כל מה שחשוב ויפה

זוכות פרסי איש־שלום לשנת 2024: אתי אברג׳ל ויעל בוברמן־אטאס

פורטפוליו News: אתי אברג׳ל ויעל בוברמן־אטאס הן הזוכות לשנת 2024 בפרסים על שם מרדכי ושושנה איש־שלום, מטעם אגודת הציירים והפסלים ובית האמנים בירושלים

פרס מפעל חיים על שם מרדכי איש־שלום, שבו זכתה אתי אברג׳ל, הוא פרס המוענק לאמן ישראלי מטעם אגודת הציירים והפסלים ובית האמנים בירושלים. הפרס חולק לראשונה בשנת 1986, והחל משנת 1988 מוענק לצידו פרס ליצירה אמנותית על שם שושנה איש־שלום, שבו זכתה השנה יעל בוברמן־אטאס.

מנימוקי השופטים (אמיתי מנדלסון, אוצר האמנות ישראלית במוזיאון ישראל; אריאן ליטמן, יו״ר אגודת אמני ירושלים; צילה איש־שלום, נציגת המשפחה) להענקת הפרס לאברג׳ל: ״בעשורים האחרונים פיתחה אברג׳ל שפת יצירה בעלת רבדים עמוקים, שחוטיה נפרמים ונשזרים לכדי עולם עשיר, מפורק ושלם בעת ובעונה אחת. אברג׳ל יוצרת סביבות אמנותיות, ההופכות למְכלי זיכרון ולמקטעים של פואטיקה צרופה. יצירותיה הפיסוליות נבראות מתוך חפצי יומיום כמו נעליים, משפכים, סרטי מדידה, עפרונות, מכחולים ומחברות. תוך שימוש באיכויות הפורמליות והחומריות של אובייקטים אלו היא טוענת אותם בממד רגשי, סמלי ואוטוביוגרפי.

אתי אברג׳ל, צלחת קוביות מזל, בית האמנים ירושלים. צילום: שלמה סרי

אתי אברג׳ל, צלחת קוביות מזל, בית האמנים ירושלים. צילום: שלמה סרי

״החפצים והסביבות שהיא יוצרת נעים בין יציבות לקריסה, בין חיבור לפרימה, בין עוצמה לרכות. בו זמנית הם ניחנים באיכות מהוססת והחלטית, פרומה ומגובשת, קורסת פנימה ובוראת את עצמה בכל פעם מחדש. בבסיס יצירתה מתקיימת תחושה חמקמקה של דבר מה העומד על בלימה; יציבות וסדר, הנפגשים עם כאוס ושבריריות; דקורטיביות מחושבת, ההופכת לסבך משובש שכמו ממשיך את חוטי המחשבה והזיכרון.

"הצבותיה בחללי תצוגה שונים ומגוונים לאורך השנים היו מופת של תכנון חלל מחושב ומדויק לצד אינטואיציה וחופש פורע סדר, ויצרו חוויה של מעבר מהיומיומי אל הרוחני ואף אל הרליגיוזי. אברג׳ל פעלה ופועלת שנים רבות בשדה הוראת האמנות במוסדות שונים, ביניהם בצלאל ושנקר, וכן בהכשרת מורים לאמנות במכון כרם בירושלים. היא השתתפה בתערוכות רבות בארץ ובעולם, ועבודותיה שמורות באוספים ציבוריים ופרטיים שונים״.

יעל בוברמן־אטאס, כורסא אדומה, מתוך הסדרה חלונות קליפורניה. צילום: מוקי שוורץ

יעל בוברמן־אטאס, כורסא אדומה, מתוך הסדרה חלונות קליפורניה. צילום: מוקי שוורץ

מנימוקי השופטים (רונית שורק, אוצרת לרישומים והדפסים במוזיאון ישראל; יונתן רון, נציג בית האמנים; מוריה ניראל איש־שלום, נציגת המשפחה) להענקת הפרס ליצירה אמנותית ע״ש שושנה איש־שלום לאמנית יעל בוברמן־אטאס:

״בוברמן־אטאס מתארת חללים פנימיים באיפוק רב, הבא לידי ביטוי בצבעי השחור והלבן, בעבודה המדודה ובבחירה לתאר את המבנים, כשלרוב הם ריקים מאדם, אנונימיים. גם החפצים והאנשים מתוארים מרחוק, בזהירות, במחשבה תחילה. אותה גישה נשמרת בתיאורים הצבעוניים, הנדירים יחסית, שאף הם מינימליסטיים. הקצב המתון הוּפר לאחרונה בתיאורי נוף דמיוניים, שצוירו בזמן המלחמה הנוכחית. הם נסערים, הקווים הסדורים מפנים את מקומם למשיחות מכחול פרועות, אבל על כך עדיין לא בשלה השעה לדבר.

״הזמן הקפוא נוכח בעבודותיה של בוברמן־אטאס, שרבות מהן עוסקות בקורות משפחתה. היא מנכיחה את הסיפורים באמצעים מועטים וסמליים, מזקקת אותם לרמזים. אותם סיפורים הם תמציתה של ילדות ישראלית בשכונה ירושלמית ותיקה. הם אוצרים בחובם מודעות מתוחה למורשת פועמת ושותקת ממלחמת העולם השנייה. האיפוק שבתיאור מעצים את המתח ומאפשר למתבונן להתוודע לסיפור המקורי באמצעות הכותרת או הטקסט המלווה, ובה בעת לפתח מחשבות וסיפורים אישיים. גם כשמדובר בתיאור חללים ביתיים, יש בעבודות זרות וריחוק. למרות החיסכון בפרטים ניכרת ההתבוננות החקרנית, המנסה לפענח את הנראה ואת הנעלם ולהנציחם״.

birds

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden