כל מה שחשוב ויפה
צאלה גרינברג, א״ש לילה
צאלה גרינברג, א״ש לילה

הרשימה המשותפת // 4.5.23

צאלה גרינברג בגלריה P8; משה גרשוני, רוני חג׳ג, אתי לוי וכנרת חיה מקס במוזיאון בת ים; יהי זכרן מהפכה בגלריה ברבור; דגנית ברסט ויצחק ליבנה בגלריה נגא; מיכל ניב בגלריה B.Y5; קבוצת SHEVA בגלריה ביתא

צאלה גרינברג בגלריה P8

״אחת אחת״, תערוכת יחיד לצאלה גרינברג, תפתח הערב (4.5) בגלריה P8 (אוצר: אבשלום סולימן). בתערוכה חוזרת גרינברג ללילה אחד, גורלי, שעתיד היה לשנות את מסלולי חייהם של אלה שלקחו בו חלק. באמצעות ביקור מחדש בסדרה של אירועים ופיברוק שלהם באמצעים אמנותיים, גרינברג מתבוננת במעבר בין ילדות ונעורים לבגרות, בין זמן של משחק והכנה לחיים ל״החיים עצמם״.

כך, היא בוחנת את האופן שבו משחקי נעורים מכינים את היחיד לתפקידים השונים אותם הוא אמור לאייש ביחס לקולקטיב, ואת הדינימקות החברתיות שאנחנו מתרגלים.ות במסגרות כמו תנועות הנוער, כילדים משחקים בלהיות גדולים. אחת אחת מייצרת תיאטרון שבו האני משחק את שלל תפקידיה של חברה בהתהוות.

צאלה גרינברג, א״ש לילה

צאלה גרינברג, א״ש לילה


משה גרשוני, רוני חג׳ג, אתי לוי וכנרת חיה מקס במוזיאון בת ים

״אל תאמרו מים מים״, תערוכה חדשה שבה ישתתפו האמנים משה גרשוני, רוני חג׳ג, אתי לוי וכנרת חיה מקס, תפתח מחר (5.5) במוזיאון בת ים (אוצרת: הילה כהן־שניידרמן). הסיפור ״ארבעה נכנסו לפרדס״ המופיע במסכת חגיגה בתלמוד, הוא אחד הטקסטים המסתוריים ביותר ביהדות. ארבעה חכמים נכנסים לגן. יש האומרים לגן־עדן, ומכאן – פרדס (paradise). ארבע מערכות אמנותיות פועלות יחד בחלל בתוך ימים של התעוררות והתקרבות לפצע העמוק בלב החברה, מציגים פעולה אמנותית המבקשת חזרה אל גלי האחדות והאהבה.

אנחנו נמצאים בימים סוערים של התעוררות; של התקרבות אל תוך הפצע העמוק שבלב החברה. גלי אהבה ואלימות מתנפצים זה על זה. הכול מתחמם. נדמה שזו השעה להיות בחוץ, ברחובות; ובו בזמן זוהי עת לרדת לתוך המערה, אל מבנה העומק של הדברים, אל המקום שהאירועים נובעים ממנו; לשמור על הליבה הפועמת של כל מה שיקר לנו.

משה גרשוני, יצתה נשמתה, 2005-2006. צילום: גלריה גבעון

משה גרשוני, יצתה נשמתה, 2005-2006. צילום: גלריה גבעון

אתי לוי

אתי לוי


יהי זכרן מהפכה | Rest In Power

מקבץ התערוכות השני בגלריה ברבור החדשה (אוצרות: ליטל מרקוס מורין, רעות ישעיהו) שיפתח ביום שלישי – תערוכות היחיד של אור סגל, ״תת-משפחה: נקריות״, ושל עדן ילמה, Big Girls Don't Cry, וסרטה של דנה גרייס ווינדזור, ״שלווה״ – התגבש ונאצר בחודש האחרון לנוכח העלייה באלימות על רקע מגדרי. 12 נשים נרצחו מתחילת 2023, לפי שדולת הנשים בישראל. לזכרן של אזהר אבו רביע, סארה אל־ג׳נאמי, בראא מסארווה, ורה פלצינטה, אדיסי אלבנה, פולינה וייסמן, ביאן עבאס, דריה לייטל, סיגל ברכה אטיאס, לידר סוויסה, בראאה מסארווה.

דנה גרייס

דנה גרייס

עדן ילמה

עדן ילמה


דגנית ברסט ויצחק ליבנה בגלריה נגא

״ברסט ליבנה ושות׳״, תערוכה משותפת לאמנים דגנית ברסט ויצחק ליבנה, תפתח מחר (5.5) בגלריה נגא לאמנות עכשווית. ברסט וליבנה הם שכנים לסטודיו מזה כשני עשורים. הם פועלים בשני אולמות זהים בגודלם ששימשו בעבר מלטשת יהלומים שנחצתה במרכזה. הולדתה של התערוכה בהצעתה של ברסט לליבנה לעשות שימוש בהדפסות גדולות של צילומיה מסדרת החלומות שהוצגה בשנת 2001 במוזיאון הרצליה, שדהו ושינו את צבעיהם, כמצע לציוריו.

ליבנה, שערך באותם ימים ניסיונות לשילוב ציור וצילום, נענה להצעה בשמחה. התוצאה היא תצלומי סדרת החלומות לאחר שעברו טיפול ציורי מידיו של ליבנה. התערוכה היא גם ביטוי מאוחר לשכנות ארוכת השנים של שני האמנים משני צדדיו של קיר אחד.

דגנית ברסט ויצחק ליבנה בגלריה נגא. צילומים: מ״ל

דגנית ברסט ויצחק ליבנה בגלריה נגא. צילומים: מ״ל


מיכל ניב בגלריה B.Y5

״גוף ראשון רבים״, תערוכת יחיד למיכל ניב, תפתח מחר (שישי) בגלריה B.Y5 (אוצרת: טל פרנקל אלרואי). ניב, קרמיקאית ומעצבת תעשייתית, חזרה לפני כשלוש שנים לארץ אחרי שהות ארוכה בחו״ל. הפרידה והחזרה בתקופת הקורונה הפכו אותה, בת הגליל, למעט זרה. השתנות הנוף, הבנייה המרובה, הטון הציבורי, המשבר החברתי והמדיני, הפכו את המפגש המחודש למורכב, כואב וטעון.

כמאה פסלים כחולים המוצגים בתערוכה נולדו מתוך המפגש הזה. הם תוצר של התבוננות ממושכת, ספיגה, הטמעה, עיכול וחיפוש צורה. הפסלים – מצחיקים ומעוררי חמלה כאחת – חושפים את השכבות השונות והסותרות של הנוף הישראלי ושל הארכיאולוגיה החברתית. הם נושאים עקבות של צלמיות קדמוניות, מוטבעים בארכיטיפיים ארכיאולוגיים, היסטוריים וציוניים מכוננים. באמצעות שפה קפדנית של עבודת גלגל ובנייה ידנית מיכל מציגה קולקטיב שנברא, צמח והתפתח מתוך חוויה פנימית שלא ניתן להפריד ממאורעות הזמן ומרוח התקופה.

מיכל ניב. צילומים: לילך רז

מיכל ניב. צילומים: לילך רז


birds

קבוצת SHEVA בגלריה ביתא

״גם למינוטאור הייתה אמא״ – תערוכה משותפת לאמניות בנות קבוצת SHEVA (איה סריג, דליה חי אקו, לילי פישר, ענת גרינברג ורוזה בן אריה) תפתח מחר (שישי) בגלריה ביתא בירושלים (אוצרת: קרן ויסהויז). אינספור מיתוסים ואגדות נכתבו על אימהות, מנחילים ארכיטיפים אימהיים לדורות של נשים. קבוצת שבע מישירה מבט לנושא רגיש זה, כדי לבחון איזו מן אמא מבקשים לעצב כל אותם מיתוסים המוטמעים בנו ומציירים אימהות מורכבת ואפלה. אל מול הסיפור המיתולוגי הן מציבות את הסיפור הפרטי שכל אם מספרת לעצמה על ההורות שלה ומערכת היחסים עם ילדיה.

דרך בחינת מערכת היחסים הדינמית שלהן עם ילדיהן והתהליכים שהן עוברות עם השנים, מתאפשר להן לסדוק את הסטיגמות הרבות הסובבות את הנושא. להציג מורכבות וגוונים שונים של אימהות ולהעלות למודעות את הארכיטיפים והמיתוסים שפועלים ומפעילים אותנו.

דליה חי אקו, כנפיים נמסות

דליה חי אקו, כנפיים נמסות

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden