״פה גדול״ - עונה 7: עוד מאותו הדבר הראוי

ובא לציון גואל: אחרי שבע עונות מלאות בגידופים, עלבונות, הפרשות גוף מצחינות, כריות מדברות, מפלצות הורמונים שעירות וילדים מתבגרים שהם לא פחות מסוטים מדופלמים – ״פה גדול״ עולה סוף כל סוף לתיכון. זאת אומרת, בסוף העונה השביעית, לפי השיר שפותח אותה. עוד בשיר הדמויות המופרעות בסדרה מכריזות שהסדרה תמשיך עד ש״תקפוץ את הכריש״.

אבל ״פה גדול״ בטח כבר לא תקפוץ ובטח לא על שום כריש. העונה השביעית מסמנת אותה כאחד היתדות החזקים והעמידים ביותר של נטפליקס, אבל העונה השמינית של הסדרה תהיה האחרונה של ניק קרול והחבר׳ה מאחורי המיקרופונים.

קרול הצליח לבטא בגסות רוח יוצאת דופן את כל החוויות הטובות, הרעות ובעיקר המביכות והמגעילות שעברנו בגיל ההתבגרות ועכשיו רוצים רק לשכוח. לעומת העונה הקודמת, שלטעמי הייתה הבוטה ביותר של הסדרה, העונה השביעית לוקחת צעד וחצי אחורנית. זה לא אומר שקרול חוסך מאיתנו נוזלי גוף וסיטואציות מביכות מבית היוצר של אנדרו גלאוברמן. הוא פשוט קיצץ אותן קצת לטובת קווי עלילה חדשים בניסיון לרענן קצת את שורות הסדרה.

קרול ממשיך את הקו הראשי של הסדרה – הידידות הבלתי ניתנת לשבירה של אנדרו, סוטה המין בן ה־13, וניק הנמוך בעל הראש הגדול. הידידות שלהם עומדת למבחן כשניק מחליט ללמוד בתיכון פרטי שבו לומדת נערה שמצאה חן בעיניו. הנושא הזה לא מקבל התייחסות יתרה. קרול מחליט לפצל את הקו הזה לסיפור הפרטי של ניק ולזה של אנדרו, המאוים על ידי תיכוניסט בריון בשם ״פומבה״. כן.

גולת הכותרת של העונה היא הפרק The International Show, שבו מוריי, מפלץ ההורמונים, מגלה לתדהמתו כי יש נערים ונערות חרמנים בכל רחבי הגלובוס ולא רק בארצות הברית (קריצה לעם האמריקאי שבטוח שהשמש זורחת לו מהמקום החשוך ביותר בגוף האדם)

לתוך קו העלילה הזה נשזרים קווי עלילה חדשים, כשהבולט בהם הוא דווקא זה של כיילב, הנער האוטיסט, שעד כה היה דמות משנית בלבד. לכיילב מוקדש פרק שלם שבו הוא מחפש אחרי תיק זהה לזה שהרגע נשברה לו ידית הנשיאה. דרך התחנות שכיילב עובר במסע למציאת התיק הנכסף, מתווך קרול לצופים, באמצעות טונות של הומור, את היומיום של ילדים ונערים אוטיסטים ובעיקר את מה שעובר עליהם בזמן עומס חושי. זהו אחד הפרקים הטובים ביותר של העונה הנוכחית, והוא מוכיח כי צוות הכותבים יודע לעסוק בנושאים אחרים ובעיקר רגישים, נוסף על נושאים ש… אתם כבר יודעים.

גולת הכותרת של העונה היא הפרק The International Show, שבו מוריי, מפלץ ההורמונים, מגלה לתדהמתו כי יש נערים ונערות חרמנים בכל רחבי הגלובוס ולא רק בארצות הברית (קריצה לעם האמריקאי שבטוח שהשמש זורחת לו מהמקום החשוך ביותר בגוף האדם). הפרק לוקח את הצופה למסע של סקס, סמים ורוקנרול ברחבי העולם: הודו, דרום קוריאה ועד ברזיל.

אבל שום דבר לא יכין אתכם לאנימציה מפוצצת הורמונים בשפה הפרסית. כן, קרול מהדהד שיש נערים ונערות שדורשים סקס פרוע (עם צינור הבידה) גם באיראן – זהו מניפסט חתרני של היוצר והסטנדאפיסט הפרוע, ומדובר בפרק לא פחות מגאוני, ומהמצחיקים יותר של העונה.

הישארו מעודכנים והירשמו לניולזטר שלנו. כדאי!

הרשמה

קשה לראות איך ניק קרול וחבריו יצליחו להפיק עונה שמינית שתיכנס לפנתיאון של ״פה גדול״. למרות המחמאות ששפכתי כאן ועל אף שנהניתי מהעונה השביעית (כמעט) כמו תמיד, משהו בה מרגיש קצת תקוע. חוץ מהסיפור של כיילב, קווי עלילה נוספים היו מעט מיותרים – כמו זה של לולה וג׳יי (מנה בלתי מספקת של ג׳יי בעליל!) – וחלקם לא קיבלו טיפול ראוי, כמו זה של ג׳סי והרצון שלה להיות מגניבה ופופולרית.

גם החיסכון בבוטות חסרת תקדים שאפיינה את הסדרה מצביע על הורדת הרגל מהגז. זה לא אומר שהעונה לא טובה, אלא פשוט נותנת תחושה ש״פה גדול״ לא עשתה צעדים יוצאי דופן כדי להתקדם. מדי פעם עולה תחושה שאנחנו מקבלים עוד מאותו הדבר, אבל יש מספיק דברים טובים בעונה הזו שמצליחים לחפות על כך.

בעונתה השביעית (שאושרה כבר בזמן עליית העונה השישית) ״פה גדול״ מבססת את מעמדה כאחת מסדרות הפולחן של המאה ה־21. צוות הכותבים שלה, ובראשם ניק קרול, מצליחים שוב ושוב ושוב לסנתז חוויות מוטרפות לכדי אנימציות פרועות ובלתי אפשריות. הנושאים הבוטים שאפיינו את העונה הקודמת קוזזו לטובת קווי עלילה חדשים, אבל לא כולם תמיד מעניינים.

פה גדול, עונה 7 | נטפליקס
יוצרים: ניק קרול, אנדרו גולדברג, מארק לוין וג׳ניפר פלאקט
10 פרקים; ארצות הברית, 2023
4 כוכבים