כל מה שחשוב ויפה
רותם עמיצור בגלריה לאמנות עין הוד. צילום: מ״ל
רותם עמיצור בגלריה לאמנות עין הוד. צילום: מ״ל

הרשימה המשותפת // 15.2.24

שחקני נשמה בגלריה לאמנות עין הוד; עיר מקלט במרכז אדמונד דה רוטשילד; אסף הינדן בלובי מקום לאמנות; לאכול עם העיניים בבית האמנים; רונית מירסקי בגלריה P8; המחולל בגלריה בנימין; יחזקאל רז ויוסף משיח ב־Room25

שחקני נשמה בגלריה לאמנות עין הוד

מקבץ התערוכות ״שחקני נשמה – קולקטיבים באמנות הישראלית״ ייפתח בשבת (17.2) בגלריה לאמנות עין הוד (אוצרת: צאלה קוטלר הדרי). המקבץ עוסק בקולקטיבים ובקבוצות אמנים שפועלים בשדה האמנות בישראל, במבט עכשווי והיסטורי, תוך בחינת יחסי הגומלין וההדדיות בין החברים בקבוצה. בימים אלה החברה בישראל מכירה בחשיבות החוסן הקהילתי כתנאי להישרדות. רשת ביטחון קהילתית, כך התבהר, יכולה להיות גם עניין של חיים ומוות. דווקא בעת הזו מעניין להפנות מבט פנימה אל שדה האמנות ולבחון את המבנים החברתיים הפועלים בו.

הקבוצות המשתתפות בתערוכה מציגות תוצרים של פעולת משך או פעולה קבוצתית שנעשתה עבור התערוכה, בניסיון להדגים או לאפיין את הפעילות המשותפת ואת ההשפעה של החברים אלה על אלה בתהליכי היצירה. בהשתתפות עשרות אמניות ואמנים חברי הקבוצות: אנייה, גלריה בנימין, הנביאים, הברביזון החדש, עין הוד, 10+, סלה־מנקה, SIRA.

זויה צ׳רקסקי, הגלריה לאמנות בעין הוד. צילומים: מ"ל

זויה צ׳רקסקי, הגלריה לאמנות בעין הוד. צילומים: מ״ל

עידו מרקוס

עידו מרקוס

רפי לביא. צילום: אוסף בנו כלב

רפי לביא. צילום: אוסף בנו כלב


עיר מקלט במרכז אדמונד דה רוטשילד

התערוכה ״עיר מקלט״ תפתח הערב (15.12) במרכז אדמונד דה רוטשילד (אוצרת: רעות ברנע). המרחב העירוני הוא מקלט קונספטואלי יותר מאשר פיזי. מה שמשאיר אותנו בתוכה הוא המרחב האנושי והרוח. עיר היא אמנם בניינים, כבישים, מדרכות ועוד, אבל היא בעיקר מקום בו מצויה הרוח האנושית והמרקם החברתי.

שמה של התערוכה נקבע כבר לפני קרוב לשנה. עוד לפני שמישהו חשב שמקלט יהפוך, שוב, לעניין כל כך מהותי בקיום שלנו. הרעיון עלה עם תחילת תקופת המחאה בחורף שעבר, תקופה שגרמה לרבים ולרבות מאיתנו להסתכלות מחודשת על צורת החיים שהעיר מאפשרת לנו, ולהבין שזה בכלל לא עניין מובן מאליו. מאז קרו הרבה דברים, אבל העיר נשארה מקלט. העיר הספציפית, תל אביב־יפו, הפכה לעיר קונספטואלית, כזו שבדרכים שונות ומגוונות עוטפת את אלה שחיים בה, מגנה עליהם מפני העולם שבחוץ.

ניר ג'ורג'יו לוין, מרכז אדמונד דה רוטשילד. צילומים: מ"ל

ניר ג׳ורג׳יו לוין, מרכז אדמונד דה רוטשילד. צילומים: מ״ל

נועם שתרוג

נועם שתרוג

הגר ליברזון

הגר ליברזון


אסף הינדן בלובי מקום לאמנות

״מבואות״, תערוכת יחיד לאסף הינדן, תפתח הערב (15.2) בלובי מקום לאמנות (אוצרת: אורית מור). בחלקה הראשון שתי סדרות תצלומים וכמה תצלומים בודדים, שבכולם מתועד אוביקט הנושא מטען רחב יותר מכפי שנראה לעין ודורש פיענוח. חלקה השני של התערוכה בוחן חללי מבואה, חללי מעבר המקדמים את פני הנכנסים לבניין או למוסד, מקומות שלא שוהים בהם אלא רק חולפים דרכם, ולא נותרת בהם עדות חומרית לעוברים ושבים.

בחלק זה של ההצבה הינדן בוחן גם את חלל הלובי עצמו, גלריה הממוקמת במבואה של בניין מגורים. הוא משכפל את הארון הפונקציונלי הנמצא בלב החלל ומעניק לו מקום מרכזי וחושף את אחורי הקלעים של אותו ארון, את אזור הפיקוד הטכני של הבניין, ובכך קושר בין ייצוג למקור, בין הסמוי מהעין לבין הגלוי.

אסף הינדן בלובי מקום לאמנות

אסף הינדן בלובי מקום לאמנות. צילומים: מ״ל

 


לאכול עם העיניים בבית האמנים

התערוכה ״לאכול עם העיניים״ שמוצגת בבית האמנים (אוצרים: ארמנו טדסקי, ורה פלפול) מציגה עבודות של כ־40 אמנים ישראלים ואיטלקים, שבליבם עומד ייצוגם של מיני מאכלים ומזונות כסוג של נרטיב רב תרבותי, המחבר בין בני אדם, קהילות ותרבויות. עבודותיהם עוסקות באוכל שהוא גם סיפור, בעיקר מזון בהישג ידם, המייצג את חייהם, ובמובן זה אוכל שמהווה דיוקן של החברה העכשווית.

בין יצירות האמנות בתערוכה עבודות וידאו, ציורים, צילומים ואוביקטים שהן עדות עכשווית לרוח התוססת של תרבויות קולינריות, וסמל אפילו קצת אופטימי לשגשוג ולרב תרבותיות אוניברסליים.

נורית ירדן בבית האמנים. צילומים: מ״ל

נורית ירדן בבית האמנים. צילומים: מ״ל

איל גרניט

איל גרניט

עופר שומרון

עופר שומרון


רונית מירסקי בגלריה P8

״טינקטורה״, תערוכת יחיד לרונית מירסקי, תפתח הערב (15.2) בגלריה P8 (ליווי תערוכה: איילת השחר כהן). ביולי 2023, באחד מימי השיבוש הלאומיים של ארגוני ההתנגדות נגד הרפורמה המשפטית, אספה מירסקי פרחי היביסקוס אדומים, הצומחים בחצרות בתים בתל אביב – פרחים, שאביה נהג לחלוט במשך שנים, ורֵיחם מזכיר לה את הבית. את הפרחים, שצבעם האדום נוכח בחייה באותם חודשים בהיותה משתתפת קבועה במצעד השפחות, העבירה אותם תחת גליל מכבש מכני להדפסים ולתחריטים.

תחושותיה הקשות לגבי זכויות האזרח הנרמסות הובאו אל המכבש, והיא מעכה בתוכו את פרחי ההיביסקוס בפעולה אִיטית ומתמשכת, כמעין שלוחה אנרגטית של גוף ונפש. בידי מירסקי היה גוף עבודה אחר, שפיתחה והתכוונה להציגו, אך לאחר ה־7 באוקטובר הבינה שהפרחים האדומים שאספה הם יותר ממטאפורה לנפש מדממת. האקט האלים של מחיצת הפרח במכבש נעשה נוכח במציאות והפך עבורה רלוונטי והכרחי כפעולה אמנותית ופוליטית כאחת.

רונית מירסקי בגלריה P8. צילומים: מ״ל

רונית מירסקי בגלריה P8. צילומים: מ״ל


birds

המחולל בגלריה בנימין

התערוכה ״המחולל״ שתפתח הערב (15.2) בגלריה בנימין (אוצרת: מרגלית פרידמן) מביטה במעשה האמנות כמעשה מקביל למעשה הנבואה. ארבע אמניות ואמן אחד – חנאן אבו חוסיין, דורון אדר, אלחנדרה אוקרט, לוסי אלקויטי ולילי פישר – מסתכלים החוצה אל המצב העכשווי האניגמטי ומנסים ליצור אמירה ברורה בתוך הכאוס. בין העבודות עוברת דמות המחולל, האמן, הנביא – לעתים כיוצר תנועה ושינוי ולעיתים כצופה ומתריע.

אלחנדרה אוקרט, גלריה בנימין. צילומים: מ״ל

אלחנדרה אוקרט, גלריה בנימין. צילומים: מ״ל

דורון אדר

דורון אדר

לוסי אלקויטי

לוסי אלקויטי


יחזקאל רז ויוסף משיח ב־Room25

״וריאציות״, מיצב אור־קולי משותף מאת המוזיקאי יחזקאל רז והאמן החזותי יוסף משיח, מוצג בגלריה Room25 (אוצרת: חגית ורנר). היצירה מורכבת משלושה ערוצים של סאונד ואור הכרוכים זה בזה. התמה המוזיקלית מורכבת משלושה ערוצי סאונד שכל אחד מהם מבטא את מכלול האפשרויות הקיימות בסולם מוזיקלי מערבי.

המימד החזותי של היצירה מתנהג באותו האופן וביחס ישיר לתוכן הקולי. משיח יצר שלושה סטריפים שכל אחד קשור לערוץ סאונד אחר ומציג בצורה חזותית את התו שאותו ערוץ מנגן. כפי שלכל ערוץ יש 12 אפשרויות לבחור מתוכן, יוסף יצר 12 דימויים חזותיים ששייכים לכל תו והמנגנון שהוא בנה מציגה את הבחירה על גבי אחד הסטריפים.

יחזקאל רז ויוסף משיח ב־Room25. צילומים: תום פורת

יחזקאל רז ויוסף משיח ב־Room25. צילומים: תום פורת

*כוכבית מייצגת שדות חובה

תגובה אחת

  1. לילי

    התערוכות בבית האומנים ת"א חלשות במיוחד.

Comments are closed.

הוסיפו תגובה
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden