מאור פרידמן // מינוס ספרים

פנזין נעשה לרוב באופן עצמאי, בטכניקות DIY, ובא מתרבות מחתרתית. לכאורה אין לו צורך בהוצאת ספרים כדי להתקיים, ויוצרי הפנזינים בעולם מוציאים ומפיצים אותם בדרך כלל בעצמם. הוצאה לפנזינים נשמעת כמו פרדוקס, ואף על פי כן החלטתי להקים אחת כזאת.

הקמתי את ההוצאה כדי ליצור אפשרויות חדשות ליוצרים לפרסם את היצירה שלהם, ובו בזמן לעטוף אותה באופן אסוף ומוקפד יותר, לתת ליוצרים מקומיים לממש את הפוטנציאל של מדיום הפנזין. גם אם התוכן בא מתרבות ״נמוכה״ או טראש – האריזה לא תהיה טראש. תהיה מחשבה על צורת ההגשה והאופן שבו התוכן מתקיים בפורמט.

אני מאור פרידמן, בן 28, מעצב גרפי בוגר המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל. השנה, במקביל למצב בארץ ומתוך תחושת דחיפות לפעול, ליצור ולפרסם מתוך שיתוף פעולה בעולם האמנות והעיצוב – החלטתי ליזום הוצאת ספרים לפנזינים. זו סדרה של חוברות בפורמט אחיד, שבכל אחת מהן תוכן שיווצר על ידי אמן, יוצר, מעצב או מאייר אחר.

ההוצאה, מינוס ספרים, מתמקדת ביצירה חזותית ולאו דווקא טקסטואלית, מתוך מקום של אהבה לעיצוב ואמנות; ומתוך רצון להפיץ אותם לקהל בארץ באופן צריכה אחר מלבד תערוכות, ספרי אמן וקטלוגים – שיכולים להיות יקרים ובלתי נגישים. אלה הן חוברות בגודל צנוע, בשחור לבן. גם כשהטקסט יהווה את העיקר בפנזין, העיצוב והטיפוגרפיה יקבלו משקל כמעט זהה, כדי לספק חוויה מעניינת ומרובדת יותר מבפנזין סטנדרטי.

מבחינת התוכן אני נותן יד חופשית לחלוטין, ובשלב העריכה אני מתערב ומפתח עם האמן את הקונספט לפנזין השלם. אני לא מתכוון להגביל את הביטוי האמנותי, אבל חשוב לי שהתוצר יבטא משהו שאני מאמין בערך שלו בעולם

אני עוסק בפנזינים כבר מספר שנים ויצרתי כמה בעצמי. האפשרויות שגלומות במדיום מלהיבות אותי מאוד. מבחינתי לפורמט מדופדף ומודפס אין תחליף. לפי דעתי יש לתחום המון פוטנציאל להתפתח בארץ. בחו״ל קיימות הוצאות כאלה שמתמחות בפנזיני אמן ונותנות לי השראה לפרויקט, כמו  Innen או Nieves. גם בארץ יש יוצרי פנזינים ברמה גבוהה יותר וחשיבה אמנותית יותר מהמקובל, כמו אלה של רותם מקרית גת.

אבל לרוב, מה שאני רואה בירידים, אוספים ופסטיבלים של פנזינים – הם דברים שהדגש בהם הוא בעיקר על התוכן. אצלנו, הצד העיצובי וההגשה והתוכן – הם אחד. השאיפה היא לתת במה ליצירה מקומית בצורה שלא תיפול מהאופן שבו היא מתקיימת ויוצאת לאור ברחבי העולם.  

העבודה היא שיתוף פעולה בין היוצרים וביני. מבחינת התוכן אני נותן יד חופשית לחלוטין, ובשלב העריכה אני מתערב ומפתח עם האמן את הקונספט לפנזין השלם. אני לא מתכוון להגביל את הביטוי האמנותי, אבל חשוב לי שהתוצר יבטא משהו שאני מאמין בערך שלו בעולם. מבחינת העיצוב אני מנסה לייצר משהו שיתמוך ויקיים דיאלוג עם היצירה שבפנזין, עיצוב שמכבד את האמנות אבל גם לא פוחד ״להתלכלך״ ולהציע אפשרויות חדשות ורדיקליות לאופן ההסתכלות עליה.

 

שני הפנזינים הראשונים שיצאו במסגרת ההוצאה שונים מאוד זה מזה. הראשון, ״שירת מלאכים״ של המשורר דורון דונין, הוא אסופה של 11 שירים מתוך מחזור של 100, שנכתבו בערב אחד בעיירת החוף סיטג׳ס שבקטלוניה. השירים, שערוכים בסדר שונה מזה שבו הם נכתבו, מתקשרים זה לזה ומציירים עולם פנימי ואישי, ועם זאת בעל ממד קוסמי. הם נעים בין ניגודים של שמיימי־מלאכי וגופני־פיזי, ריקנות ויצריות, כוחניות ועדינות, יבשה וים.

השירים מקבלים טיפול עיצובי שמתבסס לחלוטין על טיפוגרפיה, כשגם הדימויים המופשטים והקונקרטיים שנשזרים בהם עשויים מתווים של טקסט. המתחים הגדולים מתקיימים בשימוש בשחור ולבן מוחלטים ללא גווני ביניים, ובמעבר הדרגתי בין מינון החושך לאור.

הפנזין השני, של האמן עידו גורדון, נקרא …From the River to the Sea. הוא מפנה סאטירה חריפה אל ועל האנטישמיות שהנוכחות שלה בעולם מתגברת. זה קורה באמצעות איורים שלקוחים ממוסכמות של קריקטורות אנטישמיות מהעבר, שמקבלות אינטרפטציות סוריאליסטיות וקיצוניות, ובאמצעות היפוכים הומוריסטיים של המשפט שבכותרת הפנזין. הפנזין משקף ציניות ועצב מהסיטואציה הקיצונית, ולא חושש להביע דעה בנושא.

שני הפנזינים יושקו יחד עם מרצ׳ כמו פוסטרים והדפסים מקוריים באירוע שיתקיים במטמון בבית רומנו, ב־6.6 ב־19:30, ויכלול גם מופעים ותקלוטים.

---

מדור הגשות כולל חומרים שהתקבלו במערכת פורטפוליו. שלחו לנו סיפורים חדשותיים, מידע בלעדי ופרויקטים מעניינים ותקשורתיים. פרטים נוספים בעמוד ההגשות שלנו

עידו גורדון, נערה ציונית