כל מה שחשוב ויפה
ענבל כהן חמו, ״ארץ ירח״. צילום: מ״ל
ענבל כהן חמו, ״ארץ ירח״. צילום: מ״ל

״ארץ ירח״: ענבל כהן חמו סודקת את הפאסון של המציאות

בתערוכת היחיד הראשונה שלה בגלריה בנימין מציגה ענבל כהן חמו מערך של מיפוי צילומי המבוסס על ספרי טיולים בנגב, צילומים פנורמיים של הירח ותצלומי אוויר של מכתש רמון - שיחד מתחברים ליצירה של ארץ אחרת (שהיא לפעמים גם גיהנום)

״אני צוללת תמיד לאותו המקום, רק שכל פעם אני בוחרת לשבור בור אחר בקרח״, אומרת ענבל כהן חמו. ״תמיד אלה יהיו שאריות, משהו שנותר, משהו שאני אוספת במקום מסוים. אני לא ציירת שאומרת לעצמה שהיא תצייר דבר מסוים או פסלת שיוצרת פסל מאפס. לפעמים יוצאים לי פסלים, אבל אני תמיד חייבת לעבוד מתוך משהו קיים״.

בתערוכת היחיד שלה ״ארץ ירח״ שתפתח הערב בגלריה בנימין (ליווי אוצרותי: איילת השחר כהן) אותו המשהו הקיים הוא שני ספרים שיצאו לאור בשנת 1963: ״מסע לארץ הנגב״ מאת רינה הברון שקראה בילדותה, ו״ארץ נגב״ של פטר מירום שמצאה ברחוב (שהשימוש בדימויים ממנו הסתייע הודות לאוסף בוקי בועז). לצידם בתערוכה דימויים מתוך צילומי פנורמה של הירח ותצלומי אוויר של מכתש רמון.

ענבל כהן חמו. צילום: עינת הצמרי

ענבל כהן חמו. צילום: עינת הצמרי

קלרגל. צילומים: ענבל כהן, מתוך התערוכה ארץ ירח

קלרגל. צילומים: ענבל כהן, מתוך התערוכה ארץ ירח

אש

אש

Stone Mountain

Stone Mountain

זוהי תערוכת היחיד הראשונה שלה כחברת גלריה בנימין, וגם תערוכת היחיד הראשונה שלה בכלל. את דרכה המקצועית החלה בכלל בלימודי מחשבים, וגם עסקה בתחום במשך שנים שבהן גם פיתחה באופן אישי את הנטיות האמנותיות שלה. בהמשך החלה לעסוק באימון אישי, תחום שהיא עדיין עוסקת בו במקביל. אחרי שנים שבהן למדה צילום במסגרות שונות נרשמה ללימודי אמנות במדרשה, שם סיימה בשנת 2019, ובין השנים 2020-2021 למדה לתואר שני באמנות באוניברסיטת חיפה.

בשנים האחרונות הציגה בתערוכות קבוצתיות ופרויקטים שונים, היא אחת מחברות גלריה בנימין השיתופית ומקבוצת פדארט. במקביל היא גם כותבת על אמנות (גילוי נאות: גם אצלנו בפורטפוליו).

כל המקומות בנגב שמופיעים בספר, חשפו בעיני את המקום האחר הזה כשהם עברו דרך הסורק. כבר בספר עצמו הנגב מתואר כמקום אחר, עם סלעים בצורות משונות אבל במקביל גם עם נוכחות של בני אדם, והסריקה שלו הפכה אותם לארץ אחרת עוד יותר

בתערוכה הנוכחית היא חוזרת לאחת הטכניקות שבהן התחילה לעבוד עוד במהלך הלימודים במדרשה: ״אני סורקת עבודות בחדר חושך. לוקחת דפים מתוך ספרים, ובתהליך הסריקה האור עובר דרך שני הצדדים של הנייר ומתקבלת התכה של הדימויים שמשני הצדדים שלו. בהמשך קניתי סורק פילמים והמשכתי לסרוק בבית, ועברתי בין דימויים מספרי היסטוריה לכאלה של קתדרלות, ואז פעם אנציקלופדיות של צילום.

״בדימויים הגדולים שתלויים בחלל, סרקתי כפולת עמודים שמציגה לאו דווקא את הדימויים שנמצאים אחד ליד השני במקור. יש בה ארבעה דימויים שמותכים אחד לתוך השני. התוצאה היא אקראית אבל גם לא אקראית. יש שם בחירות שנעשו במקור, אמנם לא כדי שאני אצליב אותן יחד – אבל נעשו״.

״ארץ ירח״ בגלריה בנימין. צילומים: ענבל כהן חמו

״ארץ ירח״ בגלריה בנימין. צילומים: ענבל כהן חמו

במהלך השנים ולימודי האמנות התבהר לכהן חמו שהיא מחפשת ״את המעבר בין הפה לשם. גדלתי על ספרות מדע בדיוני, ותמיד משך אותי הקיום האחר, העובדה שמחר הכל יכול להישבר. העבודות שלי הן הרבה פעמים הצצה למקום שבו נסדק הפאסון של המציאות.

״כשמצאתי את הספר ׳ארץ נגב׳ של פטר מירום הוא התחבר לי לאותו המקום, האחר. היה לי ברור שאני רוצה לעשות איתו משהו. הוא העלה בזכרוני את ספרה של הברון – ״מסע לארץ הנגב״ שהוא מעין סיפור מסע של ילד עם גמל מְדַבֵּר (בתערוכה הוספתי לו כנפיים דמיוניות), דרך אתרים היסטוריים בנגב. באמצעות גיבוריו הוא מספר את סיפורי המקומות שבהם הם מבקרים. בנערותי מאוד אהבתי לטייל שם.

״הספר של מירום הוא ספר צילומים, שאותו התחלתי לסרוק – גם בסריקה רגילה וגם בסריקה מקצועית שמיועדת בדרך כלל לסריקת פילם. כל המקומות בנגב שמופיעים בספר, חשפו בעיניי את המקום האחר הזה כשהם עברו דרך הסורק. כבר בספר, הנגב מתואר כמקום אחר, עם סלעים בצורות משונות אבל במקביל גם עם נוכחות של בני אדם, והסריקה שלו הפכה אותם לארץ אחרת עוד יותר״.

אובייקט שיש לו טופוגרפיה

את העיסוק בנגב דרך הספרים שנפרשים באמצעות הסריקות חיברה כהן חמו אל עיסוק בצילומים שונים במקצת: צילומים פנורמיים שצילם הצוות של החללית אפולו 16 על אדמת הירח. ״ליד דלת הספריה של אוניברסיטת חיפה מצאתי מפות של הירח. צילומים של מקום שמכונה ׳סטון מאונטיין׳ שמצולמים ב-360 מעלות. מצאתי מידע על כל האלמנטים בחללית, מלבד מי צילם את התמונות. לקחתי שלושה צילומי פנורמה כאלה וסרקתי אותם. חיברתי ביניהם וכופפתי אותם לדימוי אחד שנראה כמו ירח. הוא אמנם לא הירח עצמו, אבל הוא מורכב מצילומי פנורמות של אדמת הירח״.

רוב העבודות בתערוכה הן כאלה שנשארות בפורמט הדו ממדי, אבל חלק גם חורגות ממנו והופכות – למרות שהן מבוססות על מדיום שהוא צילומי – לאובייקט. ״באתר של המכון הגיאולוגי מצאתי תצ״א של מדינת ישראל. חתכתי ממנה קטע אחד שבו רואים את מכתש רמון – אזור שגם מופיע בספר של מירום וגם יש לי היסטוריה אישית איתו. חוץ מזה יש לו גם צורה מעניינת, כמו של לב.

״עיבדתי את התצ״א לצבעים של שחור־לבן, קיפלתי אותו והנחתי על מבנה עץ לא שטוח שיוצב במרכז הגלריה. מה שנוצר הוא פני שטח מדומיינים. לא ניסיתי לשחזר את המכתש, אבל כן לייצר אובייקט שיש לו טופוגרפיה. הרגשתי שזה משלים את המיפוי הצילומי ומעניק עוד מבט צילומי על הארץ. גם הירח התחבר לי למכתש, בגלל המדבריות שמאפיינת את האדמה שלו״.

birds

בתערוכה עושה כהן חמו שימוש גם בבינה מלאכותית, כשהיא מוסיפה דימויים לאובייקטים הסרוקים. לגמל מהספר של מירום, לדוגמה, הוסיפה כנפיים לבנות. ״בלעדיהם הוא נראה סתם גמל, ואני רציתי גמל עם כנפיים. מהבחינה הזאת אנחנו חיים בעידן כיפי, שלא צריך להיות בו צייר גדול כדי לייצר דימויים״.

העבודות בתערוכה נעשו רובן לפני פרוץ המלחמה, אבל יש כמה כאלה שנוספו גם אחרי. ״אחרי המלחמה, המקום הזה של הארץ האחרת הפך עבורי להיות גם קצת גיהנום – הן מבחינת הצבעוניות והן מבחינת התוכן. אם בדימויים שנוצרו לפני המלחמה יש תמימות מסוימת, באלה שנוצרו אחריה יש יותר אפלה. הם גם הולכים למקומות ראשוניים של אדמה ושל אש – אלה לא דימויים שהייתי יוצרת לפני כן״.


ענבל כהן חמו | ארץ ירח
ליווי אוצרותי: איילת השחר כהן
גלריה בנימין, שביל המרץ 5 תל אביב
פתיחה: 13.6; נעילה: 13.7

בראשית 2

מאדים

*כוכבית מייצגת שדות חובה

תגובה אחת

  1. ssssss

    קשקוש סתמי

Comments are closed.

הוסיפו תגובה
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden