כל מה שחשוב ויפה
ורדי כהנא, הפגנת שלום עכשיו, 1983. במרכז התמונה אמיל גרינצווייג, שנרצח באותו ערב
ורדי כהנא, הפגנת שלום עכשיו, 1983 (אמיל גרינצווייג במרכז התמונה)

הרשימה המשותפת // 3.8.23

שלוש תערוכות חדשות במוזיאון חיפה לאמנות; דועא בסיס בגלריה השיתופית בכברי; תנומת כוח במקום לאמנות; שאדי טואפרה בגלריה B.Y5

שלוש תערוכות חדשות במוזיאון חיפה לאמנות

שלוש תערוכות חדשות ייפתחו הערב (3.8) במוזיאון חיפה לאמנות, שלושתן לוקחות את המבקרים למסע שיוצא מהסיפור המקומי – של ואדיות חיפה על משמעותיהן הרבות, של מחאות והפגנות בישראל ושל הסופר המיתולוגי קרל מאי – וממשיך לעבר סוגיות אקולוגיות ופוליטיות שפורצות את גבולות המקום והזמן.

הראשונה, ואדי, תערוכה קבוצתית שמציגה את הוואדיות השונים של העיר (אוצר: דן הנדל). היא עוסקת במופעים השונים של העולם המקביל הזה, באופנים שבהם הוואדי מעצב גיאולוגיות ושכבות עירוניות, מגדיר גבולות תרבותיים ופסיכולוגיים, ומהווה בית גידול להתרחשויות טבעיות ואנושיות המטשטשות את הגבולות שבין האנושי והלא־אנושי. תופעות מקומיות מעין אלה מגויסות בתערוכה לשיחות רחבות יותר על סביבה והתיישבות עירונית, על אדם, חיה ומה שביניהם.

השנייה, ״כוריאוגרפיה של התנגדות״ (אוצר: קובי בן מאיר), תערוכה קבוצתית שיוצאת מהמחאה שפוקדת את ישראל בחצי השנה האחרונה כדי להתבונן במאפיינים העל־זמניים של התנגדות אזרחית, שמקבלת ביטויים שונים בהקשר לזמן ולמקום. בתערוכה מוצגות שלוש עבודות של אמנים בינלאומיים, העוסקות במאפיינים האוניברסליים של פעולת הגוף בזמן מחאה ומקורן הרגשי והנפשי; ולצידן ארבע סדרות מארבע מחאות משמעותיות מההיסטוריה של ישראל.

השלישית, ״יארו ורגה: סיפורי מסעות בארץ״ (אוצר: קובי בן מאיר), תערוכת יחיד לאמן הצ׳כי יארו ורגה, שהגיע לשלושה ביקורים בארץ, במהלכם התעורר בו עניין מיוחד בנוסע אירופאי אחר שביקר בארץ ישראל – הסופר הגרמני קרל מאי, שהגיע לחיפה בשנת 1899.

אבישג שאר יישוב, מחאה נגד הרפורמה המשפטית

צילום: אבישג שאר ישוב, מחאה נגד הרפורמה המשפטית

אלי מגזינר


דועא בסיס בגלריה השיתופית בכברי

״קו כחוט אריאדנה״, תערוכת יחיד לדועא בסיס, תפתח בשבת (5.8) בגלריה השיתופית בכברי (אוצרת: ג׳וזיאן ונונו). עבודות הרישום, הווידאו והפרפורמנס של בסיס נוגעות בגבולות החושך, בניסיון לצאת אל האור. המבט שלה עובר מפנים החוצה, בין ומתוך התת־מודע, אל מבט החוקר את הנמצא. פעולת הרישום מעידה על חיפוש אינטנסיבי. קו זמני, ממתין לקו אחר. קו שמסמן הליכה בחושך, מודרך על ידי המחשבה. הוא נמתח, בונה כתם, נעצר, ממציא דימוי. זהו רישום שאינו עוקב אחר המבט, זהו רישום מסוג אחר. רישום המחפש לדעת.

הגבול אצל בסיס הוא לא רק מושג הוא גם מטרה. ללכת עד הגבול, או ללכת על הגבול, זה אומר לחפש אותו, לגעת בו, להכיר אותו ולהתיידד אתו, כלומר גם לעבור אותו. אי הוודאות מלווה את האמנית לאורך כל פעולה. מה שהיא יוצרת הוא מה שמתרחש בין שתי נקודות. שתי קצוות: התחלה וסוף. ה״ריק והמלא״ מופיעים אין סוף פעמים ברישומים, כשהריק מסומן על ידי הקו שיוצר במהרה כתם המשתלט על חלל הנייר. ״הקצוות״ המניעים את בסיס הם נקודות המוצא המאפשרות לה לנוע ביניהן בביטחון. התהליך עומד במרכז יצירתה.

דועא בסיס ומנאל חלבי

דועא בסיס ומנאל חלבי (סטילס מתוך וידאו)

דועא בסיס. צילום: מ״ל


birds

תנומת כוח במקום לאמנות

״תנומת כוח״, תערוכה קבוצתית תפתח הערב (3.8) במקום לאמנות (אוצרת: דניאל צדקה כהן). בספר ״חמישים סודות הקסמים של האמנות״ שבו מציג האמן סלבדור דאלי את רעיונותיו לגבי אמנות ואומנות, הוא מגלה חלק מסודותיו העוזרים להיות אמן־מאסטר. דאלי מציג את רעיון ה״סוד לשינה בזמן ערות״, שבו הוא מתאר שינה בישיבה זקופה או הירדמות בעודו אוחז מפתח ביד וצלחת הפוכה מתחת. ובכך, שהשינה הופכת עמוקה, המפתח יפול מהיד שהפכה רפויה וצלצול המפתח בצלחת יגרום להתעוררות מיידית.

התערוכה ״תנומת כוח״ שמה במרכזה את רעיון השינה כמצב טעינה וכשני אלמנטים המנוגדים אחד לשני – תנומה וכוח – בין ריפיון הגוף לצורך מנוחה לבין מצב כוננות גבוה. העבודות המוצגות בתערוכה, חלקן עבודות קיימות וחלקן עבודות שנוצרו במיוחד עוסקות במצבי ביניים תודעתיים, סהרוריות ובמשבר השינה העמוק בו שקועה האנושות.

אליקו נר גאון

אליקו נר גאון

פסי גירש

פסי גירש

קרן זלץ (סטיל מתוך וידיאו)

קרן זלץ (סטיל מתוך וידיאו)


שאדי טואפרה בגלריה B.Y5

״אלף לילה״, תערוכת יחיד לשאדי טואפרה, תפתח ביום שישי (4.8) בגלריה B.Y5 (אוצרת: טל פרנקל אלרואי). התערוכה מדגישה את הפואטיקה החומרית המאפיינת את עבודותיו: טואפרה מצייר בתנועות רחבות ומהירות באמצעות חומרים שונים – אקריליק וזפת, פחם וקפה, חומר בידוד ושמש בוקר. האמן, תושב העיר מר׳ער, מצייר בחומר צורות קמאיות וסימבוליסטיות. בדומה לאמנים ניאו־אקספרסיוניסטים, תנועת המכחול שלו פראית, ציוריו מלאים עד להתפקע. דמויות ודימויים נדחסים לתוך המצע החומרי, לפעמים אך בקושי, לפעמים מתגלגלים זה בתוך זה, מערבבים חי, אנושי ודומם.

כמו הסיפור המתרקם לילה לילה של שחרזדה, המבקשת במשך אלף לילות להציל את חייה, טואפרה מצייר אגדות הטוות את חוט חייו. עבור מי שבילה את מרבית ילדותו בבתי חולים הציור הוא אוויר, מים, אש ואדמה. טואפרה בורא שירת חיים המתגלגלת שוב ושוב בחומרי היסוד.

שאדי טואפרה. צילומים: מל

שאדי טואפרה. צילומים: מ״ל

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden