כל מה שחשוב ויפה
בוסתן מוז״א. צילומים: סטודיו אורבנוף
בוסתן מוז״א. צילומים: סטודיו אורבנוף

בוסתן מוז״א: מרחב קסום וירוק באמצע העיר

בחודש ספטמבר האחרון נפתח במוזיאון ארץ ישראל חלקו הראשון של ״בוסתן מוז״א״. אדריכל הנוף ליאור לווינגר: האתגר היה לייצר מקום שישמש פארק אורבני ובו בזמן ישמור על פואטיות

יובל: הי ליאור, מה שלומך בימים לא פשוטים אלו?

ליאור: ימים באמת מאתגרים, כולם מושפעים מהמלחמה, גם ובעיקר נפשית. פה במשרד אנו משתדלים להתמקד בעשייה וקידום הטבע בערים… במרחב הציבורי

יובל: כן, למרחב הציבורי יש באמת תפקיד קריטי בחודשים האחרונים מכל הבט – מחאה, התכנסות, הגנה וכן הלאה. אתה מרגיש שזה מחלחל לעבודות שלכם?

ליאור: המשרד שלי, סטודיו אורבנוף, עובד בעיקר עם גופים ציבוריים גדולים, גם בעיקר בגלל תחושת השליחות הציבורית. אני חש שאדריכלות נוף היא דרך חיים ולא רק מקצוע. אני חש שגם המשרד שלנו, וגם של הקולגות, בא עם שליחות גדולה במיוחד בימים אלו. יש לזה כמה רבדים, אבל במהות אני משוכנע שאנו זקוקים למרחבים שהם הפוגה מחיי העיר, מהחדשות, מהמסכים. וזה נכון לשכונות המגורים שלנו, למקומות העבודה שלנו, ובכלל

יובל: הכי מסכים. והנה בתקופה הזו נפתח לציבור פרויקט נפלא שלכם, הבוסתן במוזיאון ארץ ישראל. נולדתי בתל אביב והמוזיאון היה אחד המקומות שהכי אהבתי לבקר בהם כשהייתי קטן.

לימים המשכתי להיות מבקר קבוע במוזיאון ואצרתי בו כמה תערוכות, ככה שאני יכול להגיד שאני מכיר אותו די טוב, אבל כל זה לא הכין אותי לפלא ולקסם שהצלחתם כל המעורבים בדבר לגרום שם. אין לי מילים אחרות, ואני רק מחכה שהחלק השני שלו יפתח כבר

ליאור: דבריך מרגשים אותי…

חשוב להתחיל מההתחלה: עמי כץ, מנכ״ל המוזיאון, בא עם חזון של פתיחת המוזיאון לרווחת הציבור אחרי ששנים הגן היה סגור ומוקף גדר. הוא קידם תחרות מוזמנת להכנת תכנית אב למוזיאון שבה זכו סטודיו דה לנגה ומשרד קימל אשכולות. בבסיס הצעתם היה קונספט של פארק משמעותי בחצי האי שתחום בין שדרות רוקח, דרך נמיר ורחוב חיים לבנון.

זיהוי המרחב הזה כגן/פארק משמעותי היה הברקה, והם גם הגו את ״קונספט הבוסתן״; אני מניח שבין השאר בהשראת מחשופי הכורכר, והעצים הארץ־ישראלים העתיקים, כמו עצי השיזף ועצי הזית.

ראש העיר והמוזיאון החליטו שמתוך תכנית האב, שכללה כאמור את הגן ואת מבנה הליבה, שהגן יקודם ראשון, והזוכים בתחרות התבקשו לצרף לצוות אדריכל נוף. משרדנו היה אחד המשרדים שראיינו לתפקיד, ואני חושב בדיעבד שההתמקדות של משרדנו בתכנון מוטה טבע, גם במרחבים הכי אורבניים, מצא חן בעיניהם. התכנון עם הטבע, ומתוך מחשבה להעצים אותו, הוא בבסיס החשיבה שלנו, גם פה

עוצבו בטבע

יובל: מאיפה מתחילים? ספר על התהליך

ליאור: האדריכלים התוו בהצעתם הזוכה תכנון קונספט וקוים מנחים, למשל השבילים הראשיים הם ״מרעולים״, שבילים שמסייעים לא רק בתנועה בתוך הגן, אלא בהקשר הרחב יותר, העירוני, וסכמת התנועה צמחה משם. אנחנו חקרנו את המושג המופשט ורב הפרשנויות ״הבוסתן״ וחיפשנו דרך לתרגם את החזון והקונספט למרחב פיזי: בחומריות, בצמחיה וכו׳.

שאלות שעלו לדוגמה היו איך יוצרים בוסתן ומקום המוגדר ״גן״ על שטח של כ־80-90 דונם? איך יוצרים איזון בין מרחב ציבורי גדול ומזמין ושטחים אינטימיים בבוסתן בצילו של עץ פרי? איך יוצרים גן שמספק הגנה, ובריחה מהעיר (בלב העיר!) ובו בזמן מזמין ופתוח, ומקום שבטוח להסתובב בו? את כל זה היינו צריכים לייצר למקום שישמש פארק אורבני ובו בזמן ישמור על פואטיות

יובל: אז איך באמת?

ליאור: חקרנו בוסתנים בספרות, בוסתנים בארץ, בחיפה ובהרי ירושלים, חקרנו גנים מוזיאליים בעולם, וגם גנים בוטניים. ניתחנו את כל אלו, והיו מספר מסקנות. לצד צירי תנועה זורמים, מתעקלים, ורכים, חשוב לייצר ״בוסתנים״ שעונים על כל השאלות שהעליתי לפני רגע.

ופיתחנו פתרונות יצירתיים בכמה נושאים ספציפיים: הנטיעות של עצים עתיקים, פתרונות הריצוף, ופתרון נושא ניהול הנגר ופיתוח תכנון שמותאם לשינוי האקלים

האבן בבוסתן היא בדרך כלל אבן פראית, אבן שדומה לאבן השכבות שמוצאים בגינות ההיסטוריות בירושלים. היה חשוב לנו למצוא אבן ברוח זו, אך גם נגישה כי בכל זאת מדובר במרחב ציבורי מוזיאלי. רצינו גם למצוא אבן בשפה ייחודית לבוסתן ולא להישען על אבן ירושלמית ״טיפוסית״

יובל: איזה פתרונות לדוגמה?

ליאור: למשל בנוגע לאבן. האבן בבוסתן היא בדרך כלל אבן פראית, אבן שדומה לאבן השכבות שמוצאים בגינות ההיסטוריות בירושלים. היה חשוב לנו למצוא אבן ברוח זו, אך גם נגישה כי בכל זאת מדובר במרחב ציבורי מוזיאלי. רצינו גם למצוא אבן בשפה ייחודית לבוסתן ולא להישען על אבן ירושלמית ״טיפוסית״.

לשם כך פיתחנו ״אבן בוסתן״, אבן מצפה (ממצפה רמון) מנוסרת ומעובדת בגימור מוסמסם – העיבוד העדין ביותר בעיבוד אבן ״מופע מנוקד שנראה כמו סומסום״, וזה הגמר הכי טוב לנגישות. הכי בטוח ומזמין, ובו בזמן מונע החלקה.

אבל שברנו את האבן כדי לשוות לה מראה טבעי. גם פה חיפשנו שפה מעניינת, וכך הקצוות הן אבנים גדולות וליבת השבילים היא מאבנים קטנות יותר. במקומות שהשביל מתרחב למקומות ישיבה הרחבנו את אזור האבנים הגדולות.

באזורים הפחות פורמליים במעלה הבוסתן (מורדות תל כסילה) השתמשנו באבן בעובי 10 ס״מ שמתמוססת אל תוך מרחב הבוסתן ומשטחים של שבבי עץ 

ליאור לווינגר

ליאור לווינגר

יובל: ועכשיו לעצים

ליאור: בנוגע לעצים העתיקים, זה גם נושא מרתק שבו פיתחנו בשנים האחרונות הרבה נסיון. העצים הבוגרים האקזמפלריים (עתיקים) זה נושא מיוחד. בארץ יש פרויקטי תשתית רבים שבהם נתקלים בעצים גדולים ועתיקים, לדוגמה בפרויקטים כמו כביש 70 או 65, ביצוע מסילות רכבת ועוד. פקיד היערות הארצי אינו מאפשר כריתה שלהם. 

המציאות הזו הובילה לחיבור בין חברות התשתית הגדולות (המבצעות שצריכות ״להיפטר״ מהעצים הגדולים) למשתלות המתמחות בעצים עתיקים והעתקתם. העצים מועתקים בעונה ספציפית (בחורף), כשהעץ בתרדמת, ובנשירה, דבר שנותן לעץ את מירב הסיכויים להיקלט. העץ מועתק למשתלה ואז עובר איקלום של שנה כדי לוודא את קליטתו ובריאותו.

זו פרקטיקה ומציאות שלא קיימת בחו״ל, ויש שמבקרים את הנושא… עבדתי בארצות הברית כעשור, ושם יש משתלות שמגדלות עצים גדולים על פני שנים, אבל אלה עצי משתלה, וזה דבר שונה לחלוטין. היום יש מספר משתלות מצומצם שבהן אפשר למצוא עצים כאלו.

העצים הנ״ל ״עוצבו בטבע״ בין אם על ידי הרוח, זמינות המים שהיה לעץ וכו׳. זה נותן קסם מיידי ופואטיות מובנית לעצים, אופי שהיה לוקח 40 שנה לקבל בעץ רגיל ששותלים

הרעיון בעבודה עם העצים הללו בא מכמה סיבות – העצים הנ״ל ״עוצבו בטבע״ בין אם על ידי הרוח, זמינות המים שהיה לעץ וכו׳. זה נותן קסם מיידי ופואטיות מובנית לעצים, אופי שהיה לוקח 40 שנה לקבל בעץ רגיל ששותלים. מעבר לכך עצים אלו מעניקים צל מיידי, ביום פתיחת הבוסתן. הם מעצימים את הטבע העירוני ומגדילים את המגוון הביולוגי.

למרות מחירי העצים הללו 12,000-25,000 ש״ח, הם עדיין זולים משמעותית מפרגולות בנויות שנותנות אותו מ״ר של צל/חופה

יובל: וואלה. אז איזה עצים הבאתם לבוסתן?

ליאור: שילבנו כ־25 עצים כאלו. הבאנו עצים מיוחדים, לדוגמה עצי אלון מצוי רבי גזע, להערכתי גילם נע בין 40-70 שנה; עץ אלה ישראלית רבת גזע בגובה 12 מטר.

אבל בבוסתן כבבוסתן, עצי פרי מיוחדים. לדוגמה, עץ אגס בר מיוחד מאד ששתלנו בטרסות שבחזית המערבית של בית הבד, פג׳ויות עתיקות מלאי פרי, ופטינה על הגזע שמזכירה ורידים בזרועות של אדם בוגר. עץ תות שחור מיוחד, שצורתו מזמינה ילדים לטפס, והוא מוצב בצמוד לבריכה.

מעבר לעצים המיוחדים הללו, נטענו גם עשרות עצים גדולים ולא שגרתיים עם קוטר גזע של 15-20 ס״מ. ובנוסף אליהם כמה מאות נוספות של עצים, מרביתם עצי תרבות, מקומיים, ארץ־ישראלים ועוד. סך הכל למעלה מ־500 עצים. כראוי לפרויקט שהינו בוסתן!

Zero Footprint

יובל: בדיוק הזמן להגיד משהו על הבריכה

ליאור: בעת לימודיי באוניברסיטת ברקלי בארצות הברית (2001-2003), פיתחתי מומחיות בניהול נגר וחוסן עירוני, שעסקה בין השאר בפתרון הצפות במרחבים עירוניים וצברתי נסיון רב בנושא. האתגר פה הוא שאף טיפה של הנגר העירוני של מרחב הגן לא יצא מגבולות הגן… שנייצר Zero Footprint בתחום הנגר, ושהבריכה תוזן אך ורק במי גשם.

עבדנו עם הידרולוג והידרואקולוג, על פתרונות להשהיית המים בגן ואיסוף שלהם. התכנון הוא איסוף כלל מי הנגר בגן, והובלתו למאגר תת קרקע, והזרמתו לאחר טיפול וסינון אל הבריכה ושמירה על מופע טבעי.

עמיר בלבן, המנהל של יחידת הטבע העירוני של החברה להגנת הטבע והצוות שלו, ביצעו סקרים ונתנו לנו תדריך תכנון ובהתאם בחרנו את סוגי הצמחים לבוסתן ולבריכה

יובל: אז יש לי שאלה לאור כל ההשקעה והמחשבה שאתה מתאר בו – המבקרים בגן, אתה רוצה שהם ירגישו שזה כאילו טבעי, שזה תמיד היה ככה? או שאני אבין וארגיש בהשקעה? ובמילים אחרות – האם ההצלחה בתפקיד שלך היא שלא יידעו שהיית שם, שכאילו יד אדם לא הייתה מעורבת פה?

ליאור: אני לא חושב ששאפנו לייצר משהו שהוא טבעי. ניסינו לייצר אינטרפרטציה של בוסתן עם הערכים והחומריות שלו בקונטקסט של גן אורבני בלב תל אביב.

מהמשובים של הקולגות והציבור, אני חש שמה שמרגש רבים שנוצר בבוסתן – ייחודי וסייט־ספסיפיק – זה גם בזכות מה שחלקתי על העצים, והאבן, אבל גם מחיבור לערכי המקום – אתר ארכיאולוגי ושילוב של אבני הריחיים כאלמנטי ישיבה, ושילוב של בולי עץ טבעיים במרחבי הבוסתן, וכיסוי שטחים נרחבים בגן בשבבי עץ.

ואת ההצלחה אני מייחס לצוות נרחב של אנשי חזון ואנשי מקצוע. הייתי רוצה לחשוב שיד האדריכל נוכחת, אבל לא הסגנון האדריכלי, אם אני מספיק ברור. אני חש שבנינו גן שהייתה בו עבודת אוצרות – של חיבור של אלמנטים רבים מהטבע ומעשה ידי אדם לכדי תוצאה הרמונית

birds

יובל: מה הלאה? תגיד בקצרה מה מתוכנן בשלב הבא

ליאור: יש לנו עוד עבודה רבה. בשלב ב׳ אנו משלימים עוד נטיעות של עצים, הרחבת שטחי הבוסתן, עבודות בבריכות, ואחד הדברים החשובים הוא השלמת הגשר שיחבר את שתי הגבעות של המוזיאון ויאפשר חיבור רציף להולכי רגל מרמת אביב, דרך הגן, מעל שדרות רוקח ואל תוך פארק הירקון.

אני מעריך שבחצי השנה הקרובה נשלים את רוב העבודה, ויתכן שהשלמת ביצוע הגשר יהיה קצת יותר מאוחר

יובל: חלום. יש למה לחכות. מה עוד? משהו חשוב נוסף להגיד שלא אמרת?

ליאור: גן הוא לא בנין. כשעבודת הקמת הגן תהיה שלמה, החיים שלו רק מתחילים. זה מרגש כבר כעת בשנה הראשונה לראות את מחזור החיים של הטבע, הפריחות, הלבלבובים וחילופי העונות, אבל היופי של גן, כמו יין, זה שהוא משתבח עם השנים, ואני מאד מצפה לראות את הגן מתפתח ומקווה שהציבור יתחבר אליו

*כוכבית מייצגת שדות חובה

הוסיפו תגובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden