כל מה שחשוב ויפה
צילום: דוד חקי, סרט טבע
צילום: דוד חקי, סרט טבע בבית אורי ורמי נחושתן

הרשימה המשותפת // 5.10.2023

ניתאי חלופ ודוד חקי בבית אורי ורמי נחושתן; שי אריק ורחל פרומקין בסדנאות האמנים בתל אביב; מחווה לעיר הלבנה בגלריה זומר; תערוכת בובות אמנותיות בסלמה; תערוכת האוסף של עמותת כנפיים ביפו

הסלון הגדול וסרט טבע בבית אורי ורמי נחושתן

סמדר קרן אצרה שתי תערוכות חדשות שיפתחו בשבת (7.10) במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד. ״הסלון הגדול של ניתאי חלופ הוא מיצב סייט ספסיפיק, שנוצר בעקבות זכרונות מביתה של סבתו בבית שאן – הבית בו גדלה אמו ושהיה לחלק משמעותי בילדותו. רגע לפני שייהרס ויימכר חזר חלופ לבית, ויצר בהשראתו

מיצב פיסולי, שבו עקבות העבר מתגבשות לכדי סיפור חדש. כל הפסלים הם תוצרים של התערבויות חומריות שביצע על שיירי חפצים וחלקי מבנה שאסף מבית המשפחה הנטוש; קלטות, מצעים, חלונות ומשקופים, מרצפות ומסמרים, ארונות ותריסים – כל חפץ הופך עבורו לאנדרטת זיכרון אבוד שיש ללכוד את עקבותיו בחומר. טכניקת הפיסול של חלופ כוללת סדרת פעולות מוקפדת בעלת מקצב סדור: פירוק, עיקור, ציפוי, טיוח, דחיסה, הסתרה, יציקה, קילוף, חשיפה והצצה. הוא שולט בחומר כמתכון משפחתי שעובר מדור לדור. המיצב עוסק בחמקמקות הזיכרון המצוי מתחת לפני השטח ובהבנה שסיפור חיינו יכול להיכתב באופנים שונים.

דוד חקי יציג את ״אורי ורמי, חלק א׳: סרט טבע״ פרויקט מחקרי ממושך המתייחס לסיפורו של המוזיאון דרך טיפול באזורי ״השוליים״ שלו – האוסף, חדר הזיכרון וגן הפסלים. חלקו הראשון של הפרויקט, סרט טבע, הוא מיצב וידאו וסאונד, המוצג בחדר הנצחת הבנים, בחלל יאשין הצמוד ובחדר אוסף הפיסול, שנחשף לציבור לראשונה. המיצב כולל שתי עבודות וידאו: האחת צולמה באוסף הפיסול, והיא מציגה את הפריטים באור מלא פאתוס ודרמה ומאירה מושגים של אבלות, הנצחה וזיכרון (אישי וציבורי) באור חדש. העבודה השנייה היא סרט קצר העוקב אחר קהילת הטווסים בקיבוץ. בפס הקול נשמעות קריאות טווסים שקולותיהם הולכים ומתערפלים והופכים לקינה – לשירת מקהלה, לרקוויאם. העבודה תוצג לאורך שנה.

צילום: דוד חקי, סרט טבע

ניתאי חלופ. צילום: מ"ל

ניתאי חלופ. צילום: מ”ל

 


שי אריק ורחל פרומקין בסדנאות האמנים בתל אביב

תערוכת היחיד ״שדים ושדות״ של האמן שי אריק תיפתח מחר (6.10) בסדנאות האמנים בתל אביב, אוצר איתן בוגנים. בלב התערוכה מוצב שדה גדול המורכב מעשבים וצמחים מיובשים, מהם מפסל אריק גופים חדשים. הפסלים יוצרים דימוי של שדה, שנע בין המוכר מאוד ללא ידוע. את השדה מלווים ציורים, פסלים ועבודות אחרות הפזורות בחלל הגלריה, ויוצרות ביחד עולם טבע אמנותי דמיוני, ששואב מהתת המודע של האמן ודרך פירוק והרכבה מחדש מייצר אסתטיקה המחברת בין עולם הצומח לאמנות.

במקביל תיפתח תערוכת יחיד של האמנית רחל פרומקין, ״נופל הלילה״ שאוצרת ורד גני זפרן. פרומקין עוטפת את החלל בנייר שהיא חותכת בסכין ויוצרת דימויים מונוכרומטיים ומופשטים, דומים לצמחיה הנוטה כלפי מטה אל הצופה.

שי אריק בסדנאות האמנית תל אביב

שי אריק בסדנאות האמנים תל אביב. צילומים: מ”ל

רחל פרומקין בסדנאות האמנים תל אביב. צילום: יובל חי

רחל פרומקין בסדנאות האמנים תל אביב. צילום: יובל חי


birds

העיר הלבנה בגלריה זומר

בגלריה זומר, במעונה החדש בשביל התנופה 6 בקריית המלאכה, תיפתח הערב (5.10) תערוכת יחיד של האמן גרגור הילדברנדט מברלין ״עבור העיר הלבנה״. כדי ליצור את עבודותיו, הילדברנדט מפרק שרידי טכנולוגיית הקלטה אנלוגיות – קלטות VHS, קסטות שמע ותקליטי ויניל – חומרים המשקפים את תשוקתו הגדולה למוזיקה. אך על אף שמוזיקה מלווה אותו בכל שלבי היצירה, עבודות האמנות שלו לא משמיעות קול, אלא רק מעלות את הזיכרון שלו.

בודלייר טען שכדי למצוא את נשמתו של צעצוע, ילד שובר אותו. הילדברנדט מפרק ומשתמש בחלקים של קלטות ותקליטים כדי ליצור את האמנות שלו: פסלים, ציורים, תצלומים ומייצבים. לפעמים שמות העבודות מרמזות על המוזיקה והמילים המוטמעות בחומרי הגלם. אנחנו רואים את מה שאיננו שומעים. אנחנו מדמיינים את מה שיכולנו לשמוע.

הניגוד בין צליל לדממה הוא אחד מהניגודים הנוכחים בעבודתו. העיסוק בנראה ובבלתי נראה, ובגרסאות נגטיב ופוזיטיב של העבודות הם ניגודים נוספים. כמחווה לעיר הלבנה, הילדברנדט בחר להשאיר את גרסת הנגטיב השחורה של העבודות בסטודיו בברלין ולהציג בתל אביב את הגרסאות הלבנות בלבד.

לאורך שנים הילדברנדט היה מזוהה עם הצבע השחור בשל שימושו בסלילי קלטות. אך טכניקת ה- rip-off שפיתח, שעיקרה קילוף השכבה עליונה של הסלילים, מאפשרת לו לחשוף את הקנבס הלבן תחת הסליל השקוף. קילוף הסלילים מעביר את תשומת הלב מהמילים, הסרטים והצלילים המוטבעים עליהם אל הזיכרון של הסיפורים. אך האם יתכן סיפור שכולו לבן ללא שחור?

גרגור הילדברנדט. צילומים: גלריה זומר


בחלום ובמציאות: בובות אמנותיות בסלמה

בחלל ברחוב סלמה 2 (חצרות יפו) תיפתח מחר (6.10) ״בחלום ובמציאות״ תערוכת בובות אמנותיות של יוצרים בינלאומיים וישראלים. התערוכה ביוזמה, אוצרות והפקה משותפת של האוצרת אלנה קונין ובוריס קונין, שהזמינו עבודות מאמנים בינלאומיים זוכי פרסים.

בובות מוצגות בדרך כלל בהקשר של ציור, גרפיקה, צילום, אך גם כיצירות אמנות העומדות בזכות עצמן. יצירת בובת אומנותיות היא תהליך מורכב הדורש מהאמן לא רק את היכולת להמציא ולגלם דמות מקורית, אלא גם ניסיון בתחומים שונים: פיסול, ציור, תפירת בגדים, תכשיטנות ועוד. הטווח הסגנוני של בובות האמנות רחב מאוד: מצעצועים ועד חפצי אמנות, מיצירות רדיקליות וניסיוניות ועד לרמזים היסטוריים מעודנים. בתערוכה החדשה ישתתפו אמנים מאוקראינה, פולין, אוסטריה, גאורגיה, לטביה, ליטא וישראל.

אלנה קונין. צילום: מ"ל

אלנה קונין (ישראל). צילומים: מ”ל

ויולטה אוזונה (לטביה)

אנה זואבה (ליטא)


״האוסף״ של כנפיים

הערב (5.10) תיפתח בסלון לאמנויות ביפו (רחוב חנינא בן דוסא 21) תערוכת ״האוסף״ של הסטודיו לאמנות של עמותת כנפיים, לקראת יום בריאות הנפש העולמי, שחל ב־10.10. התערוכה היא חלק מפעילות שנועדה לקדם את המודעות והידע בתחום בריאות הנפש בציבור בארץ ובעולם. בתערוכה שאצרו גיורא דין וגיל גורן, ושתימשך עד 28.10, יוצגו כ־150 יצירות אמנות מאוסף העמותה, עבודות שנוצרו במשך השנים על ידי אמני העמותה הנותנים ביטוי לעולמות האישיים שלהם. פסיפס עשיר של יצירות בטכניקה, בגדלים ובחומרים רבים: צבעי שמן, אקריליק, קולאז׳, דיו, צבעי מים, גואש ורישום. העבודות מוצעות למכירה.

עמותת כנפיים הוקמה בשנת 2004 כמרכז אמנות רב תחומי המאגד יוצרים ויוצרות שאמנות עבורם היא דרך חיים ודרך לביטוי ולעיבוד משברים ואתגרים נפשיים. העמותה מאפשרת ליוצרים אלו לפרוש כנפיים, מעל לגבולות ולתוויות, לשכלל ולהעמיק את כישוריהם האישיים ולהפוך את האמנות לחלק מגרה מעשית וברוכה, אמצעי להעצמה ולהתפתחות אישית, להענקת משמעות ולחיזוק תחושת המסוגלות.

אורית שדה.צילומים: דבי סיוינר

אורית שדה.צילומים: דבי סיוינר

נילי מולגה

ר.אלון

מעבר לתוכן מרכזי, for shortcut key, press ALT + zמעבר לסגיר, for shortcut key, press ALT + x
Silence is Golden