על שינוי שם הביתן

התערוכה מתקיימת בשיתוף עם קרן ג׳קומטי, ומרבית העבודות מגיעות מאוסף הקרן. לצידן יוצגו פריטים מאוספי מוזיאון תל אביב ומוזיאון ישראל, ובסך הכל כ־130 עבודות מארבעת עשורי הפעילות של ג׳קומטי, משנות ה־20 של המאה שעברה ועד מותו ב־1966. יוצג בה מבחר מיוחד של עבודות מהפרק הסוריאליסטי ביצירתו של ג׳קומטי, לצד פסלי גבס וברונזה איקוניים, ציורים, רישומים ותחריטים, המקיפים את מלוא הטווח של יצירתו.

מוזיאון תל אביב לאמנות דורג לאחרונה במקום 48 המכובד ברשימת 100 המוזיאונים המובילים בעולם, בדירוג השנתי של מגזין האמנות הבינלאומי The Art Newspaper. זהו המוזיאון היחיד בארץ הנכלל בדירוג, והוא אף עלה מהמקום ה־56 בשנה הקודמת, בזכות מספר מרשים של למעלה ממיליון מבקרים במהלך שנת 2022, מספר שבחלקו הגדול נזקף לזכותה של תערוכת הרטרוספקטיבה לאמנית יאיוי קוסאמה.

הרטרוספקטיבה של ג׳קומטי אמורה לחולל את הקסם פעם נוספת, ולהתגבר על הרגשות המעורבים של הקהל והביקורת שנמתחה על המהלך של שינוי שם הביתן.

בעזרת השם

מוסדות תרבות בעולם ובארץ תלויים בנדיבותם של תורמים, מכיוון שהתקציבים העירוניים והממשלתיים לעולם אינם מספיקים לצורכיהם. התרומות מלוות מאחורי הקלעים בהסכמים של תמורה כזו או אחרת. הביתן שהוקם ב־1959, בתכנון זאב רכטר, יעקב רכטר ודב כרמי, נקרא במקור ובמשך 60 שנה ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת־זמננו, על שם התורמת, בעלת אימפריית התמרוקים האמריקאית. לחידושו והתאמתו למאה ה־21 (בתכנון האדריכלים אמנון רכטר, רוי גורדון, לידור בר ודנה גורדון) נדרש תקציב גדול, שמוערך כיום בכ-7 מיליון דולר.

קרן משפחת איל ומרילין עופר היא קרן פילנתרופית התומכת בפרויקטים בתחומי בריאות, חינוך ואמנות ברחבי העולם. הקרן תמכה גם בהבאת תערוכת ג׳קומטי לישראל.

צילום: הרברט מאטר

שינוי השם דומה לשינוי שמו של היכל התרבות של תל אביב, השכן במתחם, שנקרא בעבר ע״ש פרידריק מאן, וכיום ע״ש צ׳ארלס ברונפמן, או לדוגמה שינוי שמו של היכל הספורט ביד אליהו על שם נותני החסות מנורה (לשעבר אורנג׳).

אולם לשם של משפחת עופר, מהמשפחות העשירות בישראל, נלווה זיכרון ציבורי טעון מתקופת הקמתו של האגף החדש במוזיאון תל אביב, ב־2005. באותה עת תרמו הוריו של איל עופר, אביבה וסמי עופר, 20 מיליון דולר לטובת הקמת האגף החדש, ובהסכם עם מנכ״ל המוזיאון דאז, מרדכי עומר, הוחלט שהמוזיאון כולו יקרא ״מוזיאון תל אביב על שם אביבה וסמי עופר״. פרסום ההחלטה עורר ביקורת וסערה ציבורית, וההסכם בוטל.

הפרשה הותירה משקעים עכורים אצל כל הצדדים – המוזיאון, הקהל ומשפחת עופר. סמי עופר המנוח הודיע אז כי יעביר את כל פעילותו הפילנתרופית למוסדות תרבות בחו״ל, למגינת ליבם של מוסדות ישראליים המשוועים לתרומות. מרלין ואיל עופר נדרשו להתגבר על הרתיעה האישית בהחלטתם להיכנס לקלחת מחדש, במיוחד כשמדובר במוזיאון תל אביב.

ב־2019, עם תחילת השיפוצים פורסם על תרומתם לשיפוץ הביתן והחלפת השם הצפויה. באקלים המגדרי של התקופה, חלק מהביקורת ואף עתירה שהוגשה בנושא (ועדיין מתבררת), קשורה לעובדה שבמקום שמה של אישה בשם המוסד – עניין נדיר וחסר במרחב הציבורי והתרבותי – יהיה עוד בניין בעיר הקרוי על שמו של גבר. ואכן, מעבר להיותה תורמת עשירה, הלנה רובינשטיין נחשבת לדמות בעלת חשיבות היסטורית. אשת עסקים יהודיה, מהגרת ממזרח אירופה, שהקדימה את זמנה והצליחה להפוך את עסקיה לאימפריה כלכלית, בעולם גברי ומיזוגני.

מוזיאון תל אביב מבטיח שתמיכת העבר של הלנה רובינשטיין תמשיך להיות מונצחת בביתן. בתצוגת הקבע במוזיאון, באגף למשפחה, מוצגים חדרי המיניאטורות שאספה הלנה רובינשטיין.


אלברטו ג׳קומטי: שוב, מהתחלה
אוצרים: רונילי לוסטיג־שטינמץ, הוגו דניאל
מוזיאון תל אביב, ביתן איל עופר, שדרות תרס״ט 6, תל אביב
פתיחה: 6.5. נעילה: 7.10. מכירת הכרטיסים תחל ב־21.4

*כוכבית מייצגת שדות חובה

3 תגובות על הכתבה

  1. תמי

    שינוי השם הוא חרפה.
    והדרישה לשנות אותו בתמורה לתרומה – מביכה. יתרה מכך, היא מעידה על התורמים יותר משתרומתם מעידה עליהם. יש בכך רמיסה של ההיסטוריה, של קולגות/מתחרים.
    בכלל, התופעה הזו, שבחלוף הזמן אין עוד משמעות לתרומה הראשונית, זו שבזכותה הכל החל, מעידה על כולנו, במידה כזו או אחרת.

  2. יעל סדן

    סיפור סלאח שבתי חוזר

  3. יעל סדן

    סלאח שבתי

Comments are closed.

הוסיפו תגובה
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden