ששונה שיץ // פלסטרים לריפוי

שמי ששונה שיץ ואני נושמת, מאזנת ומטעינה מצברים באמצעות מלאכת רקמה יצירתית. אני מתגוררת מזה שלוש שנים בגליל. גם בימים שלפני המלחמה, המציאות בעיני הייתה רעועה מכל בחינה. השנאה, הקיטוב, הפילוג, השבר החברתי – ערערו אותי ואת סביבתי באופן ברור. ואז המלחמה הנוראית שהדהימה אותי ואת כולם.

בשבר אסוני כל כך, ניסיתי לטובת בריאותי הנפשית למצוא מרפא ביצירה, ברקמה. המוזות לא שתקו. הן התגייסו בקול ברור וקראו לי למצוא נקודת אחיזה עם ראייה טובה לעתיד. באופן הבנאלי ביותר פניתי לפלסטרים, האגד המדבק שהוא עזרה ראשונה מידית. אין לי אשליה שהאגד המדבק, הפלסטר, ירפא את השבר, אבל באמנות אפשר לרתום באופן מטאפורי וסמלי לטובת ריפוי אפילו את הפלסטרים – מצע דביק ורעוע בעצמו.

התחלתי במלאכה הסיזיפית של רקמה, תך אחרי תך, בדחף לא ברור. יש בה עניין מדיטטיבי מובהק. רק אני החוטים והתכים. מפני שאני יסודית, מהנדסת מחשבים במקצועי, למדתי לרקום אצל רוקמות מקצועיות. הרקמות הראשונות היו לפי הנחית המורה, כלומר רקמות צלבים, חיקוי של רקמות על שמלות בדואיות, בהשראת שירות צבאי בדרום, רקמות עמים, מלאכות נשים מסורתיות.

כשהבנתי שהרקמות שרקמתי בעמל רב דומות לאלף רקמות אחרות ושהן חוזרות על עצמן, לפעמים כדי לשמר מסורות עתיקות, הייתי צריכה משהו אחר, רציתי לאתגר את עצמי ברקמות יצירתיות מסוג שונה והחלטתי על תפנית. התכים היו ידועים לי, בטכניקה שלטתי לא רע. פניתי לדמיון ולהשראות של ציירים שאהובים עליי.

הפלסטרים הם מעין נייר לקמוס שביר, לתיאור הטלטלות במצבי הרוח ובקושי האנושי הקיים מכל עבר. אי אפשר שלא לחשוב ולהשתתף בצערם הגדול של כל מי שהחורבן נגע בו, וגם להתרגש ולהתפעל מעוצמת סיפורי הגבורה הרבים שמסמנים לנו דרך של תקווה

אני שוחרת אמנות ומבקרת הרבה בגלריות ובסדנאות של אמנים בכל רחבי ארץ וגם בעולם. ככה הכרתי את מוטי אלימלך, אמן נהדר שיוצר בעמק בית שאן בעיקר בברזל, באבן ובעץ. בקיץ האחרון התארחתי בתערוכה שהתקיימה בגלריה סימן שאלה בקיבוץ עמיר, שבה הציג מוטי. הצבעוניות והרכות של העבודות שלי, שנעשו בעמלנות רבה על מצעי טקסטיל ופצפצים, הבליטו את הרוך הנסתר בעבודותיו. ה״בלתי אפשרי״ בעיניי מאוד אפשרי, שילוב של חומרים מעולמות שונים מסקרן אותי, השלם עלה על סך כל חלקיו. זה בא לידי ביטוי במיוחד בעבודה משותפת שנוצרה לתערוכה – שילוב של רקמה בתוך עבודת ברזל שעליה נכתב שיר. העבודה משקפת את הכמיהה לבית, רגש שכה שולט היום.

הרקמות שהוצגו היו רועשות, ענקיות. הרבה פרטים בטכניקות מעורבות, בעבודת נמלים עמלנית, עבודות שלפעמים נמשכות שנים. לאחר תקופה שבה עבדתי בברזיל, נרקמה במשך שמונה שנים עבודה עבודה ענקית בהשראת הקרנבל. יש בכל הרקמות עושר, צבעוניות ושפע פרטים. היום זוכה רקמה, ורקמת נשים בפרט, לכבוד השמור לעבודות אמנות. הרקמה שלי רחוקה מרחק אור מרקמת פולקלור נשי בסְּפֶרָה הביתית. היא פורצת גבולות של מלאכות, של קראפט. מלבד הדיוק הראוי ושלל טכניקות רקמה – יש ברקמות רוך, נשמה ואהבת הצבע.

המצעים לרקמות שלי רבים ומגוונים. רקמתי על מצע של כפפות חד פעמיות, מעטפות פצפצים של מוצרים שהזמנתי מעלי אקספרס בזמן סגרי הקורונה, שקיות ניילון חד פעמיות. רקמתי רובד חוטים נוסף על צילומים קיימים, רקמתי את דמותו של צ׳רלי צ׳פלין על מסננת ברזל (עבודה שהוצגה בתערוכה בגלריה בעמיר), על ניירות ריחניים של מייבש כביסה. אני ממשיכה לנסות ולמצוא מצעים שונים של רקמה גם כדי לאתגר את עצמי ואת המצע, וגם מתוך עניין של השפעת המצע על הרקמה עצמה.

הדחף הפנימי לבדוק מצעים שונים הובילו אותי במלחמה הנוכחית ליצירה חדשה ומעניינת, משהו שלא עשיתי בעבר. אני ממשיכה לרקום על בדים (העוגן שלי), אבל היצירות האחרונות שלי נעשות דווקא על מצעים לא שגרתיים. הרצון להבין משהו על טירוף המלחמה הוביל אותי לפלסטרים. מצאתי בבית פלסטרים בכל מיני גדלים, צורות, צבעים שלא זכרתי בכלל וששמרתי לזמן חירום. עדיין לא ברור לי מה הביא אותי לאסוף פלסטרים מכל מיני סוגים. באופן כללי אני אוספת. אספנית, מה שנקרא. במשך חיים שלמים אספתי כל מיני. חלק מהאוספים יחשבו עבור אנשים כגרוטאות. אני רואה מצעים, בדים, קנבסים, במובן הרחב של המילה. על חלקם אני גם רוקמת.

הפלסטרים הרקומים הראשונים היו רעים, קשים, קודרים. אחריהם ניסיתי רקמה אופטימית יותר. כשהגיעו סיפורי זוועה וסיפורי גבורה מהקרבות חזרו הפלסטרים הקודרים. עכשיו אני מבינה שהפלסטרים הם מעין נייר לקמוס שביר, לתיאור הטלטלות במצבי הרוח ובקושי האנושי הקיים מכל עבר. אי אפשר שלא לחשוב ולהשתתף בצערם הגדול של כל מי שהחורבן נגע בו, וגם להתרגש ולהתפעל מעוצמת סיפורי הגבורה הרבים שמסמנים לנו דרך של תקווה.

---

מדור הגשות כולל חומרים שהתקבלו במערכת פורטפוליו. שלחו לנו סיפורים חדשותיים, מידע בלעדי ופרויקטים מעניינים ותקשורתיים. פרטים נוספים בעמוד ההגשות שלנו