״נגעת נרצחת״: מפחיד בצורה אפקטיבית, כמו פעם

מה כבר נשאר להגיד על הרשתות החברתיות שלא אמרנו? פח אשפה אמנותי מלא בג׳אנק מזדמן, טרנדים שטותיים ובדיחות קקי פיפי. התלונות (ברובן המוחלט) מוצדקות. הגדילה המטאורית של טיקטוק בשנים האחרונות, הרשת החברתית שהחליטה שהעולם לא יכול בלי ילד הפלא אורן להב וספיר ״רונדלים״ מיכאלי, הביאה איתה גל ענק של ביקורות. מצד שני, לא מעט יוצרים מוכשרים צמחו מתוך הלייקים, השיתופים והטרנדים של אותן המדיות.

כאלה הם האחים האוסטרלים דני ומייקל פיליפו, מפעילי ערוץ היוטיוב RockaRocka בנושא אימה וחברותיה. סרטם הראשון באורך מלא, ״נגעת נרצחת״ (Talk to me), שהוקרן כבר בכמה פסטיבלים השנה, משך תשומת לב וסיקרן את ראשי האולפנים הגדולים בהוליווד. מי שלבסוף שהצליחו להשיג את זכויות ההפצה של האוצר הבלום (עוד אומרים את זה?) הזה הם דווקא אולפני A24 (״תורשתי״, ״הכול בכל מקום בבת אחת״), שבשנים האחרונות משמשים חממה ליוצרים צעירים בתחילת דרכם.

בגזרת העלילה ״נגעת נרצחת״ גנרי ואינו מחדש מי יודע מה. בבסיס הסרט חבורת בני נוער שבאופן לא מוסבר (למעט התייחסות אגבית במהלך הסרט) מוצאת יד חנוטה ומקוללת, שבעזרתה הם מזמנים רוחות של אנשים מתים לעולם החיים ומזמינים אותן (ליטרלי) להיכנס חופשי־חופשי לגופם – או בקיצור, הופכים לקורבן של דיבוק מרצון. אבל יש קאץ׳ – יש להם בדיוק דקה וחצי להחזיק את היד בזמן שהרוח עושה כרצונה, אחרת היא תרדוף אותם לנצח, עד המוות. כצפוי, הם לא עומדים בפיתוי ומכופפים את החוקים, מה שמוביל לשורה של אירועי שרשרת מצערים ומדממים.

במרכז הסרט עומדת מיה (סופי ויילד האלמונית), שאמה התאבדה לאחר שנטלה כדורים. ההתאבדות הזו מוטלת בספק, וסופי חושדת שאבא שלה לא מספר לה את כל האמת. הספק הזה ילווה את מיה לאורך כל הסרט, וגם את הצופים. דרך דמותה העגמומית והמלנכולית של מיה הסרט לוקח אותנו אל מתחת לקליפה השטחית של קלישאות חרושות על רוחות רפאים ועולם המתים, וגם אל התמודדויות רציניות עם שכול, אבל ולקיחת אחריות על המעשים שלנו.

אי אפשר לערער על העובדה שהאחים פיליפו מבינים דבר או שניים באימה, ואף על פי שהם עושים שימוש במוטיבים הידועים ביותר של הז׳אנר (כיאה למתחילים), הם אינטליגנטים מספיק כדי להפתיע את הצופים בטוויסט חכם בסופם

כמיטב המסורת, הסרט מתובל בג׳אמפ סקרס, אבל הוא ניחן בעיקר בסצנות זוועתיות שיצליחו לגרום לכם לנוע באי־נוחות בכיסא, בעיקר למראה דמות שדופקת את הראש בשולחן ללא הפסקה ומנסה להוציא לעצמה עין.

אי אפשר לערער על העובדה שהאחים פיליפו מבינים דבר או שניים באימה, ואף על פי שהם עושים שימוש במוטיבים הידועים ביותר של הז׳אנר (כיאה למתחילים), הם אינטליגנטים מספיק כדי להפתיע את הצופים בטוויסט חכם בסופם. כאושיות רשת שצמחו ושאבו את הכוח שלהם מתוך המדיות החברתיות, האחים פיליפו מכירים את הקהל שלהם (המורכב בעיקר מבני נוער) ויודעים בדיוק מה הוא אוהב.

אף על פי שהוא משויך לז׳אנר האימה העילית, ״נגעת נרצחת״ לא מנסה או מתאמץ להתחכם יתר על המידה. לעומת סרטי אימה אחרים מבית A24 כמו ״תורשתי״ ו״מידסומר״ של ארי אסטר, שבהם המעטפת הוויזואלית האסתטית להחריד שלהם מסתירה (לפעמים יותר מדי) שכבות על גבי שכבות של תמות פסיכולוגיות עמוקות – ״נגעת נרצחת״ עושה זאת בצורה קלילה על סף השטחית, אבל בכל זאת מצליח לעורר עניין בצופה ולסקרן לכל אורך 90 הדקות שלו.

הסרט הופק באוסטרליה והקאסט שלו מקומי למהדרין (יש אפילו קנגרו!), אז אל תחפשו כאן שמות מפוצצים. השם היחיד שאולי יישמע לכם מוכר הוא מירנדה אוטו, המוכרת בעיקר מסרטי ״שר הטבעות״, שבהם שיחקה בתפקיד אאווין. זוהי אחת הגדולות של הסרט: הוא לא נשען על מעמדם של כוכבים בינלאומיים לטובת יחסי ציבור ומשתמש בתוצרת אוסטרלית מוכשרת ביותר.

זה סרט אפקטיבי שיודע מה הוא רוצה מעצמו ולא מנסה להיות משהו שהוא לא. אין כאן תחכומי יתר סטייל ״בו מפחד״ או ״מידסומר״, ואף אחד לא ניסה כאן להמציא את הגלגל. בזמנים קשים של בצורת אמנותית נוסף על שביתות התסריטאים והשחקנים, כל פרויקט שהוא לא מיחזור של משהו או חידוש של משהו – נחשב למוצר טוב. זה לא מוריד מהערך של ״נגעת נרצחת״. להפך, זה הופך אותו לסרט מרענן כמו פינה קולדה בגל חום קיצוני. הוא מפחיד בצורה אפקטיבית כמו פעם, וכיף שעוד עושים סרטים כאלה.

---

נגעת נרצחת
בימוי: דני ומייקל פיליפו
94 דקות; ארצות הברית, 2023
3.5 כוכבים