כל מה שחשוב ויפה
דן רייזנר, ג׳ורג׳ פלויד. צילומים: רון קדמי
דן רייזנר, ג׳ורג׳ פלויד. צילומים: רון קדמי

דן רייזנר // ג׳ורג׳ פלויד

הפסל שיצר דן רייזנר בעקבות רצח גׁ׳ורג׳ פלויד זכה לתשומת לב אינטנסיבית ברשתות החברתיות, כולל ממשפחתו של פלויד. לאחרונה הוא מצא את מקומו באוסף הקבע של המוזיאון הבינלאומי לאמנות אפרו־אמריקנית בצ׳רלסטון, דרום קרוליינה

הפרטים הטכניים

העבודה ״ג׳ורג׳ פלויד״ הוצגה בשנת 2022 ב־The Opening Gallery בניו יורק, וכעת מוצגת במוזיאון הבינלאומי לאמנות אפרו־אמריקנית בצ׳רלסטון, דרום קרוליינה, כחלק מאוסף הקבע של המוזיאון.

מי אני

דן רייזנר, פסל שחי ועובד בתל אביב. אני יוצר בעיקר בברונזה, אבל משתמש גם בחומרים נוספים כמו שעווה, קרמיקה ומתכת. חלק גדול מגוף העבודות שלי מורכב מפסלי חוצות גדולי ממדים.

העבודה

זה היה יומיים אחרי הרצח הנוראי של ג׳ורג׳ פלויד, כשנחשפתי לסרטון שצילמה דרנלה פרייז׳ר ולא יכולתי להישאר אליו אדיש. כאדם שסובל מ־PTSD מאז השירות הצבאי שלו כחובש קרבי בלבנון, שראה את ייסוריהם של אחרים בזמן שניסה לטפל בפצעיהם, יש לי חמלה גדולה לאלה שסבלם כמעט בלתי נראה. הסרטון המזעזע של מותו של פלויד התרכז כמעט כולו בפניו במותו, לכן החלטתי להתמקד בפניו ולתפוס את המהות של רגע השינוי הזה, תשע הדקות ו־29 השניות הללו שבהם הצופה מבין שקורה דבר מה הפורץ את גבולות האישי והופך למשהו גדול הרבה יותר; רגע של זעזוע חברתי.

ברגע שהפסל עלה לרשתות החברתיות, הוא משך כמות עצומה של תשומת לב. 10,000 שיתופים ומאות אלפי תגובות, שהובילו בסופו של דבר לכך שמשפחת פלויד יצרה איתי קשר. הם מאוד התרגשו מהפסל וראו בו חשיבות רבה עבור המשפחה. מפה לשם, הפסל הגיע בעזרת חבר טוב לניו יורק, וכעת אחרי מספר גלגולים, מצא את ביתו במקום הראוי לו – המוזיאון הבינלאומי לאמנות אפרו־אמריקאית בצ׳רלסטון.

המוזיאון הוקם במזח שאליו היו מגיעות ספינות העבדים מאפריקה, ומלבד זאת, מדובר בעיר מלאת היסטוריה בהקשר של היחס לאפרו־אמריקאים בארצות הברית. אני מאוד מקווה שמשפחת פלויד תגיע בקרוב לראות את הפסל במציאות במוזיאון.

הפסל ממשיך את המחקר שלי סביב טראומה אישית וחברתית. אני יוצר פסלים המגלמים את המצבים הנפשיים ואת הקונפליטקטים הפנימיים שמהם נבעו. כוונתי היא שכל צופה המתבונן באחד מפסליי, יזהה באופן לא מודע את המקור הפנימי של היצירה ויחווה הדהוד לחווית החיים שלו. האפשרות הזו, לראות את עצמך מחוץ לעצמך, מגלמת מבחינתי את פוטנציאל השחרור וההחלמה.

המסע שעשיתי כדי להשתחרר ממשקל הטראומה של המלחמה, התפתח אט אט לסדרה של פסלי ברונזה בשם ״צלמי חמה״ ולשיטה יצירתית שפיתחתי בשם ״מיצר ליצירה״, שמסייעת גם לאחרים למצוא דרכים שונות להשתחרר מטראומה.

דן רייזנר. צילום: מישל רייזנר

דן רייזנר. צילום: מישל רייזנר

birds

תעבירו את זה הלאה

הייתי שמח שהפסל יגיע לעוד מוזיאון אחד או שניים בארצות הברית, עם נדבך נוסף של משמעות לוקאלית, לדוגמה למוזיאון במיניאפוליס – העיר שבה אירע האירוע הקשה הזה. הרבה אנשים ממיניאפוליס שחוו את הטראומה החברתית הזו מיד ראשונה, הגיבו על הפוסט של הפסל שהתפרסם ברשתות, וכתבו שזה יהיה עבורם חשוב שהעבודה תתקיים במרחב שלהם. הייתי שמח שהעבודה תגיע לכמה שיותר אנשים כאלה.

פלוס אחד

פסל הברונזה ״אהבה עצמית״ שיצרתי בשנה שעברה מתאר שתי דמויות זהות שכמעט ומגיעות לכדי נשיקה. הפסל בא לבטא את חשיבות ההכרה והאימוץ של האני האותנטי של האדם, את החיפוש המתמשך אחר צמיחה אישית, את הקבלה של האני הפנימי שלנו ואת הפתיחות שלנו לחיבור עם אחרים בעולם.

הפסל מהווה חלק מסדרת פסלי הברונזה ״צלמי חמה״, שמהווים חקירה מתמשכת של הפרשנות שלי לתהליכי ההתפתחות של העצמי המתחדש, במסע המרתק של החיים.

אהבה עצמית. צילומים: רון קדמי

אהבה עצמית. צילומים: רון קדמי

*כוכבית מייצגת שדות חובה

הוסיפו תגובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden