כל מה שחשוב ויפה
נביאים, סדנת ההדפס ירושלים. צילומים: מ״ל
נביאים, סדנת ההדפס ירושלים. צילומים: מ״ל

מגלים אוצרות // מידד אליהו

כאמן ויזם ירושלמי בקבוצות שונות התגלגל מידד אליהו גם לאוצרות, אחרי שנתיים בגלריית המפעל הוא אוצר שתי תערוכות בסדנת ההדפס בעיר, וחולם על להכנס ולהוציא לאור אוצרות נשכחים מתוך אוסף מוזיאון ישראל

הפעם הראשונה

לאורך השנים, כמעט תמיד הייתי חלק מקבוצות אמנים ויוזמות שארגנו לעצמנו בירושלים. העיסוק באוצרות נולד מתוך חשיבה משותפת, הפקה וצורך לתקשר עם הקהל את הפרויקטים האמנותיים שיצרנו. בעשר (פלוס) השנים האחרונות הייתי חלק מצוות יוצר, אוצר ומפיק בקבוצת ״קרע״ – קבוצה שעוסקת בחיבורים שבין שירה ורישום, בפרפורמנס ובהוצאת חומרים לאור, ובהקמת ״קטמונה״ – ספרייה וגלריית רחוב שפעלה בשכונת קטמונים בירושלים. מ־2011 לקחתי חלק בפרויקטים של קבוצת ״בית ריק״ שהתקיימו במבנים נטושים. פעילות הקבוצה התגלגלתה להקמת והפעלת מרכז האמנות ״המפעל״.

אחד הפרויקטים הראשונים שאצרתי כאוצר עצמאי היה ״מסדר שנלר״ בשנת 2019 במתחם בית היתומים ההיסטורי בירושלים. זו היתה הזדמנות נדירה ליצור יצירה תלויית מקום במתחם שהוא לא פחות ממיתולוגי. במסגרת פסטיבל ״בתים מבפנים״ הובלתי פעולה אמנותית של קבוצת אמנים ואצרתי את התערוכה ההיסטורית של המתחם, בזמן שהמקום היה אתר בניה לקראת הפיכתו למוזיאון להיסטוריה ותרבות יהודית. המטען ההיסטורי והאמנותי העצום של המקום נכח בכל פינה והוביל אותנו להתכתבות עם הרבדים הרבים והמגוונים של האתר. ניסינו להעביר הלאה את החוויה הטוטאלית, הרוחנית משהו, של גילוי המקום מחדש.

מסדר שנלר. צילום: שי הלוי

מסדר שנלר. צילום: שי הלוי

מידד אליהו. צילום: איגור פרברוב

מידד אליהו. צילום: איגור פרברוב

ל״מסדר שנלר״ נוצרו סדרה של עבודות תלויות מקום. את התשתית לתערוכה ולתצוגה הקמנו יחד כקבוצה. נוסף על כך הוצגו בה עבודות של אמנים אחרים שהתכתבו בעבר עם המקום. האוצרת תמי מנור פרידמן שאצרה תערוכה מיוחדת על מתחם שנלר (״מקרה שנלר״, בבית האמנים בירושלים, 2016) שיתפה בנדיבותה מהידע והניסיון שלה, וכך נכחו בתערוכה התייחסויות אמנותיות למקום לאורך כמעט 40 שנה.

עם פתיחת התערוכה לציבור מאות מבקרים מחסידות גור, שגרים בסמוך, פקדו את התערוכה. התעורר מתח גדול אצלנו כיצד יגיבו. בפועל, לתדהמתנו, נוצרה קבלה והסכמה בקהילה החרדית להיכנס למתחם שהיה כנסייה בעברו ולהתבונן ביצירות האמנות שכללו עבודות וידאו, פיסול וציור. השיחות בין האמנים לציבור החרדי היו מרתקות ומרגשות במיוחד. חוויה של פעם בחיים במפגש עם קהל.

התחנה האחרונה

שתי התערוכות שנפתחו לאחרונה באוצרותי (עד ה־18.5, אוצרת משנה: מירב המבורגר) בגלריות סדנת ההדפס ירושלים, ״בריות משונות״ ו״נביאים״ הן חלק מפסטיבל ״הדפס מקומי עכשווי״, שהוא שיתוף בין ארבע החללי אמנות בירושלים. נוסף על התערוכות בסדנת ההדפס מוצגות בפסטיבל תערוכות בגלריה החברתית של מוסררה, בגלריה החדשה בסדנאות האמנים בטדי ובגלריה ברבור. זו הפעם השנייה שבה מתקיים הפסטיבל, והוא שואף למפות ולהנכיח את המקום המשמעותי שמדיום ההדפס תופס בשדה המקומי (הפסטיבל כולו מוצג עד ה־28.4).

״בריות משונות״ היא תערוכה קבוצתית שמציגה גופי עבודות של 18 אמניות ואמנים שכולם נותנים ביטוי לגוף ולגופניות בהדפסים שלהם. בפניות הרבות שקיבלנו לקול קורא שפרסמנו גיליתי את הנוכחות הפיגורטיבית המשמעותית והמגוונת של אמניות ואמנים רבים. הגוף הופיע לא רק כייצוג של גוף בעולם הנראה במובן המסורתי של יצירה פיגורטיבית, אלא גם ככלי ביטוי לסוגיות פוליטיות וקונפליקטים, לייצוג של הביוגרפי והאישי או כחלק בהתרחשויות בדיוניות ולעיתים גם מיסטיות.

טליה בן אבו ב״נביאים״

טליה בן אבו ב״נביאים״

רותם עמיצור, שחר סיון ועידו מרקוס ב״נביאים״. צילומים: מ״ל

רותם עמיצור, שחר סיון ועידו מרקוס ב״נביאים״. צילומים: מ״ל

יוסי אסולין ואנדי ארנוביץ ב״בריות משונות״

יוסי אסולין ואנדי ארנוביץ ב״בריות משונות״

יוסף קריספל ודותן מורנו ב״בריות משונות״

יוסף קריספל ודותן מורנו ב״בריות משונות״

בעבודה על התערוכה היו גילויים מרתקים של אמני הדפס שיוצרים בשותפות מלאה כמו סרגיי בונקוב וטנו פנט סוסטר. בונקוב יצר עבור ההדפסים שיכבה נוספת של מציאות רבודה (AR). אמנית הצורפות אסתר קנובל, שעוסקת במקביל בהדפס בעשר השנים האחרונות, שיתפה בטכניקה היחודית שבה היא יוצרת את לוחות ההדפס שלה ובתערוכה מוצגים הלוחות לצד ההדפסים.

קבוצת הנביאים החיפאית (טליה בן אבו, אנה דובינסקי, הילה חסין, עידו מרקוס, טליה סיון, שחר סיון ורותם עמיצור) מציגה את עבודות ההדפס של הקבוצה בתערוכה ״נביאים״. התערוכה מציגה את האופי האמנותי הייחודי של הקבוצה שפורץ ומרחיב את השפה הפיגורטיבית. ההדפס הוא שחקן מרכזי בתהליכים של האמנים, בזכות האופי המשחקי והמיידי שהוא מביא לעבודות. חלק מהעבודות שמוצגות בתערוכה נוצרו במיוחד על ידי האמנים המשתתפים לקראת התערוכה, תוך שיתוף פעולה עם דפסי סדנת ההדפס. טליה בן אבו ושחר סיון יצרו שתי עבודות תלויות מקום במיוחד לחללי הסדנה הייחודיים.

זו פעם ראשונה שאני אוצר בגלריית סדנת ההדפס בירושלים. בגלריות עדיין נוכחת המורשת הייחודית כל כך של האוצרת אירנה גורדון. זו היתה גם זכות גדולה לעבוד עם צוות הסדנה המופלא וללמוד מאריק קילמניק, מייסד ומנהל הסדנה.

מכל מלמדיי השכלתי

בשנת 2016 הוזמנתי על ידי גלריה קאשי לרזידנסי בקוצ׳ין שבקרלה, הודו. הרזידנסי היה חלק מהביאנלה של קוצ׳ין שנוסדה בשנת 2012, שהיא מאירועי האמנות הגדולים והחשובים בהודו ובאסיה כולה. הביאנלה, שבכל מהדורה נבחרים אמנית או אמן לאצור אותה, נאצרה באותה השנה על ידי האמן סודרשן שאטי, שיצר את התערוכה Forming in the Pupil of an Eye. שאטי בחר להציג אמניות ואמנים רבים שלהם קשר הדוק למסורתי ולחומר, אבל יוצרים אמנות עכשווית לכל דבר ועניין. זכיתי לראות לראשונה גופי עבודות של אמנים הודים ובינלאומיים נפלאים, ובשהייה נוצרו חברויות וקשרים שנשארו עד היום.

הביאנלה של קוצ׳ין מתפרשת ומוצגת בחללים היסטורים של הנמל של קוצ׳ין. הפומביות והחגיגיות הגדולה של האירוע והקהל הרב והמגוון שהגיע הם עד היום דוגמה עבורי לאופן שבו אמנות יכולה להיות ולגעת באופן נרחב, בלי לוותר על ערכים של איכות אמנותית וביטוי אישי

יש לי חיבור אישי לקוצ׳ין, שם נולד אבי. גדלתי במושב מסילת ציון של יהודים קוצ׳ינים, אבל יותר מהקשר האישי תפסה אותי האפשרות הממשית של המעורבות בחיים של הקהילות המקומיות. הסיסמה שכתובה בכל מקום – ״זו הביאנלה שלנו״ – מתממשת במלואה. הביאנלה של קוצ׳ין מתפרשת ומוצגת בחללים היסטורים של הנמל של קוצ׳ין והיא תופעה אולי יחידנית באופן האורגני והיומיומי שבו היא משתלבת במרקם של המקום. הפומביות והחגיגיות הגדולה של האירוע והקהל הרב והמגוון שהגיע הם עד היום דוגמה עבורי לאופן שבו אמנות יכולה להיות ולגעת באופן נרחב, בלי לוותר על ערכים של איכות אמנותית וביטוי אישי.

תערוכת החלומות

כאמן־אספן יש לי עניין גובר והולך ביצירות שנדחקו לשוליים, אלו שיש בהן איכות וסיפור חבויים ומחכים להתגלות כשהאג׳נדות או הנרטיבים הדומיננטיים הנוכחיים יירגעו ויחלפו. החלום הוא ליצור תערוכה רחבת הקף שהיא הצבה פרועה של מוצגים נשכחים כאלה באוסף מוזיאון ישראל. אני עוקב אחרי האוסף כבר שנים ויש לי רשימה ארוכה של פרטים שהוצגו לפני שנים או לא יצאו לאור מעולם.

בשנת 2014 פרסמתי מאמר על ספרי הסקיצה המדהימים של האמן דוד מערבי שנמצאים באוסף המוזיאון, ולצערי עדיין לא ראו אור. האפשרות ליצור הקשרים חופשיים מהסדר המוזיאלי הקיים בהכרח תעיר ותאיר את האוסף והפריטים בו באור חדש. אני חושב שגם הקהל הרחב צמא לראות חלקים מסקרנים ולא מוכרים באוסף האדיר הזה.

birds

בקרוב אצלך

בימים אלו אני מסיים, אחרי יותר משנתיים, את תפקיד אוצר גלריית המפעל בירושלים. התפקיד כלל אוצרות ואחריות על כלל התערוכות לצד תוכניות הרזידנסי ושיתופי הפעולה הבינלאומיים של המפעל. הקמתי יחד עם הצוות של המפעל את הגלריה דרך שורה של שיתופי פעולה משמעותיים ועד להכרה מלאה ורשמית ממשרד התרבות. אחרי תקופה כל כך אינטנסיבית ומלמדת אני בעיקר חוזר לעשייה האמנותית שלי כאמן ומרשה לעצמי לא להיכנס לפרויקטים גדולים בעתיד הקרוב. החזרה לסטודיו היא תוכנית מסעירה כשלעצמה.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden