תערוכות יולי־אוגוסט בסדנה לאמנות יבנה

הים כתמונת מראה

תערוכה קבוצתית (אוצרים: אביבית אגם דאלי ורוני ראובן) שעוסקת בנופים ימיים ומקורות מים כפי שמשתקפים באמנות העכשווית. הים כסוג של דרך ומעבר ממקום למקום, אך בו זמנית גם גורם מפלג, מפריד ומייצג את כוחות הטבע האימתניים.

בהיסטוריה של העם היהודי ובספרות העברית הים מייצג גם את שער הכניסה והיציאה מן ואל ארץ ישראל. משמעויות נוספות לים כמקום של רגיעה, הטהרות, מיחזור. חולות הים הבוהקים, החמים והמלטפים לאורכם של החופים, מהווים בילוי בעיקר בחודשי הקיץ. בתערוכה משתתפים 13 אמנים ואמניות המתייחסים למשמעויות השונות ולקונפליקט בין האדם לטבע.

---

מרחקם הקרוב כל כך

התערוכה (אוצר: רוני ראובן) מפגישה בין שתי אמניות – אתי עמרם ונוגה בר חיים – השונות זו מזו בסגנון עבודתן ובתכנים האמנותיים. השוני הוא זה שמחבר בין שני העולמות לכדי שלמות.

״מרחקם הקרוב כל כך״ הן מילים הלקוחות מתוך שירו של יהודה עמיחי ״זיכרון מתקדם לעתיד״. המשפט מתמצת את החשיבה שהובילה למיזוג בין האמנית אתי עמרם הבוראת עולם, שבו מתקיימות התרחשויות רבות הנובעות מפנימיותה ועיסוקה בנפש וברגש, לבין האמנית נוגה בר חיים שעבורה הציור בנוף הוא חוויה שאותה היא מעבירה לצופה. ציוריה הם ציורים ריאליסטיים שצוירו ברחבי הארץ: טל שחר, עין כרם, נס הרים, גבעת חומרה ועוד. נופים ישראליים שאינם אופייניים לאור הישראלי – הם אפרוריים, ערפיליים ומעבירים תחושה של זרות.

---

---

נימפות

מיצב של לילך שרג (אוצר: רוני ראובן) שחוקרת מיתוסים וסיפורי עם. כמי שגדלה בקהילה חקלאית רווית אידיאולוגיה, וחיה כמהגרת ואישה יהודייה, היא פונה לטבע ולסיפורים בחיפוש אחר קיום טרנספורמטיבי שיש בו בחינה של שייכות פיזית ופנטסטית. שרג עושה שימוש בטבע כמגרש המשחקים שלה, כשלרוב היא מפעילה את כל גופה בתנועה המייצגת תהליך פסיכולוגי. היא שוזרת מגוון רחב של חומרים וטכניקות אמנות מסורתיות עם חפצים מסביבתה הטבעית והביתית באופן אקלקטי ולא היררכי, ויוצרת ציורים ופסלים בגודל טבעי, מיצבים גדולים או סרטונים קצרים שבהם דמויות מתערבבות זו בזו, עם צמחייה, ועם סביבתן. נחושים ופגיעים, יצירים אלו קיימים בין יופי לריקבון, ובין הפיזי לרוחני.

---

ממעמקים

תערוכתו של אלי אהרון (אוצר: רוני ראובן) מוצגת בתיבות שקופות המדמות אקווריומים. פסלי הקונכיות של אהרון שנחצבו משיש שמקורו בפורטוגל, הם סמל לשלמות ולהרמוניה בטבע. הקונכייה כרחם המכילה, עוטפת ומגוננת. מיזוג בין הים והחי. לצידן מוצגת קונכייה ככלי נגינה מכונף המסמל את ריחופן של הצלילים ותיבת התהודה הנובעת מהמעטפת ומשמשת כהגנה ושמירה על החיים ממעמקים.

---

הסדנה לאמנות יבנה
פתיחה: 15.7; נעילה: 24.8