כל מה שחשוב ויפה
גיא אלוני. צילומים: שרית רגב אלוני
גיא אלוני. צילומים: שרית רגב אלוני

הכיוון דרום // חוט ברזל, דמיון וחיים

גיא אלוני ״מצייל״ פורטרטים של חיילים שנפלו במלחמה. ״אני מוציא את קווי האופי החוצה, עושה איתו היכרות באמצעות חוט הברזל״

מאז תחילת מלחמת ״חרבות ברזל״ ב־7 באוקטובר גיא אלוני מקבל בקשות לצייל פורטרטים של חיילים שנפלו במלחמה. זו לא טעות: כך הוא קורא לפעולת הציור בקו של חוט מתכת.

״קיבלתי הזמנה לעשות ציול של אחד הנופלים עבור אימו״, הוא מספר. ״כשאני מצייל אני עובר על כל תווי הפנים, כך שאני מתחבר לאדם, לפנים שלו מקרוב. אני מוציא את קווי האופי החוצה, עושה איתו היכרות באמצעות חוט הברזל. זה אחד הפרויקטים הקשים באמת, אתה מרגיש את זה בכל העצמות. הרבה פעמים אני מסיים ציול כזה בבכי״.

איתמר כהן ז״ל, נפל ב־7.10

איתמר כהן ז״ל, נפל ב־7.10

עודד אברג׳יל ז״ל, נפל במלחמת חרבות ברזל

עודד אברג׳יל ז״ל, נפל במלחמת חרבות ברזל

לאחר שסיים את דמותו של החייל, הזמינה אותה האם שלוש עבודות נוספות של חיילים אחרים שנפלו במלחמה. ״זה כל כך ריגש אותי. הידיעה שמשפחתו של החייל תדליק נר שיאיר את צללית העבודה שלי, מעוררת תחושת קשר עמוק״.

אחד האתגרים הטכניים בעבודתו הוא לשמור על קו אחד בלי חיתוכים, על ידי יצירת צמתים של חוט המתכת בטכניקה אותה פיתח ושכלל. ״היצירה עצמה, הפיכת חוט ברזל פשוט לצללית מוארת, נותנת תחושה של הענקה. זו דרך לקחת חומר גלם דומם ולהופכו לדרך ייחודית להנצחה של מי שכבר אינו כאן, לשמירה על זכרונו, גם לדורות הבאים״.

אמנות החוט, הידועה גם בשם Wire Art, מוכרת עוד מתקופת מצרים העתיקה. גם בקרב שבטים באפריקה קיימת מסורת ארוכה של יצירת תכשיטים ופרטי נוי מחוטי ברזל. אמנות זו זכתה לפריחה במאה ה־20 עם אמנים פורצי דרך כמו אלכסנדר קלדר ורות אייקו אסאווה, שטיפחו ושיכללו טכניקות חדשות של אמנות זו, והפכו את חוט התיל לכלי ליצירת רישומים פיגורטיביים תלת־ממדיים, פעמים רבות בהשראה הטבע או גוף האדם.

אני משתמש בחוט ברזל אחד לכל אורכו, ללא חיבורים וללא חיתוכים. אי אפשר להגיד שזה ציור ואי אפשר לומר שזה פיסול כי זה משהו ביניהם. כל האמנות היא התוויה של קו אחד שרץ מסליל של חוט ברזל ליצירה עצמה

אלוני, תושב הדרום, התחיל ״לצייל״ בביתו בקיבוץ זיקים לפני כשבע שנים. בשונה מאמנות החוט הרווחת, שבה משתמשים לרוב בחוטי ברזל בעוביים שונים, או בשילוב עם חומרים נוספים, אלוני מקפיד לייצר את כל יצירותיו מחוט ברזל אחד בלבד. ״אני משתמש בחוט ברזל אחד לכל אורכו, ללא חיבורים וללא חיתוכים. אי אפשר להגיד שזה ציור ואי אפשר לומר שזה פיסול כי זה משהו ביניהם. כל האמנות היא התוויה של קו אחד שרץ מסליל של חוט ברזל ליצירה עצמה״.

ב־2017 עבר אלוני התקף לב (כיום בן 54). בעודו שוכב בבית החולים, הוא הכין את הציול הראשון שלו שהיה האקו־לב שלו: באמצעות חוט ברזל הוא יצר את קווי פעימות הלב שהשתקפו על הנייר שיצא מהמכשיר. ״החיים זה הכל קו אחד – אפשר לראות את הכניסה, אפשר לראות את היציאה, ובאמצע אפשר לראות איך הקו מתקפל ומתעוות. גם בקו החיים יש לנו פיתולים, יש לנו קשיים, יש לנו כל מיני דברים״.

עד לאחרונה התגורר בקיבוץ זיקים שבעוטף עזה. הוא לא נרתע מאמירה אישית וחלק מיצירותיו המקוריות מושפעות גם מהמצב הביטחוני והפוליטי באזור. בתגובה לעפיפונים ולבלוני הנפץ שנשלחו מעזה למשל, הוא צייל ילדים עם עפיפונים או בלונים בשמיים, עם סימני שאלה.

לפני שהחל לעבוד בחוט מתכת, הוא עסק בתחומים אחרים של יצירה ושימוש בחומר. הוא עיצב והכין תכשיטים, התנסה בחומרים שונים של עץ, אבן, מתכות ועוד. ביצירותיו הוא משתמש בחומרים ממוחזרים ככל האפשר, כחלק מהחשיבות שהוא רואה בשמירה על איכות הסביבה. 

בתחילה השתמש גם בענפי עץ גולמיים כבסיס או כמסגרת לציולים שהכין. אך לאחר זמן מה הבין שתולעים עלולות לחדור לעץ, וכיום הוא משתמש בעץ מעובד שהוא מפרק ממשטחים ישנים ומביא אותו לרמת גימור גבוהה. בחלק מהציולים הוא בונה מקום לנר, כך שכשהנר דולק, נוצרת צללית גדולה על הקיר של עבודת חוט המתכת.

בל, נחשה מסוג פיתון בורמזי

בל, נחשה מסוג פיתון בורמזי

מר בזיזנסקי הדייג

מר בזיזנסקי הדייג

birds

לפני כשנתיים הקים אלוני יחד עם בת זוגו, שרית רגב אלוני, חווה חקלאית בכפר סילבר שבה הם מטפלים בבעלי חיים בשילוב תוכניות חינוכיות לילדים. בעלי החיים שבחווה היוו בשבילו השראה לסדרת עבודות חדשה. סדרה אחרת שיצר היתה בהשראה תנוחות גוף בזמן תרגול יוגה. בפעם אחרת יצר פורטרטים של דמויות מפורסמות. בנוסף הוא מכין ציולים עבור אירועים כמו הצעות נישואין, שמחות, או על פי תמונות משפחה, כולל כמה דורות.

מי שדחפה את אלוני לפרסם את עבודותיו היתה בת זוגו שרית, וכיום היא זו שאחראית על הפרסום. ״כשהכרנו כל הציולים היו מונחים בצפיפות על מדפים קטנים בקצה של הבית בקיבוץ זיקים. היא הגיעה, הסתכלה על הכל, ואמרה שעוד אנשים חייבים לראות את העבודות. מאז היא עובדת בלהוציא את זה החוצה״.

כיום העבודות של אלוני מוצגות בעמודי הפייסבוק והאינסטגרם שלו, ובעתיד הוא רוצה להקים גלריה שבה יוצגו עבודותיו, ובה יוכל לשלוט על אופן הצגת הציולים ולהאירם בתאורה מתאימה.


הטקסט נכתב במסגרת ״המעבדה״ בתוכנית לתואר שני בתרבות בדגש על מנהיגות ויזמות במכללת ספיר, בהנחיית יפעת זבירין

משפחת להבי

משפחת להבי

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden