כל מה שחשוב ויפה
סטודיו רה־לבנט, המיתוג החדש לדיגיטל של הכנסת
סטודיו רה־לבנט, המיתוג החדש לדיגיטל של הכנסת

״בסוף זו הכנסת, אולי אחד ׳ה׳מותגים הכי ידועים, שמעוררים אצל כולנו עניין והתייחסות״

סטודיו רה־לבנט עיצב שפה חדשה למערך הדיגיטל של הכנסת, בגריד דינמי שמתבסס על הבניין האיקוני. אמנון אילוז: אנחנו לא משרתים אג׳נדה כזו או אחרת אלא את הכנסת עצמה, את הפעילות החשובה והמשמעותית שהדיגיטל שואף להוציא לקדמת הבמה

יובל: הי אמנון, בוקר טוב. איך אתה בתקופה המורכבת והמאתגרת הזו?

אמנון: מניח שכמו הרבה אחרים, בפן האישי בסדר, בפן הקולקטיבי מורכב ומאתגר כמו שניסחת זאת, חוזרים לאט לאט לשגרה שאפיינה את המציאות שלפני ה־7.10, כשהלב והמחשבה עם החטופים ומשפחותיהם. עד שהם לא יחזרו כולם, לא נוכל לחזור גם אנחנו.

ובנימה אישית, ממש עכשיו אנחנו מציינים 20 שנה לרה־לבנט. את רה־לבנט הקמתי מיד עם סיום לימודיי בבצלאל אי שם בקיץ 2003. מפה לשם הופ 20 שנה… הרבה מאוד עבודה שנעשתה בתקופה הזו, מעצבים.ות שהיו כאן לתקופה והשפיעו על העשייה הקולקטיבית.

היו לנו הרבה תוכניות לציון הנושא שגם הן נכנסו להקפאה עמוקה בעקבות המלחמה. עכשיו אנחנו שוב מרימים את הראש ויש שלל פרויקטים מתוכננים לציון של זה

וכמובן בוקר טוב יובל. זה בלבל אותי כי כבר צהריים 🙂

יובל: אז מזל טוב ליום הולדת 20. והתקופה גם קצת מתחברת לי לנושא לשמו התכנסנו – שפה חדשה לדיגיטל של הכנסת. והדבר הראשון שאני רוצה לשאול הוא מתי התחלתם לעבוד עליה, כי התקופה האחרונה מסמנת איזה אתגר מיוחד של המוסד הזה מול הציבור הישראלי

אמנון: זה פרויקט שהגיע אלינו בדצמבר, והיה מוגבל מאוד בזמן, כי נקודת ההשקה שלו הייתה ט״ו בשבט. הרוב לא יודעים אבל זה יום ההולדת של הכנסת.

כמובן כמו שכתבת, התקופה האחרונה היא קצה הקרחון של אותו מערך יחסים מורכב של הכנסת מול הציבור הישראלי, שהתעצמה בשנים האחרונות עם הבחירות החוזרות והנשנות, המהפיכה המשפטית, והדינמיקה הכללית שבכלל יצאה מהכנסת לציבור בישראל

יובל: אז הפנייה הייתה בדצמבר שזה כלום זמן. מה ביקשו?

אמנון: מי שפנה אלינו זה דוברות הכנסת – שמוליק דהן הדובר, גיל קול מנהל מערך הדיגיטל, ונאוה טלמון, שמרכזת את התחום. המשימה הייתה לפתח שפה חדשה לערוצי הדיגיטל של הכנסת, בית המחוקקים הישראלי, שמטרתם לספק לציבור נקודת מבט עדכנית, מגוונת, ובגובה העיניים על המתרחש בתוך המשכן. 

וכמובן כמו מרבית הדיגיטל, פונה בעיקר לצעירים בערוצים השונים

אני חושב שה־7.10 העצים גם אצלם את ההבנה הזו, שהכנסת צריכה לתקשר החוצה את הנעשה בה ולא רק דרך ערוץ הכנסת (שהוא כלל לא קשור לכנסת ומתעסק מאוד בצהוב), או בערוצי הטלוויזיה שבוחרים הם מה להציף החוצה

יובל: מה היה להם קודם?

אמנון: ניחוש? לא היה. איש.ה בעיניהם יעשו. חלק מהערוצים גם לא היו פעילים בכלל, לדוגמה האינסטגרם, שלא פעל כבר למעלה משנתיים

יובל: הו!

אמנון: כן. אני חושב שה־7.10 העצים גם אצלם את ההבנה הזו, שהכנסת צריכה לתקשר החוצה את הנעשה בה ולא רק דרך ערוץ הכנסת (שהוא כלל לא קשור לכנסת ומתעסק מאוד בצהוב), או בערוצי הטלוויזיה שבוחרים הם מה להציף החוצה.

אמנם זו לא הייתה המשימה שלשמה התכנסנו שעיקרה ויזואלית, אבל מיד עם סיום התחקיר שלנו, שאלת השאלות והלימוד, עלו שאלות מהותיות על הייעוד של המערך הזה. עזרנו להם לנסח את המסר הזה: אנחנו תמיד משתדלים להעמיק את ההשפעה שלנו מעבר לנושא הוויזואלי, וגם כאן זה קרה.

מערך הדיגיטל שונה מהערוצים האחרים שהזכרתי: הוא אובייקטיבי, מגוון מאוד, בגובה העיניים, ומספק מעין הצצה על המתרחש במשכן, מדיונים בועדות ועד לתפריט במזנון, באופן ישיר ולא מעובד

יובל: אז מאיפה מתחילים?

אמנון: זו הייתה נקודת ההתחלה, ואחרי שניסחנו את המשימה עברנו להתבונן מן הסתם על הנעשה בעולם (דרך אגב בעיית התדמית השלילית משותפת להרבה בתי נבחרים): איך בית הנבחרים של שבדיה או בריטניה מתקשר את עצמו החוצה.

מכאן עברנו לנושא הוויזואלי ולפתח את השפה שבמרכזה הלוגו. היה לנו ברור שנקודת ההתחלה תהיה הבניין האיקוני

יובל: מה גיליתם שקורה בעולם?

אמנון: אין משהו אחד אופייני, כל מקרה לגופו. ככל שהמוסד נשען על תדמית יותר חיובית ככה הוא מחפש להקליל יותר את הפנייה – לדוגמה שבדיה ובריטניה. אחרים עדיין מאוד ממלכתיים ופורמלים, לדוגמה מה שקורה בארצות הברית או מאידך בקטאר. הכל מאוד רציני.

מבחינת סמלים – חלק עובדים עם סמלי המדינה, חלק עם חיבור לבניין הפרלמנט ולחלק יש סמלים שעוצבו במיוחד לדיגיטל. הסמל הרשמי של הכנסת אצלנו כמובן הוא סמל המדינה שמשמש גם הרבה מוסדות שלטוניים אחרים, כמו ראש הממשלה או בית הנשיא, וכו׳

ככל שהמוסד נשען על תדמית יותר חיובית ככה הוא מחפש להקליל יותר את הפנייה – לדוגמה שבדיה ובריטניה. אחרים עדיין מאוד ממלכתיים ופורמלים, לדוגמה מה שקורה בארצות הברית או מאידך בקטאר. הכל מאוד רציני

יובל: מצד אחד אני מבין את הבחירה בבניין האיקוני, מצד שני אני תוהה – אם כבר עברנו לדיגיטל, זו לא הזדמנות ליצור משהו אחר? למרות שאני מניח שגם אני הייתי בוחר בסוף בבסיס המוכר והמזוהה

אמנון: שאלה מעולה, ונקודה חשובה שגם אנחנו התחבטנו בה רבות…

היה לנו ברור דבר אחד שאנחנו צריכים לדיגיטל לוגו שונה מסמל המדינה, כדי לייצר את היייחוד של הכנסת והתאמה נכונה לערוצי הדיגיטל. ושקלנו הרבה מאוד אפשרויות – מהתייחסות למליאה, לפעילות, לשם וכו׳ וכו׳ וכו׳.

אבל בסוף תמיד חזרנו לבניין, ולזיהוי שלו. גם פה בדקנו האם יש צורך בהצגה מחודשת שלו, ברמת הפרספקטיבה, נקודת המבט, האפיון, וניסנו הרבה מאוד כיוונים. אבל עם התהליך התכנסנו לתוצאה: מה שלך היה ברור, התפקס לנו בתור תהליך העבודה.

התוצאה היא שהלוגו הוא אייקון שמצד אחד הוא פורמלי וממלכתי (אפילו יש דגל!) ומהצד השני, דק, מודרני, עדין ואלגנטי

הסקיצות ללוגו

הסקיצות ללוגו

אמנון אילוז. צילום: תומר אפלבאום

אמנון אילוז. צילום: תומר אפלבאום

יובל: ומה הלאה? כי לוגו הוא רק ההתחלה (או ההמשך)

אמנון: מפה עברנו ליצירת גריד דינמי מאוד הנשען על הקווים המאוזנים והמאונכים של הבניין. זה גריד מאוד משחקי ומאפשר, לייצר במינימום אלמנטים מקסימום פורמטים – גם לפי פלטפורמה – פוסטים, סטורי, טיק טוק, וידאו וכו׳, וגם לפי תכנים. יחד עם מערך הדיגיטל אפיינו את התכנים השונים, וכל נושא קיבל צבע ואייקון משלו שכולם יחד יוצרים את הדבר הזה שנקרא הכנסת

יובל: אמרת צבע: דבר איתי על צבעים/צבעוניות, כחול ברור שיהיה, אבל איזה כחול ומה מצטרף אליו

אמנון: אז כן, כחול היה ברור, ואפילו כחול כהה, חליפה של היו״ר 🙂 אבל עשינו בדיקות שונות לרמות המג׳נטה והשחור עד שהגענו לגוון המדויק שחיפשנו. הצבעים האחרים הם כבר תוצר של סקאלה צבעונית במנעד רחב, כדי לתת תחושה יותר מגוונת ומכילה, וכן גם תחושה פחות פורמלית

יובל: אז בסוף שאלת מיליון הדולר – התדמית יכולה להיות עדכנית ומגניבה אבל בסוף – ובמיוחד במקום כמו הכנסת, הכל תלוי בתוכן, או יותר מדויק, במהות. ופה זה כבר עניין של השקפת עולם למי הצבעת, מה אתה חושב על מה שקורה בכנסת, על מי שנמצא שם.

אתה חושב שלעיצוב יש יכולת לכסות על הפער הזה? שהוא צריך?

אמנון: העיצוב הוא כללי, וברור שכשאני נחשף להטחת העלבונות לדוגמה בין מאי גולן למירב בן ארי, או צרחות במליאה של טלי גוטליב, הדבר האחרון שמעניין אותי הוא עיצוב… אבל, וזו גם תשובה לפידבקים המרובים שקיבלנו כמו ״לא מגיע להם״ או ״לא לעבוד איתם״ וכו׳, הכנסת היא סך הדברים מרגע הקמתה ולעתידה.

אנחנו לא משרתים חבר כנסת כזה או אחר או אג׳נדה כזו או אחרת, אלא את הכנסת עצמה, ויש לה הרבה מאוד ערוצים של פעילות, ופעילות חשובה ומשמעותית שהדיגיטל שואף להוציא לקדמת הבמה כתשובה לאותם דברים שמייצרים רתיעה. והעיצוב הוא הכלי החיצוני לייצר חיבור מאוד ראשוני, כדי לצלוח את הרתיעה, ולהבין שיש עוד הרבה מאוד אספקטים ורבדים לכנס. אז כן, הכל תלוי בתוכן, אבל המטרה שלנו היא לתת להם את הכלים הנכונים לתקשר את זה.

העיצוב, דרך אגב, לא רק דו־ממדי: נעשתה גם הרבה עבודות מושן ותנועה כיאה לפלטפורמות

יובל: רוצה להרחיב בעניין הזה?

אמנון: תהליך העבודה הוא כזה – לימוד ומחקר, גיבוש הבריף, פיתוח השפה החזותית וכלי העבודה. אבל מכיוון שמדובר בערוצים דיגיטליים, הכל היה צריך לקבל שכבת תנועה, שהיא גם חלק מהייחוד של השפה שנוצרה, מאוד משחקי, פתיחה סגירה, מעין אבני בניין נעים

יובל: למה הכוונה?

אמנון: פירקנו את הבניין למעין אבני יסוד, רוחביות ומאוזנות, שהן הבסיס של הגריד כאמור. מי שאחראים אצלנו על התנועה, נדרשו לשאלה של איך להזיז את זה הכי נכון. התוצאה התמקדה בפתיחה ובסגירה כדי לתת תחושה של הצצה פנימה לתוך הנעשה במשכן

birds

יובל: יפה. מה עוד? משהו חשוב נוסף להגיד על התהליך? התוצאה? הפידבקים?

אמנון: אני מבסוט 🙂 מכל מיני סיבות זה היה תהליך מהיר מאוד, חודש של עבודה פחות או יותר. יש לזה יתרונות וגם חסרונות מן הסתם, אבל אני מרגיש שהצלחנו גם להעמיק בשאלות החשובות, וגם לקבל החלטות מהירות תוך כדי תנועה.

הפידבק הכללי הוא מאוד חיובי ומשמח. זה אולי אחד הפרויקטים שיצרו הכי הרבה שיח ופידבק, אנשים אשכרה התקשרו אלינו למשרד להגיד את דעתם (בסגנון ״זה מעולה אבל לא מגיע להם״, שלזה כבר התייחסתי), אבל בסוף זו הכנסת, בית המחוקקים שלנו, אולי אחד ״ה״מותגים אם אפשר לקרוא לזה ככה, הכי ידועים, שמעוררים אצל כולנו עניין והתייחסות.

וכמובן חשוב לי להרים לצוות שעבד על הפרויקט יחד איתי: שני מעצבים מובילים אצלנו, עודד אבולעפיה שאחראי לתוצאה, ויעל אייזנברג שעשתה את הכיוון השני (שאולי נעלה אצלנו באתר, באזור הייעודי לזה), שגם הוא סופר מעניין ושונה ועסק יותר בזווית חדשה. אבל בסוף יש רק כיוון אחד שהופך למציאות

יובל: לגמרי. ואם לחזור להתחלה, תכניות ל־20 השנה הבאות?

אמנון: איפה 20 שנה קדימה… אני מסתכל בבלוקים של שנה־שנתיים, אבל התוכניות הן בהחלט להמשיך לעשות עבודות משמעותיות בשדה הוויזואלי המקומי; כאלו שישארו לאורך זמן וישמשו השראה למעצבים אחרים.

אני חושב שזה לא פשוט להיות רהלבנטי 20 שנה: זה מצריך עקשנות, סקרנות ורצון מתמיד להתחדש, וגם הרבה אנשים טובים לצידך בדרך, וזה בגדול התוכניות שלי, להמשיך במסע הזה

*כוכבית מייצגת שדות חובה

2 תגובות על הכתבה

  1. sharon

    ראיון מעמיק ומעניין ביותר.
    עיצוב יפהפה, לא מגיע להם

  2. חדוה

    עבודה חשובה וטובה, עיצוב חדש בתקווה לכנסת חדשה
    ישר כוח 💪🏽

Comments are closed.

הוסיפו תגובה
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden