דיוקן־סביבות־אקוורל בגלריה העירונית לאמנות ראשל״צ
התערוכה ״דיוקן־סביבות־אקוורל״ בגלריה עירונית לאמנות ראשון לציון מציגה דיוקן מורחב של דמות האמן בצבעי מים. תפנימים המתעדים את סביבת העבודה ואת המרחב הביתי, אוספים אישיים וציורי הדיוקן העצמי, פורשים רשת הקשרית נרחבת המותחת את גבולות הדיוקן. מרבית היוצרים עסקו בחקר אישי פורמליסטי ואינטלקטואלי נרחב במדיום זה.
בתערוכה מציגים 22 אמניות ואמנים בני דורות שונים. היא מפגישה בין מורים לתלמידיהם בעבר, בין תפיסות עבודה שונות למתודות מגוונות. לצד העבודה באקוורל האמנים יוצרים גם בטכניקות אחרות.

עודד ארד, Evening. צילומים: מ״ל

יוסף הירש, טבע דומם, מעזבון יוסף הירש
דיוקן
שיח בין האמן המתבונן כסובייקט לבין האמן כאובייקט – דיוקנו העצמי. הדיוקן העצמי וסביבותיו עשויים להיות מצוירים כקונספט, כדימוי מפויט, ריאליסטי, דרמטי, פורמלי, התר בין פיגורציה להפשטה: החל באקספרסיוניזם וכלה במינימליזם לציור מופשט. הדיוקן עשוי לשאול את צורניותו מעולמות האיור, האנימציה והגרפיטי. פעמים רבות המדיום משמש ככלי מסע אל תוך נבכי הנפש, כיצד היא תוהה על תמורות ההוויה.
סביבות
הסטודיו של האמן הוא מרחב פרטי. זהו מקום עבודה של טקסיות, מקום התכנסות וחלל מנטלי ופיזי המתמזגים עם שינויי הזמן. הסטודיו הוא מקום שבו מתרחשת היצירה, מקום של פסק זמן המתנתק מרעשי היומיום. לעיתים הוא לא חלל מופרד אלא חלק מהמרחב הביתי, מהסביבה הקרובה המשפחתית, ואף משמש מקום הוראה. האמנים מתעדים שולחן עבודה, אביזרים למלאכת הציור, אובייקטים שהופכים למודלים, אביזרי משחק ותלמידים מציירים, וכעבודת כוריאוגרף יוצרים סביבות. ציורים מונוכרומטיים שבהם מצע הנייר מספק את הצבע הלבן ומעליו תת גווני פיגמנט שחור, לצד ציור קולוריסטי המשלב צבעוניות בוהקת ושקיפויות.

רחל רבינוביץ׳, שלולית
בית
במרחב הביתי מתועדים חללים בבית, פינת האוכל, קיר בסלון ומערכות יחסים בין רהיטים לחפצי נוי. אוספים ייחודיים שאספו האמנים הופכים למושאי התבוננות בשגרת היומיום. האוספים מוצגים פעמים כגיבורי הקומפוזיציה; עילה לחבר צורה וצבע, מלאות וריקות; תנודה בין ריאליזם למשחק ולדמיון סוריאליסטי.
גן וחצר
גן יכול לשמש מקור השראה, כלי שאול מהטבע לממד שמעבר למילה הכתובה. לעומתו החצר היא מרחב שבו נערמות גרוטאות מעשה ידי אדם.
אקוורל
בקטלוג תערוכתו של מארק ינאי בבית אבי חי כתב האוצר עמיחי חסון: ״צבעי מים, טכניקה שמחייבת שליטה ויכולת לשחרר משליטה גם יחד. ציור בצבע מים הוא ציור כמעט מיידי (…). מים שנוזלים ומתפשטים, ככתם או קו, ומנהלים דיאלוג עם הדף הלבן ועם האור המגלה את הדימויים, וכמו נמהל גם הוא בצבע המים״.

מארק ינאי, ללא כותרת
האופי הייחודי של צבעי המים מאפשר לאמני התערוכה מנעד יצירה רחב: ריבוי שכבות לצד כתמים בודדים; מפגש בין הריק למלא; עבודה באבחה אחת לצד עבודה בשכבות; תהליכי עבודה מהירים לצד ממושכים; עבודה המתחילה ברישום לצד עבודה ישירה בצבע; צבעי מים בייבוש מהיר לצד צבעים נוזליים הפעילים זמן רב; סוגי נייר שונים המשפיעים על התוצאה; עבודות המשלבות עוד חומרים מסיסים במים כמו דיו וטושים.
מקבץ היצירות המוצג בתערוכה פותח צוהר למסע אינטימי בצבעי מים, הטומן בחובו התנסות וחקר, הרפתקה ורוח משחק.
משתתפים.ות: גד אפוטקר, עודד ארד, מיכל ביבר, אודרי ברגנר, נורית גור לביא קרני, מרגו גראן, אמנון דוד ער, דינה הופמן, יוסף הירש, יוסף זריצקי, מארק ינאי, לאה כוכב שבדרון, אירינה כרכבי, חנה לוי, סימה לוין, אריה למדן, יוליה פריידין, איריס איריסיה קובליו, רחל קיני, רחל רבינוביץ׳, אלי אלכסנדר שבדרון, שיר שבדרון.
דיוקן־סביבות־אקוורל
אוצרת: אירית לוין
הגלריה העירונית לאמנות, בית גורדון־לונדון, אחד העם 8, ראשון לציון
פתיחה: 16.12; נעילה: 28.2.24

אמנון דוד ער, תפנים, אוסף הדס ודיויד גלסמן תל אביב. צילום: רן ארדה








