כל מה שחשוב ויפה
קינגסלי בן אדיר בתפקיד בוב מארלי, Bob Marley: One Love. צילומים: פורום פילם
קינגסלי בן אדיר בתפקיד בוב מארלי, Bob Marley: One Love. צילומים: פורום פילם

One Love: לאייקון כמו בוב מארלי מגיע יותר

הביופיק החדש אמור לחגוג את חייו ויצירתו של האייקון הג׳מייקני, אבל בפועל מדובר בסרט שנעשה ללא מחשבה תחילה. שום סצנה, שורה או פריים בסרט לא מצליחים ללכוד את הקסם של האיש החד פעמי הזה

אינפלציית הביופיקס ששוטפת אותנו בשנים האחרונות לא מראה סימני האטה, וכבר הפסקתי לספור כמה כאלה כבר קיבלנו השנה ובכלל. שנת 2024 עוד לא פקחה את העיניים במלואן וכבר ניצב בפתחה ביופיק בניחוח קנאביס וראסטות: ״בוב מארלי One Love״. הסרט, שקיבל את ברכתם של בני משפחת מארלי, הוכתר כיצירה החוגגת את חייו של האייקון הג׳מייקני, שהכיר לעולם את דת הראסטאפרי, ניסה להוביל שינויים חברתיים ופוליטיים ואף ספג בגופו כדורים למען מטרות אלו. ובכן, אני לא בטוח באיזה סרט צפו בני משפחת מארלי, אבל זו בטח לא חגיגה ובטח לא הסרט שאמן בסדר גודל של בוב מארלי היה צריך לקבל.

נקודת הפתיחה של One Love מקורה בהחלטה של מארלי לקיים הופעה גדולה שתאחד את הקצוות הפוליטיים בג׳מייקה של שנת 1976, כשהיא שורצת כנופיות והאלימות גואה ברחובותיה. ההופעה הזו לא באה בטוב לכמה ראשי כנופיות שמנסים להתנקש בחייו של מארלי, אשתו ריטה ואמרגנו דון טיילור. בניסיון לשמור על חייו וחיי משפחתו, מארלי נוסע עם להקת ה״וויילרס״ לאנגליה, שם יקליט את תקליטו החשוב והמשפיע ביותר – ״אקסודוס״.

לא בטוח שקינגסלי בן אדיר (״ברבי״), המגלם את מארלי, הוא הבחירה הנכונה. ההופעה שלו (גם זו הפיזית עמוסת השרירים) מוגזמת ולעתים מרגישה יותר כמו קריקטורה של מארלי מאשר גילום אותנטי של האיש עצמו. לצדו משחקת לשאנה לינץ׳ (״ג׳יימס בונד: קוואנטום של נחמה״) את ריטה מארלי. גם היא לא מספקת את הסחורה.

שני השחקנים הבריטים מתאמצים לגלם דמויות בעלות מבטא ג׳מייקני כבד, אבל יוצא להם הפוך ולפעמים אפילו מצחיק. בנוסף למבטא הלא מוצלח, דמויותיהם של בוב וריטה נעדרים כל עומק או מורכבות, כמו דמויות אחרות בסרט שאפשר לקרוא להן בבטחה – זניחות. כתוצאה מכך, ברוב דקותיו הלא ארוכות מרגיש הסרט רדוד ושטחי, שלא מנסה לחקור לאורכה ולרוחבה את אישיותו המהפנטת של בוב מארלי.

הסרט רץ בהילוך מהיר וישנה הרגשה שהתסריט נכתב בחיפזון. אם אתם לא מעריצים נלהבים של האיש והגאנג׳ה, סביר שתצאו מהסרט הזה בדיוק כמו שנכנסתם אליו – עם אפס ערך מוסף והבנה מעמיקה לגבי מיהו בוב מארלי האדם, מעבר ליצירות שלו

הסרט רץ בהילוך מהיר וישנה הרגשה שהתסריט נכתב בחיפזון. אם אתם לא מעריצים נלהבים של האיש והגאנג׳ה, סביר שתצאו מהסרט הזה בדיוק כמו שנכנסתם אליו – עם אפס ערך מוסף והבנה מעמיקה לגבי מיהו בוב מארלי האדם, מעבר ליצירות שלו. אפילו אירועים משמעותיים בחייו כמו גילוי סרטן המלנומה שלבסוף הרג אותו לא מקבלים עומק רגשי, הרחבה או התייחסות יתרה.

בסצנה מסוימת מארלי מקבל עצה רפואית לכרות את הבוהן ברגלו בכדי שהסרטן לא יתפשט בגופו. הוא משיב בשלילה, ושם זה מסתיים. אין הסבר, אין המשכיות ואין התייחסות לעובדה כי התשובה השלילית קשורה באמונתו האדוקה של מארלי בדת הראסטפארי, לפיה יש להשאיר את הגוף שלם. אבל מה זה משנה? בואו נעבור הלאה לסצנה הבאה.

birds

אם המטרה של יוצרי הסרט הייתה לספק ביופיק קליל ולא מתאמץ על אחד מגיבורי התרבות הגדולים שדרכו על האדמה, אז אפשר להכתיר את הסרט הפשטני הזה כהצלחה. מנגד, גם סרטים קלילים כאלה צריך לדעת לעשות בחוכמה, ובמקרה הנ״ל הוא סתם נעשה ללא מחשבה תחילה. אין בו עניין, וכל ניסיון לייצר עומק חזותי או תמטי מעלה חרס (יעידו על כך הדיבורים הבלתי פוסקים בקרב הצופים באולם 6 בפלאנט איילון).

בזמנים שבהם מוקדשות שעות רבות לביופיק מוזיקלי (״אלביס״ ארך קרוב לשלוש שעות), להקדיש שעה וחצי לסיפור של אחד האייקונים הגדולים והחשובים בתרבות הפופולרית הוא בבחינת פשע. בחייו הקצרים, בוב מארלי היה אמן בעל השפעה עצומה ויכולות חד פעמיות לאחד את קצוות הגלובוס בעזרת שירים, שממרחק הזמן הם מאוד נאיביים. שום סצנה, שורה או פריים בסרט לא מצליחים ללכוד את הקסם של האיש החד פעמי הזה. וכמו שנכתב בפסקה הראשונה – בוב מארלי זכאי וראוי לסרט הרבה יותר טוב מזה. אבל היי, לפחות יש בו שירים טובים.


בוב מארלי One Love
בימוי: ריינאלדו מרקוס גרין
107 דקות; ארצות הברית, 2024
2 כוכבים

Bob Marley: One Love

Kingsley Ben-Adir as “Bob Marley” in Bob Marley: One Love from Paramount Pictures

*כוכבית מייצגת שדות חובה

3 תגובות על הכתבה

  1. אלון סטאריס

    בתור חסיר מארלי מושבע ומומחה לביבליוגרפיה שלו, וגם עשה עליה לרגל לג'מייקה לכל אתרי מארלי, אני לא מסכים. הסרט מקסים. אי הדיוקים הביבליוגרפים מכוּונים ומוצדקים. קינגסלי ולשאנה למדו לדבר אנגלית ג'מייקיינית מושלמת שלשאנה גם שמעה בבית. הוחלט לצמצם את השימוש בפָּאטווָה ג'מייקיינית, אחרת היו צריכים לשים כתוביות לדוברי אנגלית ובצדק העדיפו שלא.
    הסרט נועד מלכתחילה להציג שנתיים בחיי מארלי 1976-1978 – מפרשת קונצרט סמייל ג'מייקה עד שובו לג'מייקה לקונצרט האחדות – והוא לא ביבליוגרפיה כוללת. הוספו הרבה פלאשבקים לטובת מי שלא מכיר את חייו ופלאש-פורוורדים בצורת קטעי דוקו אותנטיים לטובת תקופת השיא עד 1980 ומותו מסרטן ב-1981.
    יש המון סרטי דוקו מרתקים על חייו של מארלי – שלא לדבר על המון ספרי ביבליוגרפיה עליו, כולל ספריהם של ריטה ודון טיילור – וסרט זה נועד מלכתחילה לא להיות סרט כזה.
    דעה עצמית – ז'אנר סרטי השלוש-שעות מתיש ומיותר. מאופנהיימר אפשר היה להוריד שעה מבלי לשנות דבר, אפילו מ-האירי (ת'ה איירישמן) הנפלא. בעולם שבו לאיש אין זמן להתעמק בשום נושא, קצת קשה להבין כיצד התפתח ז'אנר "אקסודוס" הזה (אגב, כבוד על איזכור הסרט "שלנו" בסרט וואן לאב!).
    לסיכום, הביקורת השלילית לא מוצדקת והסרט נפלא. ממליץ עליו מכל לב.

  2. ראסטה

    סרט נפלא מלא השראה מוזיקה מקסימה מעביר את המסר בצורה מהממת! לא צריך יותר מזה! תפסיקו לבלבל את המוח!

  3. לימור

    כמה שאני מעריצה מושבעת של הזמר האגדי בוב מארלי . מאוד מאכזב לראות סרט שכולו מבולגן פספוס אחד גדול ומאכזב לא ראוי לעשות סרט כזה על חייו של בוב מארלי שכן הדור של היום שלא כל כך הכיר את האומן העילאי לא יכול להכיר דרך הסרט הזה וחבל שכך

Comments are closed.

הוסיפו תגובה
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden