כל מה שחשוב ויפה
טסלר מנדלוביץ׳ ולינסקי דיזיין. צילום: אבירז יפרח
טסלר מנדלוביץ׳ ולינסקי דיזיין. צילום: אבירז יפרח

צבע טרי 2023 // עיצוב טרי: פרויקטים

טסלר מנדלוביץ׳ ולינסקי דיזיין, מאור אהרון, תמר ניקס, סטודיו Reish, סטודיו דווקא, אביה חיימי ואביב לה־עוז כליף, דין מנשרוף - פוקוס על שבעה פרויקטים של מעצבים ומעצבות המציגים במתחם עיצוב טרי - שמציג תמונת מצב עדכנית של עולם העיצוב העכשווי בישראל

פורטפוליו בשיתוף צבע טרי


טסלר מנדלוביץ׳ ולינסקי דיזיין

טסלר מנדלוביץ׳, בוגרי המחלקה לעיצוב טקסטיל בשנקר, הם צמד מעצבים המתמחים בפיתוח וייצור טקסטיל עץ המעובד למוצרי יוקרה לתחום הרכב, הפנים, האדריכלות והאופנה. העיצוב שלהם מבוסס על גישת form follows material, לפיה עיצוב מוצלח מבוסס על חומרים מתקדמים והבנת התכונות שלהם. הם שואבים השראה מהקווים הנקיים וממינימליזם, וגם מהרעיון שביצירת חומרים רכים מחומרים קשים ולהפך. אריגי העץ של טסלר מנדלוביץ׳ ורסטיליים כל כך שאפשר ליצור מהם פריטי ריהוט, חיפוי קיר, אריחים אקוסטיים ואפילו בגדים.

ביריד יציגו שיתוף פעולה המשלב תהליכי תערובת של חומרים – סדרת אלמנטים עשויים עץ ומחופים ברונזה שעוצבו על ידי טסלר מנדלוביץ בגימור מתכת אמנותית בביצוע סטודיו לינסקי דיזיין. תוך שימוש בעבודת נגרות חדשנית וטכנולוגית חיפוי פורצת דרך, יצרו יחד חומר חדש לחלוטין. פריטי הפנים המוצגים עשויים מטקסטיל תלת ממדי עשוי עץ מחופה במתכות נוזליות כמן ברונזה, נחושת, פליז וברזל, שמעניקות למוצר אסתטיקה שונה וחדשה. האלמנטים המעוצבים חוגגים את הרבגוניות של החומר הטבעי ומדגישים את הניגודיות בין עץ למתכת. הם משתלבים בהרמוניה ויוצרים חומריות חדשה, מקורית, רכה ודינמית.

טסלר מנדלוביץ׳ ולינסקי דיזיין. צילום: אבירז יפרח

טסלר מנדלוביץ׳ ולינסקי דיזיין. צילום: אבירז יפרח


מאור אהרון

פרויקט הגמר של מאור אהרון במכון טכנולוגי חולון, Matter of Motion, זכה לחשיפה בינלאומית רחבה הן בתערוכות בארץ ובעולם והן במגזינים נחשבים. מאז הוא נע בין היצירה העצמאית שלו לבין שיתופי פעולה עם חברות מסחריות ומעצבים מקומיים, ולאחרונה הוא מעביר סדנאות טראצו בסטודיו. הפרקטיקה של אהרון מתמקדת סביב טכניקות ייצור וחומרים מקוריים שאותם הוא מפתח בסטודיו. הוא עובד עם חומרי יציקה ומשלב אלמנטים מחומרים קלאסיים כמו עץ ומתכת. לאחרונה פיתח טכניקה לעטיפה וציפוי של אובייקטים קיימים בחומר יציקה צבעוני שבו הוא לוקח כלים קיימים ומעניק להם חיים חדשים על ידי בנייה של קליפה חדשה.

ביריד יציג אהרון את הפרויקט ״משוִּנים״ – פרויקט המתבסס על כדים ישנים שמצא. כדים אנונימיים, יחידים במינם, שנחו על רצפת השוק, מחכים לעין שתראה וליד שתאסוף אותם לבית חדש. רגע לפני הבית החדש, יד האמן שלו מלבישה אותם בבגד חדש, צבע חדש, חומר חדש שיוצא מגדרו בתנועה ומעטר את החומר הישן. הפרויקט יוצג כפרפורמנס מול הקהל שמבקר ביריד, שיזכה לראות תהליך שלם של יצירת אוביקט.

מאור אהרון. צילומים: דוריאן קרידו

מאור אהרון. צילומים: דוריאן קרידו


תמר ניקס

תמר ניקס היא בוגרת המחלקה לעיצוב טקסטיל בשנקר ודוקטורנטית במסלול לעיצוב תעשייתי בטכניון. הסטודיו שלה פועל מזה 17 שנים ומתמחה בעיצוב מוצרי טקסטיל עבור מגוון תחומים ותעשיות. בשנים האחרונות עובדת ניקס עובדת על דוקטורט בעיצוב תעשייתי המשלב טקסטיל, אמנות ומדע, והפך להיות מוקד העניין והיצירה שלה בתקופה זו. המחקר שלה מתמקד במעבר של קרושה – ממלאכת יד לטכנולוגיה רובוטית. ביריד תציג ניקס את ״קוסטה״ – מיצב טקסטילי שיוצר תעתוע, מבוסס על מודל גיאומטרי בשם cost minimal surface. המבנה הסרוג מציג מודל גיאומטרי מיוחד ומתוכנן בכלים טכנולוגים, אבל מבוצע בעבודת יד המתבססת על מלאכה מסורתית בת אלפי שנים של טקסטיל הסרוג במסרגה אחת.

בנמל הדייג, שנמצא ממש מאחורי היריד, שוכן עולם טקסטילי קדום שמורכב מערמות של רשתות דייג שנפרשות ונאספות יומיום, ומביאות באופן קבוע הפתעות חדשות מהים. נמל הבית של יפו על רשתות הדייגים שבו וגלגלי המיתרים הקלועים בקצב אחיד, מספקים את ההשראה החומרית והצבעונית למיצב. כל המיצב סרוג ביד על ידי ניקס, שמעידה כי היא אוהבת עבודה סיזיפית, ולא רואה בה כעונש – אלא כברכה. הרובוט הסורג שעליו היא עובדת בדוקטורט עוד לא שלם, אבל ייתכן שיום אחד הוא יוכל לסרוג את הדברים האלה בעצמו, וגם אחרים.

תמר ניקס. צילום: מ״ל

תמר ניקס. צילום: מ״ל


סטודיו Reish

רחלי שרפשטיין, מעצבת מוצר, בוגרת בית הספר לעיצוב ויטל בתל אביב ובוגרת תואר שני בדומוס במילאנו. שרפשטיין עוסקת במגוון חומרים ובתחום שבין עיצוב לאמנות. עשיית הסטודיו סובבת סביב פיתוח פרויקטים בהשראת משחקים נוסטלגיים, ומזמינה את המתבונן לקחת חלק בפעולת היצירה תוך התבוננות והומור. הסטודיו מתמקד בהשתקפויות ובעיצוב אובייקטים שמשקפים את המתבונן. לרוב הם פועלים ב־360 מעלות – מזמינים למשחק ולהשתתפות המתבונן. פלקסיגלס הוא חומר מוביל בשימוש בסטודיו לצד חומרים רבים בשימוש חוזר – חומרים וחפצים שמיצו את השימוש המקורי שלהם ועוברים תהליך מעבר לאוביקט חדש – לרוב בחיתוך או טבילה בחומרים שונים.

ביריד תציג שרפשטיין את ״שומקום״, סדרה של רהיטי מראה צפים ורוקדים בחלל, משקפים את בבואתינו במה שנדמה כבית עקור ללא שורשים. העבודה מנסה לענות על השאלה מהו בית? האם ניתן בחלל אנונימי לחלוטין, אקס-טריטוריאלי, ללא היסטוריה, זהות, סיפור, או דיירים, באמצעות רהיטים וחפצים התלויים ונעים בחלל ללא אחיזה בקרקע, לייצר תחושה מוכרת של בית? תחושה של שייכות? ״שומקום״ הוא זכרון של בית. אנחנו מוזמנים.ות לבדוק אם מערך הסימנים המוסכמים בבועת האינטימיות המדומה, מעורר בנו תחושה מוכרת של בית או שזו רק אשליה.

סטודיו Reish. צילום: ארית גורדון

סטודיו Reish. צילום: ארית גורדון


סטודיו דווקא

גילי אילן ונדב ראוכוורגר, המעצבים שמאחורי סטודיו דווקא, הם בוגרי המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית בבצלאל. ב־2018 ייסדו השניים סטודיו משותף בלב חיפה ומאז הם עובדים, מייצרים כלים ומלמדים. כל הכלים מיוצרים בתוך הסטודיו בתהליך איטי וקפדני, בשילוב טכניקות של עיצוב קרמי כולל עבודה על הגלגל, יציקות לתבנית ופיסול. על הכלים טבועה טקסטורה שהיא החתימה המזהה של הסטודיו, דוגמאות שונות שמייחדות כל כלי. הסטודיו מייצר כלים שימושיים מחומר קרמי, מוקפדים וייחודיים, בהיקף קטן. במקביל הם מייצרים גופים פיסוליים וגופי תאורה.

ביריד תוצג העבודה ״עבודת נמלים״. בעבודתו הנוכחית בוחר ראוכוורגר לחזור ליצירה מילדותו – תילי טרמיטים בפרשנות אישית. פסלי הענק נבנים חוליה על גבי חוליה ויוצרים נפחים בעלי חללים פנימיים וחיצוניים מפותלים, המגרים את המבט והדמיון. בניית התילים נעשית מחומר ממוחזר – חומר שנוצר בסטודיו משאריות תהליכי עבודה, המשתנה לאורך בניית הנפחים. המיצב יכלול אוביקטים בגדלים שונים, החל מ־60 ס״מ ועד פסלים בגובה ראש.

סטודיו דווקא, גילי אילן ונדב ראוכוורגר. צילומים: אילן ברק

סטודיו דווקא, גילי אילן ונדב ראוכוורגר. צילומים: אילן ברק


אביה חיימי ואביב לה־עוז כליף

אביה חיימי ואביב לה־עוז כליף הן בוגרות המחלקה לעיצוב קרמיקה וזכוכית בבצלאל. חיימי מתעסקת ועובדת בעולם הקולינרי במטבחים שונים כבר שנים רבות. היא יוצרת במגוון חומרים וטכניקות כמו תכנון ממוחשב, מידול בתלת־ממד וביצוע בחומר הנדרש המקיים ומחזק את הקונספט. לה־עוז כליף מתחברת לעולם האוכל דרך יצירת כלים וחשיבה על עיצוב הכלי המתאים למנה מסוימת מהצילחות ועד ההגשה לשולחן. מוזיקה היא דבר נוסף שמוביל אותה בדרכה והחיבור בין שני העולמות בא לידי ביטוי בעבודותיה.

ביריד יציגו השתיים את ״ארוחת מלחים״ – שיתוף פעולה שנוצר במיוחד עבורו ובו הן מביאות, בפעם הראשונה, את המחשבות המשותפות שלהן לכדי ביצוע. בפרויקט זה מלח הוא הנושא המרכזי. למלח משמעות היסטורית כחומר גלם בעל חשיבות תרבותית גבוהה, כזה שקהילות נוצרו סביבו וסחרו בו. היום מהווה המלח מרכיב בסיסי על שולחן האוכל, יסוד מרכזי בתזונת החי והצומח. למלח גם משמעויות סימבוליות בתרבויות שונות, הוא משחק תפקיד במיתוסים ואמונות תפלות. גם בעולם הקרמי למלח שימושים שונים.

הפרויקט מייצר סימביוזה בין עולם הקולינריה והקרמיקה דרך המלח כחומר מוביל. הוא מציג שולחן מלא במי מלח, עליו צפים כלי האוכל. כשם שמלח שולחן מתבל את האוכל, כך מי המלח ״מתבלים״ את הכלים. למעשה, נוצר היפוך תפקידים, מי המלח הם השולטים בצבעוניות ובתנועת הכלים דרך זמן ומרחב, דבר המאפשר שחרור שליטה ומקנה חופש ליצירה והזדמנות להתבוננות והתנסות. הכלים נספגים ונצבעים במי המלח, כאשר במהלך השריפה מתגלה צבעם – הגוון המדויק של הכלי תלוי במשך הזמן בו שהה במים.

אביה חיימי ואביב לה־עוז כליף. צילומים: מ״ל

אביה חיימי ואביב לה־עוז כליף. צילומים: מ״ל


דין מנשרוף

בתקופת הקורונה עבר דין מנשרוף, בוגר המחלקה לתקשורת חזותית במוסררה, מעבודה דיגיטלית ליצירה ידנית, מתוך רצון לעבוד עם הידיים ולגעת בחומר. מה שהתחיל כחלום רחוק ויציאה אקספרימנטלית ממשיך כעת כפרקטיקה יומיומית, שבה הוא משתמש בחומרי טקסטיל ככלי איורי. טכניקת השזירה של הצמר בבד היא עמלנית מטבעה ומהווה בית סימבולי לדימויים של דין, הנעים בחופשיות בין פיגורטיביות לאבסטרקט חושני. לתהליך היצירה שלו יש איכות חלומית, הדימויים עולים ברגע נתון ומתבטאים בעבודה הנגלית אט אט. כשהעבודה גמורה המעצב הופך בן רגע לצופה חיצוני ומבין את שרחש בתוכו.

ביריד יציג מנשרוף את הפרויקט ״אודה לנאיביות״ – סדרת יצירות המתחברות לכדי טריפטיך רחב, העבודה הגדולה ביותר שהציג עד היום. תוך הישענות על האיכות החלומית של חוטי הצמר, העבודה בוחנת את ההתפעמות מהקיים וכוללת נרטיב איורי המשלב בין פיגורטיביות נאיבית לאלמנטים שזורים בטקסטורות בהשראת הטבע.

דין מנשרוף. צילומים בר שניר

דין מנשרוף. צילומים בר שניר

 


יריד צבע טרי
30.5-4.6
נמל יפו, מחסנים 2 ו־3
קחו חלק בסיורים של פורטפוליו בצבע טרי 2023 >>

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden